כביש 6

כביש מהיר בישראל
Disambig RTL.svg המונח "דרך יצחק רבין" מפנה לכאן. לערך העוסק בכביש בפתח תקווה, ראו כביש 4622.

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ולחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים[1] ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון[2]. במסגרת קטע 21[3] בדרום והקטע הצפוני העתידי יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.

כביש 6
כביש חוצה ישראל
ISR-FW-6.svg
ISR-HW-6.svg
Kvish6fromHorashim.JPG
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
כינוי כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין
כביש מהיר ממחלף שוקת עד מחלף בית קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות, ממחלף אליקים עד מחלף סומך
כביש אגרה ממחלף שורק עד מחלף עין תות, ממחלף יקנעם עד מחלף תל קשיש, ממחלף שער העמקים עד מחלף גבעות אלונים
אורך 200 (בעתיד 261.2) ק"מ
נקודת התחלה מחלף שוקת
ערים ראשיות שלומי, נהריה (כברי), עכו (בית העלמין), שפרעם, קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית, חריש, טייבה, ראש העין, כפר סבא, פתח תקווה, שהם, רמלה, קריית גת, רהט, להבים, לקיה, מיתר, נאות חובב, עיר הבהדים, רמת בקע, ירוחם.
נקודת סיום מחלף סומך
תוואי כביש 6

מצב כביש 6 כיום. חלקו מצפון למחלף סומך ומדרום למחלף שוקת נמצא בסלילה.
סמליל כביש 6, עוצב על ידי סטודיו אדלר וקארן שש בשנת 2001
תמרור כביש אגרה בשילוט דרכים בישראל
פסקל, התקן לזיהוי דיגיטלי של רכב בכביש 6
הכביש ליד בת חפר
מחלף נשרים – כביש 6 חולף מתחת לכביש 431
מסלול הנסיעה דרומה ממחלף נחשונים לכיוון מחלף בן שמן. בקטע זה מפרידה רצועת קרקע רחבה בין מסלולי הכביש
צילום אווירי של מחלף נחשונים ומרכז הבקרה
מרכז הבקרה במחלף נחשונים
כביש 6: מבט צפונה מתל חדיד
כביש 6 מצפון למחלף ניצני עוז
מעבר אקולוגי, מנהרות דליה, מצפון למחלף עירון
בתוך מנהרת דליה, כביש 6
מנהרות ניל"י
כביש 6 בחולפו מתחת לכביש 444, בין צומת ראנתיס לצומת גבעת כ"ח. בנקודה זו, מתוכננת הקמה של מחלף גבעת כ"ח.
הכניסה הצפונית אל מנהרות תל חדיד
מבט מתל חדיד אל כביש 6 לאחר שהוא מגיח דרומה מהמנהרה שמתחת לתל
גשר כביש 6 מעל נחל נרבתא
כביש 6 מעל נחל נרבתא והיישוב מייסר
מנהרת רכסים מכיוון מחלף העמקים
מנהרת רכסים מכיוון מנהרת איבטין

כביש 6 הוא כביש אגרה בקטעים בין מחלף שורק למחלף עין תות, בין מחלף יקנעם למחלף תל קשיש ובין מחלף שער העמקים למחלף גבעות אלונים.

בארבעה קטעי כביש הנסיעה היא חינם: בדרום - דרומית למחלף שורק, ובצפון (חלקים מכביש 70 לשעבר) - בין מחלף עין תות למחלף יקנעם, בין מחלף תל קשיש למחלף שער העמקים ומצפון למחלף גבעות אלונים.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות, מיתר, כוכב יאיר-צור יגאל) לשאר חלקי המדינה.

כביש זיכיוןעריכה

הקמת כביש 6 בוצעה במסגרת פרויקט BOT (בנה-הפעל-העבר) במסגרתו חברת דרך ארץ כזכיינית שנבחרה על ידי המדינה, הקימה את הכביש, מימנה את הקמתו ומתפעלת אותו למשך תקופה קבועה מראש (עד 18 ביולי 2028[4]), בעוד חברת כביש חוצה ישראל משמשת כרשות הממונה מטעם המדינה לתכנון הכביש ולפיקוח על עמידת הזכיין במחויבויותיו. בתקופת הזיכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007.

מלבד ההשקעה הפרטית של כשלושה עד ארבעה מיליארד שקל מכספי הזכיין, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל בתכנון הכביש, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מימנה את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 וכן את קטעי ההמשך. קטעי ההמשך שנבנו במימון המדינה (בדרום, בין מחלף שורק למחלף מאחז) אינם כבישי אגרה, בשלב זה. גם על מקטע הכביש שבין המחלפים דניאל ובן-שמן לא נגבית אגרה.

כביש 6 חוצה צפוןעריכה

באוגוסט 2015 נחתם עם חברת שפיר הנדסה ותעשייה הסכם הזיכיון להקמה, הפעלה ואחזקה של קטעים 3 ו-7 (כביש 6 צפון), כאשר צו תחילת העבודות ניתן בדצמבר 2015[5]. משך תקופת הזיכיון יהיה כ־34 שנים הכוללת את תקופת ההקמה[6], כלומר בשנת 2049 יעבור הכביש לידי מדינת ישראל. לצורך בניית הקטעים הוקמה חברה דרך נוף נתיבי הצפון בבעלות של שפיר הנדסה חוצה ישראל צפון. לצורך תפעול ותחזקה הוקמה חברה "כביש 6 חוצה צפון" בבעלות משותפת של שפיר הנדסה, קרן נוי ולאומי פרטנרס. [7].

היסטוריהעריכה

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60, בגיבוש תוכנית אב לכבישים במשרד הפנים, בהובלת ד"ר אלישע אפרת[8]. בשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3 ובהמשך לתמ"א 31), אולם לא נעשה כמעט דבר עד סוף שנות ה-80. בספטמבר 1989, הציג לראשונה שר האוצר שמעון פרס את התוכנית לסלילת הכביש[9]. בשנת 1992 החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין על הקמת הכביש, באמצעות שותפות ציבורית-פרטית. לאורך התוואי המדינה החלה לבצע מספר הפקעות אלא שבשנת 1998 המדינה הפקיעה אדמות בכפר אל רוחה הסמוך לכפר קרע. המדינה הציעה פיצויים לבעלי הקרקעות הערביים, ואלו נענו ברובם יחד עם ראשי הרשויות בואדי עארה, מלבד שייח ראאד סלאח שהנהיג מחאה אלימה כנגד ההפקעות באל-רוחה יחד עם מיעוט מבעלי הקרקעות, אך למרות מחאתו ההפקעות הושלמו. העבודות על הקטע המרכזי, באורך 87 קילומטר, ממחלף שורק עד מחלף עירון החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999 והוא נחנך בשלבים עד שנת 2004. הקטע בין מחלף נחשונים למחלף אייל היה הקטע הראשון שנחנך, ב-4 באוגוסט 2002. באוקטובר 2002 נחנך הקטע ממחלף בן שמן למחלף נחשונים בכיוון צפון ובינואר 2003 החלה גביית האגרה עבור שימוש בכביש. במאי 2003 הורחב הכביש דרומה עד מחלף נשרים וביולי עד מחלף שורק. באוגוסט 2003 הורחב הכביש צפונה עד למחלף ניצני עוז ובינואר 2004 הושלם הקטע המרכזי עם חנוכת הקטע ממחלף ניצני עוז למחלף עירון.

בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19). קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20), נפתח באמצע שנת 2008. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה קטע בצפונו של הכביש (קטע 18) המחבר בין מחלף עירון ומחלף עין תות. סלילת הקטע החלה לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע לפגיעה בסביבה. עם התקדמות עבודות הסלילה נתגלו קברים על תוואי הכביש. העבודות הופסקו עקב מחאה חרדית וחודשו תוך הסטת תוואי הכביש.

בשנת 2011 החלו עבודות להרחבת הקטע בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים משני נתיבים לשלושה לכל כיוון: במחצית הראשונה של שנת 2012 הסתיימו העבודות בין מחלף נחשונים לגבעת כ"ח, ובדצמבר 2012 הסתיימו העבודות בין גבעת כ"ח למחלף בן שמן. בנובמבר 2012 החלו העבודות להרחבת קטע מחלף ניצני עוז-מחלף באקה-ג'ת והן הסתיימו בחודש מרץ 2014. בדצמבר 2014 נחנך נתיב נסיעה שלישי בשני הכיוונים בין מחלף באקה-ג'ת למחלף עירון[10]. הרחבת הכביש הפחיתה את העומס בשעות השיא.

ביולי 2011 פרסם משרד האוצר את המכרז הבינלאומי לתכנון, הקמת, הפעלת ואחזקת החלקים הצפוניים של הכביש. למכרז הוגשו מועמדויות על ידי שבע קבוצות[11]. בחודש יולי 2013 נבחרה חברת שפיר הנדסה כזוכה במכרז להארכת הכביש, בהשקעה בסכום של כשני מיליארד שקל. החברה התחייבה לביצוע הפרויקט בפרק זמן של 40 חודשים לכל היותר, ולאחריו תקבל את הכביש לתקופת זיכיון של 34 שנים. נכון לסוף מרץ 2019 קטע 7 וקטע 3 נפתחו לתנועה.

בינואר 2015 שודרג הקטע של כביש 31 בין מחלף להבים למחלף לקיה שכיום משמש את כביש 6[12]. הקטע קושר לחלק הצפוני של כביש 6 כעבור כמה חודשים שבהם כביש 31 קישר בין המקטעים.

בספטמבר 2015 נפתחו לתנועה שני קטעים. האחד ביטל את העיקול בכביש 40 שבצומת קמה ונסלל לאורך כשלושה קילומטר כקטע משותף לכבישים 6 ו-40. במרכזו של הקטע נפתח מחלף קמה שאליו הוארך מזרחה כביש 293. קטע נוסף נפתח דרומית יותר, ממחלף רהט החדש עם כביש 40 ועד לקטע שנפתח בינואר 2015 סמוך ללהבים. אורכו של הקטע ממחלף רהט עד מזרחית ללהבים הוא 5.5 קילומטר. בקטע נפתח לתנועה גם מחלף להבים המקשר את כביש 6 לכביש 310 לכיוון רהט ואופקים. קטע הכביש מדרום-מזרח למחלף עד לצומת עם כביש 358 נקרא מאותה עת כביש 6 בלבד.

כביש 6 הוא הכביש הראשון בישראל שהותרה בו החל מדצמבר 2015 מהירות נסיעה מרבית של 120 קילומטר לשעה. השינוי הוחל על חלק מקטעי הכביש בהם התבצעו התאמות בטיחות נדרשות.

במרץ 2016 נחנכו שני קטעים. האחד באורך קילומטר, החליף את צומת דבירה שהוסב למחלף, מדרום למחלף קמה. השני באורך שישה קילומטר, מקשר בין מחלף רהט למחלף להבים. בספטמבר 2016 נחנך הקטע בין מחלף לקיה למחלף שוקת, בחיבור עם כביש 31 לכיוון ערד וים המלח. באותו החודש הושלמה הרחבתו של כביש 6 בין מנהרות חדיד למחלף נחשונים לארבעה נתיבים לכל כיוון. בהמשך השנה נחנכו קטעים ומחלפים נוספים בין מחלף קמה למחלף שוקת, המפוצל לחלק מערבי (בחיבור עם כביש 31) ולחלק דרומי (בחיבור עם כביש 60). הקטע הושלם ב-13 בדצמבר 2016.

ב-14 בנובמבר 2018 נפתח המקטע הראשון של כביש 6 צפון (קטע 7), בין מחלף אליקים עד מחלף תל קשיש, וכן הוחלף הסימון של כביש 70 לכביש 6 בין מחלף תל קשיש ועד מחלף העמקים.

ב-28 במרץ 2019 נפתח המקטע השני של כביש 6 צפון (קטע 3), ממחלף העמקים ועד מחלף סומך.

המשך הפיתוחעריכה

סלילת קטעים נוספיםעריכה

  • קטע 21 בדרום ממחלף שוקת עד מחלף נאות חובב אושר באופן כללי בשנת 1999. קטע 21 כולל ארבעה חלקים[13][14][15]. שני הקטעים הראשונים הושלמו בשנת 2016. שני הקטעים שנותרו:
    • מקטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25.
    • מקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (כ-13 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 קילומטר עד התמזגות עם כביש 40 במחלף נאות חובב.
אבן הקילומטר המופיעה במחלף מאחז מסמנת 68 קילומטר, אך בפועל הכביש המתוכנן (שחלקו נסלל) שבין מחלף נאות חובב למחלף מאחז צפוי להיות באורך של 56 קילומטר.
  • הקטע הצפוני ממחלף סומך דרך מחלפים אבליים, אחיהוד, ג'דידה, בית העמק וכברי עד מחלף שלומי (כ-40 קילומטר): אושר בשנת 2010 והחלו שלבי תכנונים מפורטים.

הוספת והארכת כבישי רוחבעריכה

חלק מהצלחתו של כביש 6 תלויה בכבישי הרוחב שמזינים אותו. הכבישים 7, 431, 471, 531, 551 ו-61 נסללו או הוארכו ככבישי רוחב לכביש 6. בעתיד מתוכננים להסלל לכביש 6 כבישי רוחב חדשים שיתחברו אל הכביש במחלפים חדשים. כמו כן מתוכננות הארכות ושדרוגים של כבישי רוחב קיימים. ביצוע כבישים אלה והאחריות עליהם מוטלת על חברת נתיבי ישראל (מלבד כביש 431). הכבישים מדרום לצפון:

גביית האגרהעריכה

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית הוא חובה.

שיטת הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגבייה, חוסר שקיפות של המחיר, וחדירה לפרטיות בשל מתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי. על חיוב לא מוצדק ניתן לערער בפני ועדות ערר המופעלות על ידי חברת כביש חוצה ישראל[16].

באתר החברה המפעילה את כביש 6 נטען ש"המחיר שנקבע לנסיעה הוא מן הנמוכים בעולם."[17]. אולם בהשוואות שנעשו על ידי הכלכלן דן בן-דוד ואחרים, נמצא שעלות הנסיעה בכביש 6 לקילומטר גבוהה משמעותית בהשוואה לארצות הברית[18]. הבנק העולמי מציין שטווח המחירים לכבישי אגרה נע בין 3–8 סנט לקילומטר[19]. מחיר הנסיעה בכביש 6 ממחלף עין תות למחלף שורק, מרחק של 113 קילומטר, למנוי פסקל היה בתחילת 2012 24.23 ש"ח, שהם קצת פחות מ-6 סנט לקילומטר.

בטיחות ושירותי דרךעריכה

מערך ניידות הסיור והשירות של כביש 6 מסייר לאורך הכביש באופן רציף 24/7.

צוותי הסיור אחראים, בין היתר, להסיט מהכביש כל מפגע המפריע לרצף ולזרימה של התנועה ולשמש עיניים נוספות לצוות חדר הבקרה, בפעולת הניטור השוטף של הכביש.

נוסף על כך וכחלק מהשירות ללקוחות כביש 6, צוותי הסיור מעניקים ללא תשלום סיוע לנהגים בהחלפת גלגל ברכב, במספרי טלפון של שירותי גרירה, במילוי ליטרים בודדים של דלק ועוד, על מנת שהנהג יוכל להמשיך בנסיעתו בבטחה.

פיתוח נופיעריכה

התפיסה התכנוניתעריכה

מדיניות התכנון בכביש שש התבססה על העיקרון כי אין להפריד בין תכנון הנדסי לתכנון נופי. יחידות הנוף היוו את נקודת המוצא לתכנון והשאיפה התכנונית הייתה לבהירות המעשה האדריכלי ביחס לנוף. לשילובו המיטבי של הכביש בנוף היה משקל מכריע בתכנון, וזאת מתוך ערכי הנוף של יחידות הנוף השונות לאורך תוואי הכביש. כמו כן נעשתה חשיבה רבה עוד בשלב התכנון לשמירה מיטבית על המערכות האקולוגיות הקיימות. ההנחיה התכנונית הייתה לשמור על המצאי האקולוגי הקיים בנוף הכביש ולשלבו בתוצר באמצעים ושיטות אשר יאפשרו המשך שגשוגו. לאורך העבודה על כביש חוצה ישראל, משלב התכנון ועד שלב הביצוע, ההתייחסות לכביש הייתה מעבר לתשתית כפתרון הנדסי אלא התייחסות לתשתית כאל דרך/מסילה נופית.

מטרות התכנון הנופי של כביש 6עריכה

  • למצות את התוצר הנופי/אדריכלי המיטבי של הכביש מתוך ערכי הנוף של השטח.
  • ליצור אשליית שילוב בין הכביש והנוף.
  • לנסות למזער את הפגיעה בטבע שבאזור הכביש.
  • לתאם ולשלב בין הכביש ובין תשתיות אחרות בתחומו ובסביבתו.
  • לתרום ולהשפיע על רמת התכנון של מערכי תשתית אחרים עתידיים.
  • לתרום להתמצאות וקריאת הדרך.
  • לפתוח ולהציג את אזורי ישראל הסובבים לציבור המשתמשים בכביש.

תהליךעריכה

  1. תכנון ראשוני – ניתוח התוואי: קביעת תוואי הכביש, זיהוי המסדרון הנופי וחלוקתו ליחידות נופיות, לרבות עקרונות שילוב הכביש ביחידות הנוף השונות.
  2. תכנון מוקדם – תכנון מוקדם של הכביש על פי עקרונות התכנון שנקבעו ליחידות הנוף, כולל הצגת חלופות לפתרונות אפשריים.
  3. תכנון מפורט – עריכת תוכניות נוף ותוכניות אדריכלות מבנים מפורטות הנותנות ביטוי מלא לעקרונות החלופה הנבחרת.
  4. תכנון לביצוע – הפקת תוכניות, מסמכים, פרטים ומפרטים טכניים לביצוע עבודות שיקום הנוף והקמת מבני הדרך.

המחלוקת סביב הכבישעריכה

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

טענות המצדדים בכבישעריכה

  • קירוב הפריפריה: וחלקי ישראל. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז, שממילא צפוף מאוד.
  • תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
  • חיסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
  • תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להפחתה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי ישראל.
  • הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קווים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הקמת הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומייעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
  • הפחתת עומס מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
  • הפחתת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.

טענות המתנגדים לכבישעריכה

  • מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
  • יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים משמעותית פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה לסלול על חשבונה מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
  • משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
  • איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, יגרום לקיטוע של בתי גידול טבעיים של חיות בר, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
  • ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

אירועים ביטחונייםעריכה

באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטולכרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן, ישנן מספר עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.

בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:

  • בעת סלילת הכביש אירעו מספר אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בחלקם היו אף פצועים.
  • ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ'[20] בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
  • באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלא מירי במסגרת טקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.

כמו כן, מספר פעמים יודו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר מכוניות שנסעו בכביש.

מחלפים ונקודות ציון (מדרום לצפון)עריכה

ק"מ שם מחלף/נקודת ציון מיקום דרכים מצטלבות
כביש 6, חוצה ישראל (מדרום לצפון)
הקטע הדרומי (24.5 קילומטר בתכנון, ו-25 קילומטר פתוחים לתנועה) – הנגב – מאחז
0 מחלף הנגב (בתכנון)   עיר הבה"דים    כביש 40
   כביש 80
   כביש 224
4 מחלף רמת בקע (בתכנון)   רמת בקע כניסה לאזור התעשייה רמת בקע
7.5 מחלף רמת חובב (בתכנון)   נאות חובב    כביש 40
13 מחלף נבטים (בתכנון)   נבטים    כביש 25
24.5 מחלף שוקת   כסייפה, כרמית    כביש 31
   כביש 60
30.5 מחלף לקיה   לקיה, להב    כביש 31
   כביש 358
37.5 מחלף להבים   להבים    כביש 310
41 מחלף רהט   רהט    כביש 40
43.5 מחלף דבירה   דבירה    כביש 325
46 מחלף קמה   בית קמה    כביש 293
49 אזור שירות       נחל שקמה   לכיוון צפון
הקטע המרכזי (133.5 קילומטר פתוחים לתנועה) – מאחז – עין תות
53.5 מחלף מאחז   משלט מאחז    כביש 40
56 גשר   נחל אדוריים 2 מסלולים – 170 מטר
64 מחלף קריית גת   קריית גת    כביש 35
65 גשר   נחל לכיש 2 מסלולים – 110 מטר
68 גשר   גת    כביש 353
73.1 גשר   כפר מנחם    כביש 383
86.5 מחלף שורק   יד בנימין    כביש 3
   כביש 7
92 מחלף חולדה (בתכנון)   מזכרת בתיה    כביש 411
97.5 אזור שירות       נען     בשני הכיוונים
101 מחלף נשרים   רמלה    כביש 44
   כביש 431
   כביש 424
105 מחלף דניאל   כפר דניאל    כביש 1
108 מחלף בן שמן   בן שמן    כביש 1
   כביש 443
   כביש 444
110 מנהרת חדיד   תל חדיד 2 מסלולים – 450 מטר
112 מחלף בית נחמיה (בתכנון)[21]   בית נחמיה    כביש 453
114.5 גשר   נחל בית עריף 2 מסלולים – 160 מטר
118 מחלף גבעת כ"ח (בתכנון)   גבעת כ"ח    כביש 444
   כביש 461
123 גשר (בתכנון)   תחנת הרכבת אלעד כביש גישה לתחנת הרכבת
122.5 מחלף נחשונים   נחשונים    כביש 471
125 גשר (בתכנון)   פתח תקווה כביש גישה לשכונת סירקין (על שטח בסיס סירקין)
128 מחלף קסם   ראש העין    כביש 5
   כביש 444
131 מחלף חורשים   חורשים    כביש 531
139 מחלף אייל   אייל    כביש 551
146 מחלף אלכסנדר (בתכנון)[22]   כוכב יאיר-צור יגאל    כביש 553
152 מחלף ניצני עוז   ניצני עוז    כביש 57
146 אזור שירות       מגל     בשני הכיוונים
163 מחלף באקה-ג'ת   באקה אל-גרבייה    כביש 9
   כביש 61
167.5 גשר   נחל נרבתה 2 מסלולים – 265 מטר
168 מחלף חריש (בתכנון)   חריש    כביש 611
171.5 מחלף עירון   ברקאי    כביש 65
178.5 גשר   נחל אלונה 2 מסלולים – 170 מטר
179.5 גשר   נחל ניל"י 2 מסלולים – 120 מטר
180 מנהרת ניל"י   גבעת ניל"י 2 מסלולים – 400 מטר
183 מנהרת דליה   מעבר אקולוגי 2 מסלולים – 250 מטר
186.5 מחלף עין תות   ואדי מילק    כביש 67
הקטע הצפוני (23.2 קילומטר בתכנון, ו-22 קילומטר פתוחים לתנועה) – עין תות – שלומי
190 מחלף אליקים   אליקים    כביש 672
193.5 מחלף יקנעם   יקנעם עילית    כביש 722
194 מנהרת יקנעם   יקנעם עילית 2 מסלולים – 1,750 מטר
197 מחלף תל קשיש   תל קשיש    כביש 66
   כביש 77
199 אזור שירות       קריית טבעון   לכיוון צפון
201.5 מחלף שער העמקים   שער העמקים, קריית טבעון    כביש 75
203 מנהרת רכסים   רכסים 2 מסלולים – 2,000 מטר
205 מחלף רכסים (בתכנון)[23]   רכסים, איבטין    כביש 762
205.5 גשר   איבטין 2 מסלולים – 190 מטר
206 מנהרת איבטין   איבטין 2 מסלולים – 420 מטר
208 מחלף גבעות אלונים   ח'וואלד    כביש 70
212 מחלף סומך   קריית אתא    כביש 70
   כביש 79
214 מחלף אבליים (בתכנון)   שפרעם    כביש 781
224 מחלף אחיהוד-יאסיף (בתכנון)   עכו (בית עלמין)    כביש 85
232.5 מחלף עמקה-כליל (בתכנון)   עמקה, כליל    כביש 859
236 מחלף כברי (בתכנון)   כברי    כביש 89
244 מחלף שלומי (בתכנון)   בצת, שלומי    כביש 899

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כביש 6 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מפת הכביש, באתר כביש 6
  2. ^ https://news.walla.co.il/item/3200486, https://news.walla.co.il/item/3200486, https://news.walla.co.il/item/3200486, ‏14.11.18
  3. ^ מקטעים 3 ו-4 בו
  4. ^ חוזה השכירות על כביש 6 של חברת דרך ארץ מול המדינה, באתר חוצה ישראל
  5. ^ אדי גל, כך ייראה ההמשך של כביש 6 צפונה, בעיתון "ידיעות הצפון", 10 בפברואר 2017
  6. ^ כביש 6 צפון (קטעים 3 ו – 7), באתר של חברת "שפיר" (נצפה ב-1 באוקטובר 2018)
  7. ^ אודות פרויקט כביש 6 צפון
  8. ^ אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף, מעריב, 20 ביוני 1969
  9. ^ בקרוב כביש חוצה ישראל, מעריב, 1 בספטמבר 1989
  10. ^ נתיב נסיעה שלישי נפתח בין מחלף באקה למחלף עירון בשני הכיוונים, אתר כביש 6
  11. ^ 7 קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם במכרז להארכת כביש חוצה ישראל צפונה (קטעים 3 ו-7), gov.il, ‏13 ביולי 2011
  12. ^ עוד 4 ק"מ על כביש 6, באתר port2port
  13. ^ בג"ץ 3459/10 עטייה אלעתאימן ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, פסקאות 2–4
  14. ^ נתיבי ישראל – תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע 2010, החלטה מספר 1421 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה, לציון הקטעים ראו בנספחים
  15. ^ חברת כביש חוצה ישראל, תוכנית פעילות רב שנתית (עמ' 5-10) (ארכיון)
  16. ^ הודעה בעניין ועדות ערר, באתר של חברת כביש חוצה ישראל
  17. ^ תעריפים ואפשרויות תשלום, אתר דרך ארץ
  18. ^ דן בן-דודכביש פי 6, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005 – על מחירי אגרת הנסיעה בהשוואה לארצות הברית
    יורם עידה, גל טלית, ניידות בתחבורה והשפעתה על נגישות בישראל, ספטמבר 2010, מרכז טאוב, עמוד 31(הקישור אינו פעיל, 30 באוגוסט 2016)
  19. ^ Toll Roads and Concessions, Worldbank
  20. ^ דף לזכר נועם ליבוביץ', ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  21. ^ מחלף בית נחמיה, אתר חוצה ישראל
  22. ^ מחלף אלכסנדר וכביש 553, אתר חוצה ישראל
  23. ^ מחלף רכסים (איבטין) וכביש 762, אתר חוצה ישראל