משתמש:שלשוםגם/פוליטיקלי אוטו-קורקט
פוליטיקלי אוטו-קורקט עריכה
בשנת 2015 טבע הסופר אודי שרבני את המונח "פוליטקלי אוטו-קורקט" במאמר אשר פורסם באתר המקום הכי חם בגיהנום. לימים, השתמש במונח זה בספרו "צריך לעשות את זה יותר".
המונח אומר שלהבדיל מהפוליטקלי קורקט שבו הדברים מתואמים לרוח התקופה, הרי שכלפי יצירות ישנות יש קריאה מחודשת ומבטלת עבר, בהקבלה לבודק האיות (אוטוקורקט) המזהה בטקסט מילים החשודות בשגיאת כתיב, ומציע הצעות לתיקון או לבצע תיקון אוטומטי. מקרים כאלה החלו לצוץ במהלך שנת 2020 דוגמת הסרת הסרט "חלף עם הרוח" משירותי הסטרימינג של HBO; מייק הנרי שדובב את הדמות "קליבלנד השחור" במשך 20 שנה בתכנית פמילי גאי, אך הודיע על התפטרותו בשל היותו לבן; האלי ברי שלא תגלם טרנסג'נדר בסרט חדש מכיוון שהיא אשה, ועוד.
בשנת 2018 הופיע מונח זה בספרו "צריך לעשות את זה יותר" במעין מונולוג פנימי:
"אני לא נרדם כשספר בידיי. מעולם גם לא אמרתי, אפילו לא לעצמי, "אני אלך לישון עם איזה ספר טוב". קריאת ספרים זו עבודה קשה כי צריך להקטין. הקורא צריך להתמזג עם הדמויות, להוביל אותן בעיני דמיונו כדי שהן יובילו אותו. אַל לקורא לערבב את משנתו האישית כאשר הוא קורא פסקה שפוגעת בקבוצה שאליה הוא משויך, או כך הוא לפחות חושב. איך אני אסביר לך? חשבתי על זה לפני כמה ימים שזה כבר מזמן לא עידן של "פוליטקלי קורקט". זה "פוליטקלי אוטו-קורקט"; כאילו, כמו הטלפונים שמנסים לנחש בשבילך את הכתיבה, רק בקריאה. לא משנה, נו. בקיצור, עליו, על הקורא, לדרוך במתכוון על נמלה מסוג זה. על הקורא לנתק את כותב הספר מהדמות; לפעמים אני שומע ברמזורים אנשים שאומרים שהם לא רוצים לפגוש את גיבוריהם כדי לא להתאכזב. מה הקשר בין הדברים? אם אלה הם הקוראים, עדיף לו לסופר שלא יהיו לו כלל! קוראים כאלה הם קוראים שבשרוכי נעליהם קשור אסימון לכדי נפילת מבטם עליו, מערבבים בין דמות לכותבהּ. בסופו של ספר, הם מתהדהדים בחלל ריק עם משפט שהדמות אמרה, ומשייכים אותה למציאות היומיומיות; רוצים שכותב הספר יהיה חבר שלהם והם יוכלו להתקשר אליו, או משהו כזה. אה! אם כבר אז להתקשר לדמות, מה פתאום לסופר? אני לא רוצה לפגוש אף אחד בלי קשר למקצועו, בטח ובטח אם הוא סופר. אני מניח שאם הייתי עוסק בכתיבה אז היה אפשר לחשוד בי שאני אכול שנאה עצמית. אבל אני רק קורא. קורא וקורא. וכקורא, ביחס לשאר הקוראים, אני אכול שנאה עצמית. בזה אני מוכן להודות. אני יכול לחיות עם זה."