משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/אהוד סביון
תבנית:אישיות בטחונית אהוד סביון הוא איש עסקים שהקים את כביש חוצה ישראל. שירת בחיל הים בתפקידי פיקוד בים ובחוף, כמפקד ספינות טילים, פלגות דבורים ופלגת סטילים
משפחה ולימודים עריכה
אהוד סביון נולד בשנת 1950 בתל אביב. אביו אלימלך סביון היה איש הפלי"ם שאימן את מדריכי הצוותים הימיים של הפלמ"ח, ביניהם גם אנשי כ"ג יורדי הסירה. היה ממקימי 'זבולון' בירקון. סביון למד בקריית החינוך אורט סינגאלובסקי, שם רכש מיומנויות טכניות, שסייעו לו בשירותו הצבאי. המורשת של אביו כיוונו אותו להתגייס לחיל הים.
שירות בצה"ל עריכה
לאחר הכשרה בת 8 חודשים בבסיס ההדרכה של חיל הים, הוצב אודי כנשק על ספינת הטילים אח"י אילת – סער 2, תחת פיקודו של איש שייטת 13 גדי שפי, לוחם אמיץ מפקד מהשורה הראשונה, שהשפיע רבות על החייל הצעיר. באותה תקופה רכש חיל הים מצרפת ספינות טילים, ספינות שלא נמסרו לחיל הים עקב האמברגו שהטילה ממשלת צרפת, ואלה הוברחו, בדרכים מסתוריות, והגיעו לארץ. הגדלת הצי חייבה את חיל הים להכשיר כוח אדם פיקודי, ואז נפתח קורס חובלים מיוחד לתלמידי תיכון, שאינם בוגרי בתי ספר ימיים. אודי הצטרף לקורס שנמשך שנתיים, ובשנת 1971 סיים את הקורס כחובל ולאחר מכן הוכשר לתפקיד קצין נשק בספינת טילים.
במלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973, הוצב אודי כקצין נשק וסגן מפקד ספינת הטילים אח"י חיפה - סער 2,. אח"י חיפה סיימה שיפוץ ארוך ויסודי, ובתוך ימים ספורים הצליחו להכשיר אותה לצאת למלחמה, כשהיא מצוידת בטילי גבריאל, טילים ימיים שפותחו על ידי התעשייה האווירית כמענה לטילים הימיים שנורו מהספינות המצריות והסוריות, ספינות מתוצרת רוסית. ההערכה הפיקודית היתה שהמצרים ישלחו צוללות כדי לפגוע בנמל ובמפרץ חיפה, כדי לשבש את שער האספקה העיקרי של המדינה, ועל כן, הוטל על אח"י חיפה להגן על אזור המפרץ. באחד הימים הבחין צוות הספינה בצוללת מצרית. הצוות ירה לעברה טורפדו. הטורפדו שנורה חזר חזרה לעבר אח"י חיפה, ובזכות ערנותו של הצוות הופעלו מיד המנועים והספינה הספיקה להתחמק מפגיעת הטיל. בדיעבד הבינו שמה שנחשד כצוללת מצרית היה הצוללת האיטלקית הטבועה שירה, שריד ממלחמת העולם השנייה. ביום השלישי למלחמה השתלבה אח"י חיפה בקרב בלטקיה, קרב בו לקחו חלק הספינות אח"י חץ, אח"י סופה ואח"י חיפה. 3 הספינות הגיעו ללטקיה מצפון, לאחר מסע לאורך חופיה של תורכיה. כאשר פרצו הספינות לנמל לטקיה נורו לעברן טילים סורים. בקרב שהתחולל פגעו כוחותינו בסטיל סורי אחד ובספינות של צי הסוחר שלהם. משם המשיכו הספינות לנמל הדלק הצמוד לעיר בניאס, ובירי שבוצע מתותח 40 מ"מ, מטווח של כ-3000 מטרים, הופגזו ועלו באש מכלי הדלק. מבצעים אלה, לצד מבצעים נוספים של חיל הים, שהסתיימו אף בהצלחה, אותתו לצבאות מצרים וסוריה לא להתקרב לחיל הים הישראלי. עד סוף המלחמה נותרה אח"י חיפה בעיקר במשימות אבטחה על נמל חיפה. עם כניסת הפסקת האש, ב-24 באוקטובר 1973, יצאו ספינות הטילים בצמדים לאזור הים התיכון, על מנת ללוות אניות סוחר שהביאו למדינה נשק וחומרי גלם, בניסיון למלא את המחסור שנוצר עקב המלחמה. במרחק של כ-3 ק"מ מחוף רודוס, עלתה אח"י חיפה על אי יונים, ובתחתית החרטום נבקע חור ענק. בזכות תושייה שגילה נגד הגשר מילר, שהסיט בזמן את המנועים לאחור, איש לא נפגע, אבל הנזק כבר נגרם. מרגע הפגיעה ניהל אודי סביון את האירוע, ועד הבאתה לארץ בגרירת ירכתיים על ידי אניית סוחר של צים, לאחר שצוות הספינה, הטילים והתותח הועברו לספינת הסוחר כדי להקטין את משקלה של הספינה. לאחר המלחמה נשלח לשארם א-שייך לשמש כסגן מפקד אח"י קשת, תפקיד אותו מילא רק 3 חודשים עד שנקרא לפקד על פלגת דבורים 916, שבסיסה בנמל אשדוד והיתה אחראית גם לתפעולם של 4 ברטרמים ששרתו בים המלח. הפעילות העיקרית של פלגת הדבורים באשדוד הייתה אימון ואספקת נשק, תחמושת וכסף לכוחות הנוצריים שפעלו בלבנון באזור ג'וניה. במסגרת זו ביצעה הפלגה בפיקודו של סביון עשרות מבצעים. בתום שנתיים בתפקיד עבר סביון לפקד על פלגת דבורים 914 בחיפה, זירה מבצעית שכללה 11 ספינות דבור ועסקה בביטחון שוטף. עם סיום תפקידו מונה סביון למפקד אח"י סער ובהמשך למפקד אח"י יפו, ספינה שבפיקודו לקחה חלק בהפגזת חופי לבנון במלחמת לבנון הראשונה. אחד השיאים המבצעיים של אח"י יפו היה השתתפות במבצע הנקמה של רוצחי מינכן.
בשנת 1980 נשלח סביון לקורס פיקוד ומטה בצי האמריקני בניו פורט רוד איילנד. הקורס פתח בפניו צוהר לדרכי ההתנהלות בציים גדולים. עם שובו ארצה מונה למפקד בתי הספר הפעלה בבה"ד ח"י, מסגרת שהכשירה את כלל לוחמי כלי השייט בחיל הים, ובתום שנתיים התמנה למפקד פלגה 31 שכללה 6 ספינות טילים ופעלה בנמל אשדוד, תפקיד פיקודי בים החשוב ביותר בקרירה הפיקודית בחייל. פעילותה של פלגה 31 כללה: ביטחון שוטף, מבצעים, מודיעין ואימונים לביצוע הפקודות האופרטיביות לשעת חירום. בהמשך, נקרא להקים את מחלקת תורה והדרכה, מחלקה שתרכז את תורת הלחימה של החיל ואת הנהלים והמערכות, אלה הקיימות ואלה שיש להקימן, על מנת להכין את חיל הים למלחמה הבאה.
במקביל ללימודי תואר שני בניהול מגה פרויקטים באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה למדיניות ציבורית, שימש סביון כמפקד קורס פיקוד ומטה של חיל הים, ובשנת 1989 השלים בהצלחה את המכללה לביטחון לאומי של צה"ל יחד עם תואר שני בהצטיינות ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. בתום הלימודים קיבל סביון פיקוד על פרויקט השבחת ספינת סער 4, לקראת קליטת ספינות סער 5 בחיל הים. טיפל בשדרוג המערכות וביצוע אבלואציה מבצעית למערכות לסער 5 וביניהן: מערכת ברק לירי טילים נגד טילים, הגדלת תורן הספינות כדי שיוכל להכיל את כלל המערכות המיועדות לסער 5, הארכת הספינה להכלת מערכת ברק ועוד. השיפוץ והשדרוג של הספינה נערך במספנות ישראל.
בשנת 1993, בתום 25 שנות שירות בחיל הים, השתחרר סביון, מאז ועד היום הוא פעיל במילואים כאל"מ. היה בין מקימי יחידת מבקר הפנים של צה"ל וכיהן בה כמפקד צוות ים. לאחרונה נמנה על צוות מילואים בכיר שמבצע ביקורות כוננות וכשירות מבצעית ביחידות השונות של החיל.
תפקידים אזרחיים עריכה
הקמת ישובים - כתפקיד האזרחי הראשון עסק סביון בשנים 1993-1992 בניהול הקמת היישובים צור יגאל ומתן.
שליחות בחו"ל - בשנת 1994 שליח הסוכנות היהודית בקנדה, יצא סביון עם משפחתו לטורונטו שבקנדה, בשליחות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. תפקיד חינוכי ציוני יחד עם הכרת עולם העסקים הבינלאומי. זו היתה עבורו ההתחככות עם יהודים ואנשי עסקים מהעולם הגדול. בתפקיד זה שימש עד שנת 1996 ואז חזר עם משפחתו לישראל.
בנייה ותפעול כביש 6 עריכה
1996-2017 מנכ"ל חברת דרך ארץ- הקמת כביש חוצה ישראל, החליטה המדינה להוציא מכרז ענק לבניית כביש אגרה חדיש ומודרני, ראשון מסוגו בישראל, שיבנה ויתופעל על ידי הסקטור הפרטי וידוע כיום בשם כביש 6. בטורונטו הוקם והיה בשלבי סיום כביש 407 העונה על ההגדרות הנכללות במכרז, ואחת הקבוצות שהתכוונו לגשת למכרז החליטה להיפגש עם היזם הקנדי ולבדוק כיצד מפעילים כביש אגרה מסוג זה. סביון התבקש לתאם פגישה וסיור בין נציגי הקבוצה הישראלית ובין היזם הקנדי ג'ון בק בעלים ונשיא חברת aecon הקנדית כדי להקים את הפרויקט במודל שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי בשיטת BOT . הפגישה הסתיימה בהצלחה גדולה, והקבוצה הישראלית החליטה לגשת למכרז ביחד עם היזם הקנדי.. טבעי היה שאיש הקשר סביון, זה שקשר את הקצוות בצומת ההכרעה, יצטרף לקבוצה ויקבל על עצמו את הצד הניהולי של המכרז ובהמשך, כשהקבוצה שלהם זכתה במכרז, סביון מונה למנכ"ל הקבוצה וניהל את הפרויקט משלב ההתמודדות במכרז, זכייה, גיוס כמיליארד וחצי דולר, סגירה פיננסית, הקמת הכביש שכלל 118 קילומטר 150 גשרים 11 מחלפים 3 מנהרות ומערכת לגביית אגרה אלקטרונית המתקדמת בעולם. לאחר ארבעה וחצי שנות הקמה פעל להקים את חברת התפעול שנוהלה בהצלחה רבה על ידי יהודה וילק ז"ל . הפרויקט נחשב כמוצלח מאוד בארץ ובעולם.
סביון העמיד לצדו אנשי מקצוע מוכשרים שיסייעו לו, בידיעה והבנה שאף ארגון גדול לא יכול להיות מנוהל ומתופעל על ידי אדם אחד, אבל בסופו של דבר, הצלחתו או כישלונו של הארגון הם תולדה ישירה של יכולותיו הניהוליות והארגוניות של העומד בראש, ובכלל זה, כמובן, היכולת לבחור את האנשים הנכונים שיעמדו לצדו הגם שסביון היה מסוג המנהלים הניחנים בראייה מרחבית מקיפה, הרואים את "התמונה הגדולה", אבל לא מזניחה את הפרטים הקטנים. בזכות ראייה זו השכיל סביון לצפות את הסיכונים הכרוכים בפרויקט, מכל סוג ובכל תחום, ולגדר אותם מראש על ידי מציאת פתרונות. לתפיסתו, אם מתרחש דבר-מה בלתי-צפוי, יש לטפל בו עד מציאת פתרון, ולא לטאטא אותו מתחת לשולחן רק כדי להסירו מסדר היום. לשם כך יזם ישיבות צוות והערכות מצב שבועיות, ממש כמו בעיצומו של תרגיל צבאי המחייב גיבוש מטרות ויעדים.
"אפס ליקויים "היתה הסיסמה שביסוד הגישה שאימץ סביון במסגרת הפרויקט. הדבר בא לידי ביטוי כבר בשלבים הראשונים של בניית המכרז, והתעקשותו שהתשובה למכרז תהיה מדויקת ואמינה ותיתן מענה של "כפפה ליד", ללא קיצורי דרך וניסיונות התחמקות. אפס ליקויים היתה גם הדרישה מצוותי הביצוע, וזאת כדי להביא לתוצאה של בנייה באיכות גבוהה, שהוכיחה את עצמה בהמשך, כפי שהתחייב הזכיין כלפי המדינה, וגם כדי למנוע עלויות מיותרות במהלך שנות התפעול בהמשך. מרכיב חשוב בשיטת הניהול שהנהיג סביון היה יצירת הידברות שוטפת עם המדינה והגופים השונים המעורבים בפרויקט: היזמים – בעלי המניות והבעלים של הפרויקט, השותפים לניהול – חברת הבנייה והמפעיל, הבנקים, השכנים לאורך התוואי והמתנגדים. לדעתו, אין כמעט נושא שלא ניתן לגשר עליו או להגיע לפשרה בעניינו אם באים בידיים נקיות ומתוך רצון אמיתי להקשיב, להבין ולפתור את הבעיה.
כבוגר קורס חובלים ובהמשך, כמפקד על כלי שייט, למד סביון את השיעורים ששימשו לו, מאוחר יותר, אבני דרך לניהול פרויקט כביש 6: דוגמה אישית, סדר ומשמעת, אמינות, נאמנות ועצמאות בקבלת החלטות כמו גם, מקצוענות שחייבה אותו, המפקד הבכיר בשטח, להכיר את כל המערכות והתהליכים, גם אם יש אנשי מקצוע סביבו, כדי שיוכל לראות את התמונה הכללית ולקבל החלטות משמעותיות, ולעיתים אף הרות גורל. בתום 21 שנות עבודה, בינואר 2017, סיים אודי סביון את תפקידו כמנכ"ל חברת "דרך ארץ" כדי לצאת לדרך חדשה. בשנה שלאחר סיום תפקידו כתב ופרסם את הספר "כביש מחבר ישראל", ספר המתעד את פרויקט כביש 6 ומשמש כמורה דרך לניהול מגה פרויקטים בשיטת B.O.T.
השכלה עריכה
סביון סיים בגרות מלאה בתיכון אורט יד סינגלובסקי. רכש תואר ראשון בגאוגרפיה עירונית באוניברסיטת חיפה, ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. תואר שני נוסף במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. בוגר קורס לפיקוד ומטה של מכללת המלחמה של הצי, בניופורט ארצות הברית.
תחביבים עריכה
סביון חובב שייט מפרשים, גלישה בסאפ (גלישה), טיולי טבע ואנתרופולוגיה.
מעורבות ציבורית עריכה
במסגרת תפקידו כמנכ"ל דרך ארץ נחשף סביון לפני כ 9 שנים לעמותת "שלוה". העמותה הפועלת בעיקר מירושלים הוקמה לטפל בילדים עם מוגבלויות שונות ובני המשפחה שלהם. חברת דרך ארץ נתנה חסות ומימנה חלק מתוכניות העמותה כתרומה. בהמשך הקים סביון יחד עם קבוצת אנשי עסקים את אגודת הידידים של שלוה ומשמש מאז ועד היום כיושב ראש האגודה העוסקת בגיוס תרומות בארץ למען עמותת שלוה. לאחרונה פרצה להקת שלוה לתודעה העולמית והדבר התבטא בהופעה באירוויזיון 2019 שנערך בתל אביב. הביקוש להופעותיה, בישראל ובחו"ל, גדול מאוד. סביון קיבל על עצמו למסד ולקיים את פעילות הלהקה.
משפחה עריכה
במהלך השירות הצבאי הכיר סביון את תמר ששירתה כמוכמ"ת בתחנת סטלה מאריס ונישא לה. תמר באה ממשפחת בהלול שחיה בארץ כ-10 דורות. המשפחה שמקורה ממרוקו עלתה לצפת ומשם לטבריה שבה נולדה תמר. כיום הינה אשת עסקים בתחום מקררי יין. לזוג נולדו 4 ילדים וכיום יש להם 8 נכדים.
לימודים עריכה
תואר ראשון בגאוגרפיה עירונית מטעם אוניברסיטת חיפה, תואר שני במדיניות ציבורית מטעם אוניברסיטת תל אביב. תואר שני נוסף במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. בוגר מכללה לביטחון לאומי של צה"ל. בוגר קורס לפיקוד ומטה של המכללה לפיקוד ימי של צי ארצות הברית בניו פורט. נשוי לתמר .
ספרים ומאמרים עריכה
סביון כתב ופרסם את הספר "כביש מחבר ישראל", המתעד את פרויקט כביש 6 ומשמש כמורה דרך לניהול מגה פרויקטים בשיטת B.O.T..