מיתראיזם בעולם הרומי שורשי הכת מיתראיזם: מיתראיזם (Mithraism)- זהו פולחן הסוגד למיתרה(Mithra), אל האור הפרסי שמקורו באירן מלפני ארבעת אלפים שנה. מיתרה היה אחד האלים החשובים בעולם הפוליתאיסטי באירן והמשיך גם להתקיים בתקופה של זרתוסטרה. למרות שעקרונות הדת של אזרתוסטרה יותר קרובות לדתות מונותאיסטיות, פולחנו של מיתרה התקבל והמשיך להתקיים מאות שנים. לא ניתן לומר בבירור מתי הפולחן נעלם מהמזרח אך כאשר אלכסנדר הגדול יצא לכבוש את פרס במאה הרביעית לפני הספירה מיתראיזם כבר לא היה קיים. לאל מיתרה היו מספר תפקידים בעולם הפרסי- מיתרה סימל תקשורת בין בני אדם והיה אחראי על הדדיות וחוזים, כאשר היו מגיעים להסכם כלשהו היו נשבעים בשמו. מיתרה היה גם אל השמש הנמצא בכל מקום ורואה את הכל. אחד הטקסים החשובים במיתראיזם הפרסי היה פולחן הקרבת שור לבן שלאחר הקרבתו הופך לירח. על פי אחד המיתוס הפרסי אל השמש שלח עורב אל מיתרה והורה לו להקריב שור לבן. מיתרה פעליו לפי ההוראות למרות שהתנגד לזה ולאחר הקרבת השור, השור הלבן הפך לירח. לאחר שמיתרה סיים הוא נפגש עם אל השמש, הם סעדו ביחד ומיתרה הצטרף אליו בכרכרה שלו. בהקרבת השור החל המאבק בעולם בין אור לחושך, בין טוב לרע. ההתפשטות של האמונה באל מיתרה החלה באימפריה הרומית לקראת סוף המאה הראשונה לספירה. החוקר הבלגי פרנץ קומונט שחקר את הדת בתחילת המאה העשרים טען שהדת מיתראיזם שהתפשט באימפריה הרומית במאה הראשונה היה המשך ישיר לפולחן המיתרה שמקורו בפרס. גישה זו היתה הגישה המקובלת עד מחצית שנייה של המאה העשרים. במחצית המאה השנייה קמו חוקרים עם טענה חדשה שאין קשר והמשכיות בין המיתראיזם באירן העתיקה לבין הכת שהיתה פופולרית ברומא העתיקה. הטענה המרכזית של חלק מהחוקרים שלמרות שהשם של האל זהה מיתרה באימפריה הרומית היתה מקומית וצמחה ישירות מתוך ובתוך האימפריה ללא שורשים במזרח.
המיתראיזם באימפריה הרומית: בתקופת יוון העתיקה האמונה העיקרית ששלטה באזור היתה אמונה באלים אולימפיים. לאחר כיבושיו של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפנה"ס ועם שינויים שבאו בעקבות זה חלה תקופה חדשה באזור התקופה ההלניסטית. אחד המאפיינים הבולטים של התקופה היא גלובליזציה ומפגש עם תרבויות אחרות בעולם. העולם הפך להיות יותר גלובלי ונוצרו יחסים בין אזורים שונים כמו יחסים פוליטיים, מסחריים ותרבותיים. באותה העת חלה גם דעיכה בפופולריות של האלים באולימפוס וחיפוש אחר אמונות אחרות. התקופה ההלניסטית מתאפיינת בדתות ואלים חדשים שחדרו לאזור ויצרו אלים ודתות חדשות כמו גם התמזגות של אלים מהמזרח, הזליגה של דתות אחרות וגם התמזגות האלים היתה דו צדדית וזאת כי העולם היה פוליתאיסטי ודתות ואלים חדשים או אלים שהתמזגו עם אלים אחרים התקבלו בשלום . בעקבות התופעה של אלים חדשים חדרו לעולם הרומי גם דתות מסתוריות. קבוצות אלא נקראו מסתורין או תעלומות כיוון שאסור היה לחברי הקבוצה לחשוף את סודות הכת האמונה והפולחנים מחוץ לקבוצה. לעומת דתות שלתוכם אדם נולד, בכת כמו מיתרה אדם היה צריך מבחירה חופשית שלו לבחור להצטרף לקבוצת מאמינים. המיתראיזם לא השאיר אחריו שום עדות כתובה, ספרות, הסברים על הפולחנים שלהם אך עדיין נשארו שרידים רבים כמו מקומות פולחן וחומרים איקונוגרפיים שבעזרתם ניתן היה לחקור את הכת העתיקה. למרות שלא נשארו עדויות בכתב נמצאו כשבע מאות אתרים ארכיאולוגים ויותר מאלף כתובות כמו גם ציורים. אחת הסברות לחוסר במקורות כתובים מלבד זה שהכת היתה סודית ואסור היה לחשוף את פולחנם היא עלייתה של הנצרות שפגע והרסה מקדשים של מיתראיזם וגם של כתות אחרות. על פי החוקר קומנט שטענתו שמיתראיזם הוא המשך של האמונה באל מיתרה שמקורו בפרס שהתפשטות הדת התרחשה בעקבות כניסה של חיילים, עבדים וסוחרים שהגיעו לחופי הים התיכון וההתפשטות היתה בו זמנית ברחבי האימפריה במערב האימפריה יותר מאשר במזרח. טענה נוספת היא שהגנרל הרומי נתקל בפיראטים בסביבות 67 לפנה"ס ושם הוא צפה בהם מבצעים פולחנים וטקסים שלא הכיר עד אז והביא אותם לאימפריה. ישנם חוקרים אחרים שיותר מאוחר חלקו על הגרסה של קומנט שמקור של מיתרה הוא מפרס. החוקר רוג'ר בק גרס שהמיתראיזם היא כת חדשה שצמחה בתוך גבולות האימפריה והתפשטה על ידי אנשים ובעיקר על ידי חיילים שנעו ממקום למקום. טענתו שאין שום הוכחה מלבד השם שמקור הדת היא מאירן וייתכן שחלק ממאפיינים האיקונוגרפיים שלה הגיעו ממצריים. החוקר מנפרד קלאוס גם סבור שמקור המיתראיזם הוא באימפריה ולא בפרס ומציין שצמיחתה של הכת התחילה ברומא או באוסטיה. החוקר דיוויד אולנסקי גם התנגד למחקר של קומנט וגרס שאין שום עדות לכך שהמיתרה האירני הרג שור אלא היה זה אל אחר לעומת זאת באמונה הרומית מיתרה הרג שור וזהו בסיס האמונה של הכת. למרות האי הסכמה בין החוקרים בנוגע למקורות הכת כן ניתן לומר בוודאות שמיתרה התקיימה בגבולות האימפריה הרומית בין המאה הראשונה ועד סוף המאה הרביעית לספירה לאורך נהרות הריין ודונובה עד סוריה וצפון אפריקה.
מיתראיזם היה כת של גברים בלבד. האמונה במיתרה שהוא אל של הסכמים בין בני האדם סימל גם נאמנות לקיסר ומובן מאליו שהקיסרים קיבלו אותו ואף עודדו אמונה בו. קיסרים כמו: קיסר קומודוס (192-180 לספירה), ספטימיוס סוורוס ( 211-193 לספירה), קרקלה (217-188לספירה). כמו כן גם בשכבות אחרות העריצו את הפולחן: פקידם, אנשים חופשיים ועבדים רומאים. אך רוב המאמינים של מיתרה היו חיילים של הצבא הקיסרי. חיילים מכל הדרגות בצבא מצאו בפולחן זה הגנה. בחיים שבו הם נאלצו להתמודד עם שאלות של חיים, מוות, איוש ופחד הם ראו במיתרה בטחון ונחמה. המיתראיזם סימל עבור החיילים ניצחון הנפש ובטחון בעולם הבא. במאה השלישית מיתרה הפך לאל מלחמה ולאל המגן הבלתי רשמי של הצבא הרומי.
המיתוס של מיתרה: ישנם מספר מיתוסים ואמונות הקשורים במיתרה. אחד מהם מיתרה נולד מאם בתולה ואב שהוא אל. במיתוס נוסף מיתרה נולד מסלע ולאחר שנוצר וויכוח של מיתרה ואל השמש הם כרתו ברית ביחד ומיתרה הפך להיות מזוהה עם אל השמש ונמצאו כתובות עם משפט "Sol Invictus Mithras" (מיתרה, השמש הבלתי מנוצחת) על פי המיתוס הרומאי כאשר מיתרה היה תינוק אל השמש ציווה עליו להרוג שור. מיתרה הסכים למרות שכנראה התנגד לרעיון. הוא מצא שור וגרר אותו למערה על מנת להרוג אותו שם אבל השור ברח. אל השמש שלח שליח עורב על מנת להגיד למיתרה שנית שהוא צריך להרוג שור, מיתרה תפס שנית את השור שברח הכניס אותו שנית למערה והרג עם סכין. כאשר השור מת העולם התעורר. מתוך החיה המתה יצאו צמחים ועצים שהתרבו על פני כדור הארץ. מחוט השדרה של השור יצאה חיטה ללחם והדם שלו הפך לגפנים שמהם ניתן לייצר יין. בזכות הקורבן של השור העולם התעורר ואיתו גם המאבק בין טוב ורע, בין כוחות האור לבין כוחות החושך. המאמינים הרומאיים פירשו את המיתוס במושגי הפילוסופיה האפלטונית- הקורבן התרחש במערה והמערה מסמלת את כל העולם ומיתרה הפך להיות בדרגת אל חשובה כמו הדמיורג או היוצר של טימאוס.
הפולחן של מיתראיזם:
מכיוון שלכת אין הוכחות כתובות ניתן לזהות אותה ואת האתרים שלה לפי 2 קריטריונים. הראשון הפולחן שבו מיתרה הורג שור והשני מאפיינים ארכיאולוגים ועיצוביים בהם נפגשו המאמינים. המבנה שבו בוצע הפולחן היה ייצוג ליקום הגדול, היה זה מקום שאליו הנשמות ירדו וממנו עלו מחדש.
מקום הפולחן היו מערות או מקומות דמוי מערות. המערה נועדה על מנת לשחזר את המיתוס של מיתרה והשור, בנוסף, לפי מיתוס הלידה של מיתרה שהוא נולד מתוך סלע היה חשוב לאנשי הכת למקם את עצמם כמה שיותר קרוב לסלעים. במערב האימפריה ישנם הרבה יותר מערות המעידים על פעילות הכת מאשר במזרח אך מקומם היה מגוון. ישנם מקומות בפרובינציות המערביות שהמערות או מקומות שמדמים מערה נבנו ליד מקור מים טבעי או בית מרחץ. הרצון להיות קרוב למקור מים הוא כנראה בגלל המיתוס שבו מיתרה יורה חץ אל תוך הסלע וממנו נשפכים מים, בנוסף, המאמינים נהגו לטהר את עצמם במים לפני תחילת הפולחן. היו מערות שנבנו על צלע הר באזורים מרוחקים שאנשים שלא היו בתוך הכת לא ידעו על קיומן של אותן המערות. מצד שני היו מערות שהיו ממוקמות בתוך מקומות ציבוריים כמו ברומא. ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים במרחב ציבורי, במבנים ציבוריים בתוך בתים פרטיים ובמרכזי מסחר.
העיצוב הפנימי של המבנים היה זהה לכלום לפחות עד סוף המאה השלישית. ספינה מרכזית שמשני הצדדים יש ספסלים מקבילים שמיועדים למאמינים. באמצע היה עוד ספסל שהיה מיועד למיתרה. לקראת סוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית ישנם שינויים בתוך המבנים. למשל, היו מבנים שהיה להם רק ספסל אחד או מבנים ללא ספסלים בכלל. שינויים אלה יכולים להעיד שייתכן שחלו שינויים בסגנון הטקסים וחשיבותם וישנם הבדלים בפולחנים בין המאמינים בתקופה המוקדמת של מיתרה באימפריה למאוחרת.
למיתראיזם היו שני פולחנים קבועים: הפולחן הראשון היה פולחן הסעודה שבו אנשי הקהילה של הכת היו יושבים ביחד וסועדים. ייתכן לסעודה היתה משמעות דתית וקדושה ואולי היתה רק מסורת של אכילה משותפת. הפולחן השני היה פולחן חניכה, כניסה אל תוך הכת. חברי הכת היו צריכים לעבור מסע של 12 מבחנים פיזיים שבסופו הם התקבלו לקהילה וכסמל לכך קיבלו פרוסת לחם או עוגה ושתו יין.
במיתראיזם, לחברי הקהילה היו שבעה דרגות לפי שבעה שלבים. עורב שהיה תחת חסותו של מרקורי. עורב היה סמל להמרת הדת הפיכת אדם לטירון בכת. נימפוס שהיה תחת חסות של ונוס. מיילס תחת חסותו של מאדים שהפך את האדם לחייל שבו הוא עמד על ברכיו עם עיניים מכוסות וידיים קשורות ודחה את הכתר שהוצע לו ובכך מצהיר שמיתרה הוא העליון היחיד, בנוסף היו מקעקעים להם סמל של שמש בעל זרועות שוות. לאחר מכן היה זה אריה תחת חסותו של צדק היתה זאת הדרגה הראשונה הבכירה בתוך הכת. הטקס בדרגה זו כלל טיהור ידיים במים ומריחת לשון בדבש סמל לטוהר. התואר הבא היה פרסי (Persis) הנשלט על ידי הירח. החרב של פרסוס היה סמל לטוהר. שליח השמש היה בחסות השמש והטקס כלל לפידות עם שבע קרניים. התואר העליון היה האבא. התואר היה תחת חסות שבתאי והיה הנציג של מיתרה על פני האדמה, המדריך והמתווך בין מיתרה למאמיניו ועמד בראש הטקסים הקדושים. האיקונוגרפיה העיקרית בעולם המיתרי היו תבליטים. בתבליטים הופיעו ציורים המתארים סצנות שונות מחייו של מיתרה. ציורים בהם מיתרה נולד מתוך סלע, מיתרה הורג את השור. קרבות שמסמלים את המלחמה בין טוב ורע כמו למשל, מיתרה אוחז בשלשלות של שד בעל שני ראשים כשהוא בעצמו עומד מול סוס לבן. מיתרה מחזיק בחץ. לעתים הופיעו בתבליטים אל שראשו זה ראש של אריה, אלים אולימפיים. ציורים של נחש, עורב ואריה. בסצנות עם שור לפעמים היו ציורים של שלושה נבטי חיטה היוצאים מהפצע של שור. ציורים של לידתו של מיתרה אבל הוא מופיע בהם כאיש מבוגר ולא כתינוק. ציורי גלגל מזלות שסימלה שבכל שישה עשר בכל חודש נחגג יום הקדוש למיתרה כי כמו שזה אמצע החודש כך הוא מתווך בין השמיים לארץ.
המיתראיזם והנצרות: בין שתי הדתות הנצרות והמיתראיזם יש קווי דמיון. תאריך הלידה של מיתרה וישו זהה והוא ב-25 בדצמבר. ישו ומיתרה הצילו את העולם באמצעות הקרבה ושפיכת דם. בנצרות כמו גם במיתראיזם קיימת הבחנה בין טוב ורע וגם מלחמה מתמדת בין כוחות טובים לבין רעים. בנצרות זהו אלוהים כנגד השטן ובמיתראיזם מיתרה נגד אלים רעים. במיתראיזם קיימים שבעה אלים בני אלמוות ובנצרות שבעה רוחות (חזון יוחנן פרק א). בחיפושים ארכיאולוגים נמצאו שרידים של מדליונים איטלקיים ובהם מופיעים שלושת המאגים בלבוש פרסי וחובשים כובע פרגי כמו של מיתרה. בשתי הדתות קיימות סעודה ואכילת לחם ויין כטקס קדוש. למרות המאפיינים הזהים בין שתי הדתות החוקרים של התקופה טוענים שאין בהכרח זה אומר שנצרות שאפה את רעיונותיה דווקא מהכת הזו. לאחר כיבושיו של אלכסנדר העולם הביא להכירות ולאיחוד בין תרבויות המזרח והמערב וכך גם להתמזגות אלים ולמסורות רבות. תערובת כזו של תרבויות ומסורות גרמה לכך שהרבה אלמנטים התערבבו וגם אם האמונה הבסיסית היתה שונה אנשים השתמשו באותם המרכיבים. בסוף המאה הרביעית כאשר הנוצרים צברו כוח הם השחיתו והרסו מבנים השייכים למיתראיזם כמו גם לכתות אחרות ולכל הדתות הפגאניות האחרות שהיו קיימות באימפריה.
ביבליוגרפיה:
Luther, Martin H, "The Mind of Mithraists:Historical and Cognitive Studies in the Roman Cult of Mithras" ,New York, Bloomsburg Academic, 2015.
Luther, Martin H, "Reflections on my studies of the Roman Cults of Mithras for the Historical and Comparative Study of Religions"' In: Method and Theory in the Study of Religions, University of Vermont, 2010.
Provanzano, Carlo, "The Mysteries of Mithra: Tracing Syncretistic Connections to the Ancient Near East", California state University Dominguez Hills, Fall 2009.
Walsh, David, "The Cult of Mithras in late Antiquity:Development,Decline and Demise CA.AD 270-430", Leiden,Boston,Brill, 2019. רבקה, ניר, "הנצרות הקדומה שלוש מאות הראשונות" , האוניברסיטה הפתוחה. Britannica," Mithraism" https://www.britannica.com/topic/Mithraism/Mythology-and-theology