משתמש:יצחק צבי/שילוח טמאים מהעזרה

שילוח טמאים מהעזרה היא מצוות עשה מתרי"ג מצוות לפיה יש לשלח אדם טמא מחוץ למחנה שכינה שבבית המקדש נקרא העזרה.

מקור וטעם המצווה

בספר במדבר נאמר -

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ.

— במדבר, ה', ב'

וכן נכתב בספר דברים:

כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.

— דברים, כ"ג, י"א

הסבירו חכמים שהכוונה ב'מחנה' היא מחנה שכינה. אמנם, בביטוי "ולא יטמאו את מחניהם" הכוונה היא לשלושת המחנות - שכינה, לויה וישראל, כאשר הטמאים משולחים מהם לפי דרגת טומאתם.

בטעם המצווה כתב ספר החינוך שבדומה לארמון מלך שאין מכניסים אליו אדם מצורע או מלוכלך, כך גם בבית המקדש אין להכניס טמאים עד שיטהרו.