פתיחת התפריט הראשי
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס
תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15

מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד. במסכת זו עשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות של חג הפסח. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 120 דפים.

שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בפרטי הדינים של איסור החמץ בפסח, הפרק הרביעי עוסק באיסור מלאכה בערב פסח, הפרקים ה' עד ט' עוסקים בענייני קרבן הפסח והפרק העשירי עוסק בפרטי הדינים של ה"סדר" בליל הפסח.

תוכן עניינים

שם המסכתעריכה

שם המסכת הוא פסחים ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים לכך:

  1. המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ופסח שני.
  2. המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה' - ט') הרלוונטיים לזמן שבית המקדש היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים).

מיקומה של המסכת בסדר מועדעריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, ישנן שתי סיבות להבאת המסכת לאחר מסכת שבת. הראשונה היא שמצוות הפסח היא מהמצוות הראשונות הנתונות על ידי משה. הסיבה השנייה היא שמצוות הפסח היא המצווה שמופיעה מיד לאחר מצוות השבת ("שנייה לשבת") בפרשת המועדות[1].

פרקי המסכתעריכה

  1. אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר (שבע משניות[2]). - עוסק בדיני השבתת חמץ
  2. כָּל שָׁעָה (שמונה משניות). - ממשיך את דיני השבתת חמץ, ועובר לעסוק בהגדרות חמץ ומצה
  3. אֵלּוּ עוֹבְרִין (שמונה משניות). - עוסק בדינים שונים הקשורים להשבתת חמץ במקרים מיוחדים[3]
  4. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ (תשע משניות). - עוסק במנהג עשיית מלאכה בערב פסח, ומתוך כך גם בנושאים אחרים הקשורים למנהג.
  5. תָּמִיד נִשְׁחָט (עשר משניות). - עוסק בהלכות הקרבת קרבן פסח
  6. אֵלּוּ דְּבָרִים (שש משניות). - עוסק בדיני הקרבת הפסח כאשר ערב פסח חל בשבת
  7. כֵּיצַד צוֹלִין (שלוש עשרה משניות). - עוסק בדיני צליית הפסח ואכילתו
  8. הָאִשָּׁה (שמונה משניות). - עוסק בדיני מינוי על קרבן פסח
  9. מִי שֶׁהָיָה (אחת עשרה משניות). - עוסק בדיני פסח שני ובדינים שונים של תקלות בהקרבת הפסח
  10. עַרְבֵי פְסָחִים (נקרא גם "ערב פסחים") (תשע משניות). - עוסק בדיני ליל הסדר

בסה"כ במסכת 89 משניות.

מפרשי המסכתעריכה

מלבד מפרשי המשנה והתלמוד הכלליים, ישנם ספרים ייחודיים למסכת זו, בהם פירושו של מהר"ם חלאווה וחידושי רבינו דוד. בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד רש"י, רשב"ם.
פרקים ה-ט במסכת ("מסכת פסח שני") עוסקים בדיני קדשים, והרבה ממפרשי המסכת לא כתבו פירושים על פרקים אלו[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג - מצוות שבת מופיעה בפסוק ג', ואילו מצוות חג הפסח מופיעות בפסוקים ד-ח
  2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  3. ^ כגון ערב פסח שחל בשבת, אדם שאינו נמצא ליד החמץ שצריך לבער
  4. ^ לדוגמה, הר"ן, הריטב"א, המהר"ם חלאווה, והרא"ש לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים רש"י, רבנו חננאל, תוספות, רי"ד, רבינו דוד (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), המאירי.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.