משתמש:מי-נהר/ארגז חול:יצחק אביגדור אורנשטיין

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23174&st=&pgnum=47

איש הישראלי - תגובה לכתבה בעיתון הארץ

לביסוס הרבנות בארץ ישראל הדביר א ד תרפב

פעולותיו בנושא ההתיישבות העברית עריכה

בתרפ"ב היה מראשוני מיסדיה של חברת "הכפר העברי" לשיכון דתי-לאומי באזור ירושלים ונתן הרבה מרץ ויזמה וכושר ארגוני להצלחת הפעולה, וברכישת חלק של הקרקע נתאחר במשרד ספרי האחוזה עד שעה מאוחרת של ליל שבת (כפי שהורו חז"ל, שבגאולת קרקע בארץ-ישראל יש לעסוק אפילו בשבת), סידר את הקניות מידי הערבים בעלי הקרקעות, פיקח על עיבוד התכניות וביצוע הבניה, ובעיצומו של יום תשעה באב שנת תרפ"ה (1925) נכנס ראשון לביתו שבנה בין עשרת הבתים הראשונים ב"כפר העברי - נוה יעקב" (ליד הכביש הראשי מצפון לירושלים, בדרך רמאללה-שכם). אח"כ שימשבתפקידים שונים בהנהלת החברה והכפר, כמזכיר ומנהל החשבונות, יור ההנהלה, סגן יו"ר, ובאחרונה חבר ההנהלה וגזבר-הכבוד, ושנים אחדות היד. "מוכתר הכפר ונציגו כלפי השלטונות. כן השתתף בפעילות בגאולת הקרקעות וביסוד השכונות סנהדריה ובית וגן בירושלים, וכן היתה לו יד בגאולת קרקעות בכפר חיטין וחלק מאדמת "נבי סמואיל. פעל גם כמנהל כולל חב"ד ונציגו של הרבי מליובאוויטש בארץ, והיה סגן נשיא באגודת "אחוה תלפיות.

"אגודת הכפר העברי" להתיישבות יהודית חקלאית - הקמת נווה יעקב עריכה

חיבוריו התורניים והוצאת ירחון "הדביר" עריכה

אחרי מלחמת העולם הראשונה יסד וערך את "הדביר", ירחון לתורה ולחכמת ישראל, שיצא כחמש שנים בהשתתפות גדולי הרבנים והחכמים. מרוב ענווה לא התימר בידענותו בתורה, אבל המבינים שדיברו אתו בענינים אלה עמדו על גדולתו המסותרת. תוך טרדות עסקנותו וגם בעמדו על משמרתו ליד הכותל היה בולע מסכת אחר מסכת בתלמוד, וביחוד בלילות היה עוסק באיסוף ועיבוד כתבי סבו הגאון ר' יעקב אורנשטיין והכינם לדפוס. הוא אסף ספרים רבים ויקרים. כן ערך והכשיר לדפוס שני ספרים מעזבונם של תלמידי חכמים : "משנת יואל" על תולדות חסידות חב"ד ומיסדה, ו"מנחת ריב"א, חידושי הגאון ר' יצחק חריף מפיטרקוב, ובמשך עשרים שנה עסק בחיבור גדול ומקיף על הערוך על פי סוגיות תש"ס והכתבים שעמל בהם למעלה מעשרים שנה אבדו גם הם.

פעולותיו בעיר העתיקה עריכה

רב הכותל הראשון[1] עריכה

משפט הכותל עריכה

 
אתר הגלעד בגלגולו הראשון, לאחר העברת המתים להר הזיתים, 1967

במערכה להגנת הרובע היהודי במלחמת השחרור עריכה

קבורה זמנית של חללי הרובע בקבר אחים עריכה

חיבוריו עריכה

 
קבר אחים של חללי הרובע היהודי בתש"ח בבית הקברות הר הזיתים, אליו הועברו לאחר שחרור ירושלים מקבר האחים הזמני שבעיר העתיקה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרון לירון, ירושלים העתיקה במצור ובקרב, הוצאת מערכות, 1957 (מאז יצאו כמה מהדורות נוספות). אהרון לירון היה אחד ממגיני הרובע בתש"ח וערך בשבי מחקר יסודי של האירועים בקרב חבריו הלוחמים והמפקדים. הספר באתר כותר.
  • הדביר קובץ זכרון אוצר החכמה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לאחר נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים ועד לשחרורה במלחמת ששת הימים לא היתה ליהודים גישה למקום, בשנת ה'תשכ"ח (1968) מינתה הרבנות הראשית את הרב מאיר יהודה גץ לתפקיד רב הכותל ויתר המקומות הקדושים מסביב להר הבית. ובשנת ה'תשנ"ב (1992) הרחיבה הרבנות הראשית את התפקיד הנ"ל לרב הכותל וכל המקומות הקדושים בארץ ישראל. לאחר פטירתו של הרב גץ בשנת ה'תשנ"ה (1995) , מונה לתפקיד הרב שמואל רבינוביץ.
  2. ^ יומן הכותל המערבי באתר אוצר החוכמה.


קטגוריה:ירושלים: אישים קטגוריה:ירושלים: רבנים קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל קטגוריה:אנשי היישוב קטגוריה:חסידי חב"ד קטגוריה:ציונות דתית: אישים קטגוריה:הרובע היהודי קטגוריה:משפחת ריבלין קטגוריה:משפחת סלומון קטגוריה:חללי צה"ל קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים