משהד
מַשְׁהַד (בפרסית: مشهد (מידע • עזרה), מילולית: "מקום הקרבה", קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת הפרובינציה ח'וראסאן רזאווי בצפון-מזרח המדינה. העיר ממוקמת כ-736 ק"מ צפון-מזרחית לבירה טהראן וכ-210 ק"מ דרום-מזרחית לאשגבאט בירת טורקמניסטן בגובה 995 מטרים מעל פני הים.
![]() | |
מראה העיר | |
מדינה |
![]() |
---|---|
פרובינציה | ח'וראסאן רזאווי |
ראש העיר | מוחמד רזא קלאי |
שפה רשמית |
פרסית ![]() |
תאריך ייסוד | 818 |
שטח | 352 קמ"ר |
גובה | 995 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 3,001,184 (נכון ל־2016) |
‑ צפיפות | 82 נפש לקמ"ר (2006) |
קואורדינטות | 36°18′N 59°36′E / 36.3°N 59.6°E |
אזור זמן | UTC +3:30 |
http://www.Mashhad.ir | |
![]() ![]() |
העיר קדושה לשיעים בשל מקדש האימאם א-רידא בו נמצא קברו של האימאם השמיני עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעיתים קרובות אֵמאם רֵזה). מיליוני מאמינים שיעים פוקדים את הקבר מדי שנה. העיר ידועה גם כעירו של פירדוסי, המשורר האיראני שכתב את שאהנאמה, שנחשב לאפוס הלאומי של איראן, וקברו נמצא בקרבת העיר.
תולדות משהדעריכה
משהד הייתה בדרך המשי שהובילה מהמזרח הרחוק לאירופה. החל מהמאה ה-15 משהד הייתה אחת הערים החשובות בפרס. במאה ה-18 השאה נאדיר שמלך בשנים 1736–1747 קבע אותה לבירתו. בשנת 1935 קבוצה של מורדים איסלאמיסטים התבצרו במקדש האימאם א-רידא במחאה נגד מדיניותו החילונית של השאה רזא ח'אן. המנהיג העליון של איראן האייתוללה עלי ח'אמנאי נולד במשהד. בעיר משהד צמחה הקהילה היהודית "אנוסי משהד", שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה אך המשיכו לשמור על יהדותם בסתר.
כלכלת העירעריכה
משהד משמשת כמרכז חקלאות, מסחר ותחבורה. מצויה בה תעשיית ייצור הרכב השנייה בגודלה באיראן. ענפים חשובים בכלכלתה הם: פירות יבשים, אגוזים, זעפרן, ממתקים, אבנים יקרות כמו טורקיז, תכשיטי כסף וזהב, בשמים, מזכרות דתיות, מעילים ושטיחים. העיר משמשת גם מוקד לתיירות מין של גברים שיעים מעיראק ולבנון, המגיעים אליה לשם "נישואין זמניים" ("מותעה") עם נשים מקומיות[1][2].
נמל התעופה הבינלאומי של משהד משרת את תושבי העיר והמבקרים בה. הוא נמל התעופה השני בגודלו באיראן אחרי נמל התעופה בטהראן.
דמוגרפיהעריכה
ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר מעל שלושה מיליון בני אדם, רובם המכריע פרסים. קבוצות אתניות אחרות הם כורדים וטורקמנים שהיגרו רובם לעיר מהמחוז הסמוך של צפון ח'וראסאן. יש גם קהילה משמעותית של תושבי העיר ממוצא ערבי שנטמעו בתרבות הפרסית וכבר לא מדברים ערבית, אם כי שמרו על ממדים מסוימים של תרבות ערבית ייחודית באוכל ומנהגים דתיים. בעיר ישנם גם מהגרים לאיראן שהגיעו מאפגניסטן, עיראק ופקיסטן.
ערים תאומותעריכה
תמונות מהעירעריכה
ראו גםעריכה
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל איראן |
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של משהד
- מסע מצולם בעיר משהד ואתריה המרכזיים
- משהד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר אנוסי משהד בישראל
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, אנוסי משהד(הקישור אינו פעיל) - אומדיה - מקור חשוב לחלק מהערך
- קהילת משהד, אתר אנוסי משהד בישראל
- משהד (איראן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ רז צימט, "תאילנד של השיעים": בירת הסקס של איראן מפלגת את הציבור, באתר וואלה!, 18 באוקטובר 2018
- ^ מכת מדינה באיראן: נישואין שנמשכים שעתיים - למטרת מין בלבד, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 בדצמבר 2018(הקישור אינו פעיל, 29 באוגוסט 2021)
דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טהראן משהד | |||||||||
1 | טהראן | טהראן | 8,693,706 | 11 | רשת | גילאן | 679,995 | אספהאן כרג' | |
2 | משהד | ח'וראסאן רזאווי | 3,001,184 | 12 | זאהדאן | סיסתאן ובלוצ'סתאן | 587,730 | ||
3 | אספהאן | אספהאן | 1,961,260 | 13 | המדאן | המדאן | 554,406 | ||
4 | כרג' | אלבורז | 1,592,492 | 14 | כרמאן | כרמאן | 537,718 | ||
5 | שיראז | פארס | 1,565,572 | 15 | יזד | יזד | 529,673 | ||
6 | תבריז | מזרח אזרבייג'ן | 1,558,693 | 16 | ארדביל | ארדביל | 529,374 | ||
7 | קום | קום | 1,201,158 | 17 | בנדר עבאס | הורמוזגאן | 526,648 | ||
8 | אהוואז | ח'וזסתאן | 1,184,788 | 18 | אראכ | מרכזי | 520,944 | ||
9 | כרמאנשאה | כרמאנשאה | 946,651 | 19 | אסלאמשהר | טהראן | 448,129 | ||
10 | אורמיה | מערב אזרבייג'ן | 736,224 | 20 | זנג'אן | זנג'אן | 430,871 |