משתמש:שחר 22/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
 | |
| |
| שיחה | |
הקרב במצודת שיח' טברסי היה קרב בין הבאבים לבין כוחות השאה הקאג'ארי, שהתרחש בשנים 1849-1848 במצודת שיח' טברסי שנמצאת במחוז מאזנדראן שבצפון איראן. הקרב הסתיים בכניעתם של הבאבים תמורת הבטחת כוחות השאה שלא לפגוע בהם, אך בפועל לאחר שהבאבים נכנעו, כוחות השאה הרגו רבים מהם ואסרו את חלקם. בקרב זה מתו תשעה מ"אותיות הח"י", כינוי ל-18 מאמיניו הראשונים של הבאב. הבאבים והבהאים רואים חלק מהמתים בקרב כמרטירים.
הרקע לקרב
עריכהב-1844 עלי מוחמד שיראזי, סוחר צעיר מהעיר שיראז שבאיראן הכריז על עצמו כ"באב" – כלומר ה"שער" לאמאם הנסתר, הוא המהדי - הדמות המשיחית לה מצפים השיעים, והחל לאסוף סביבו מאמינים בתורתו. פעולותיו של הבאב עוררו את זעמם של אנשי הדת השיעים ושל השלטונות, ובשנת 1847 הוא נכלא על ידי הרשויות בבית מאסר במאכוּ שבצפון מערב איראן. לאחר כשנה הוא הועבר לבית מאסר אחר בצ'הריק ששוכנת באותו אזור.[1] בתקופה שלפני הקרב גברה המתיחות בין הבאבים לבין השלטונות ואנשי הדת השיעיים, כתוצאה ממספר גורמים. ראשית, באפריל 1848 כבר הכריז הבאב, שהיה כלוא באותה העת בכלא בצ'הריק שבצפון מערב איראן, כי הוא עצמו המהדי. [2] ביוני של אותה שנה, הכריזו מאמיניו של הבאב בכינוס בבדשת על ביטול השריעה, דבר שפירושו המעשי הוא יציאה מהאסלאם. [3] שני צעדים אלה עוררו את זעמם הן של אנשי הדת השיעיים והן של השלטונות הקאג'אריים, והובילו לעימותים אלימים בין תומכיהם של אנשי הדת ובין הבאבים. [4] בנוסף, בספטמבר של אותה שנה מת השאה מוחמד, מה שהוביל לתקופה של חוסר יציבות באיראן.
ההגעה למצודת שיח' טברסי
עריכהבעקבות עימות בין מוסלמים לבאבים בעיר משהד ביולי 1848, מולא חוסיין בושרואי, אחד מ"אותיות הח"י" גורש מהעיר. [5] בעקבות זאת, בושרואי וכ-200 באבים אחרים, חלקם חמושים, יצאו מאזור ח'וראסאן בצעידה שלא ידוע בוודאות מה הייתה מטרתה, אך ייתכן שמטרתה הייתה להגיע לצ'הריק ולשחרר את הבאב מכלאו, או להגיע לטהרן ולדרוש מהשאה את שחרורו.[6] לפי חלק מהדיווחים הבאביים, הצועדים נשאו דגל שחור, מה שמרמז למסורות אסלאמיות לפיהן הגעה של כוחות הנושאים דגלים שחורים מח'וראסאן מצביעה על בואו של המהדי. [7] לאחר כמה חודשים, בספטמבר, בושרואי והבאבים הגיעו לאזור מאזנדראן שבצפון איראן, שם נקלעו לעימות עם כפריים סמוך לעיר בארפורוש (כיום באבול). עקב חוסר היציבות ששרר עקב מותו של השאה, הבאבים גם סבלו מתקיפות נוספות על ידי כפריים ועל ידי שודדי דרכים. הבאבים חיפשו מחסה מפני תקיפות אלה וב-21.9 התמקמו במתחם קברו של השיח' טברסי (אנ')(מלומד שיעי פרסי בן המאה ה-12) שנמצא באזור. הבאבים נשארו במתחם הקבר ובנו ביצורים מסביב לו מחשש שיותקפו. בשלב זה הצטרפו באבים נוספים לקבוצה המתבצרת, ולפי הערכות שונות מספרם הגיע לבין 500 ל-1,500. [8]
הקרב
עריכהכאשר נודע לשאה החדש, נאסר אל-דין, על התבצרותם של הבאבים בקבר השיח' טברסי, ועל העימותים ביניהם לבין הכפריים באזור, הוא הורה למנהיגים מקומיים באזור לחסל את הבאבים המתבצרים. מספר מנהיגים מקומיים הגיעו עם כוח שמנה כ-4,000 אנשים, אולם ב-22.12 הבאבים הצליחו להפתיע אותם בתקיפת פתע, הרגו כמה מהם ולקחו מהם תחמושת רבה, כאשר לפני כן הייתה להם תחמושת מועטה בלבד.[9] לאחר תבוסה זו, השאה הורה לדודו, הנסיך מהדי קולי מירזא, שמונה למושל מחוז מאזנדראן, לחסל את הבאבים, בהדגישו שהבאביות היא כפירה שיש לחסלה. בינואר 1849 המושל הגיע עם כוחותיו, אך המתין לתגבורת נוספת. לבאבים נודע על כך שהוא ממתין לתגבורת ובליל ה-24 בינואר הם תקפו את כוחותיו בהפתעה והביסו אותם.[10] שלושה ימים לאחר מכן, הגיעה התגבורת והתרחש קרב נוסף בין הבאבים לכוחותיו של השאה, בו נהרגו רבים משני הצדדים, כשמצד הבאבים נהרג בין היתר מולא חוסיין בושרואי.[11] לאחר מכן, הגיעו כוחות נוספים, צרו לחלוטין על המבצר ומנעו כניסת אספקה למתחם. בחודשים פברואר ומרץ הבאבים הדפו כמה ניסיונות פריצה למבצר של כוחות השאה. עד אפריל הבאבים ניצלו את כל אספקת המזון שהייתה בידיהם, ואף אכלו את הסוסים שהיו להם, ולאחר מכן הם נאלצו לאכול את העשבים שצמחו במתחם.[12] לבסוף, המושל הבטיח לבאבים שאם ייכנעו, הם לא ייהרגו, והבאבים הסכימו לכך. עם זאת, ב-9 במאי כאשר הבאבים שנותרו בחיים יצאו, המושל הפר את הבטחתו ומרביתם נטבחו על ידי כוחותיו וחלק נאסרו.[13] חלק מההרוגים בקרב נחשבים בעיני הבאבים והבהאים כמרטירים. בין ההרוגים היו 8 מבין "אותיות הח"י", ותשיעי מביניהם, קודוס, נכלא בעיר הסמוכה בארפורוש ולאחר זמן קצר נרצח על ידי המון זועם בעיר. ההרוגים בין "אותיות הח"י" היו : קודוס, מולא חוסיין בושרואי, מירזא מוחמד חסן בושרואי (אחיו של מולא חוסיין), מירזא מוחמד באקר בושרואי (אחיינו של מולא חוסיין), מולא מחמוד ח'ואי, מולא יוסוף ארדבילי, מולא ג'ליל אורומי, מולא אחמד מראע'י, מירזא מוחמד עלי קזויני. [14]
לאחר הקרב
עריכההקרב במצודת שיח' טברסי היה הראשון והחשוב בסדרה של עימותים בין הבאבים לבין השלטונות, כאשר לאחריו היו עימותים נוספים בעיר זנג'אן בין מאי 1850 לינואר 1851, ושני עימותים בעיר נייריז – הראשון בשנת 1850 והשני ב-1853. עימותים אלה גם הם גבו את חייהם של באבים רבים. [15] בשנת 1850 השלטונות הוציאו את הבאב להורג.
הערות שוליים
עריכה- ^ A. Bausani, "Bab," The Encyclopaedia of Islam 2
- ^ S. Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict at Shaykh Tabarsi", Iranian Studies, 35 (2002), p.89
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 90,93
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 92-93
- ^ D. MacEoin, "The Babi Concept of Holy War," Religion, 12 (1982), 113
- ^ MacEoin, "The Babi Concept of Holy War", 115-116
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 102
- ^ M. Momen, "The Social Basis of the Babi Upheavals in Iran (1848-53): a Preliminary Analysis," International Journal of Middle East Studies, 15 (1983), p. 161
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 97
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 97
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 98
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 98
- ^ Zabihi-Moghaddam, "The Babi-state conflict", 99 ; H. Borjian, "A Mazandarani Account of the Babi Incident at Shaikh Tabarsi", Iranian Studies, 39 (2006), p. 385
- ^ N. Zerendi, The Dawn-Breakers : Nabil's Narrative of the Early Days of the Baha'i Revelation (US Bahai Publishing Trust, 1932) p. 414-424
- ^ Momen, "The Social Basis of the Babi Upheavals in Iran", 157