משתמש:תה משהו/טיוטה
אודט סנסום ( Odette Sansom) נולדה ב-28 באפריל 1912 ונפטרה ב-13 במרץ 1995. היא הייתה אישה צרפתיה שהייתה מרגלת של בריטניה בצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה. אודט קיבלה את הפרס צלב ג'ורג' והייתה האישה הראשונה שקבילה את הפרס הזה.
ביוגרפיה
עריכהאודט סנסום נולדה ב-1912 בצרפת ושנתיים לאחר לידתה התחילה מלחמת העולם הראשונה, שם נהרג אביה. בגיל שמונה היא חלתה במחלה שעיוורה אותה לשנתיים ולאחר מכן בפוליו ששיתק אותה למספר חודשים ושתי המחלות חילשו את כוחה הגופני. אודט קיבלה חינוך במנזר.
בשנת 1931 התחתנה עם רוי סנסום, בחור אנגלי, ואחרי לידתה של ביתם הראשונה ב1932 הם עברו לגור בלונדון, שם נולדו להם עוד שתי בנות.[1]
הגעתה ל-SOE
עריכהבשנת 1942 אודט הקשיבה למשדר של האדמירליות ברדיו שבו ביקשו מאנשים שיש ברשותם תמונות שנלקחו בחוף הצרפתי שישלחו אותן לכתובת מסוימת בלונדון.אודט שלחה מכתב עם התמונות שהיו לה וציינה שם שהיא צרפתית מלידה ומכירה היטב את המקום אך בטעות במקום לשלוח לאדמירליות שלחה את המכתב למשרד המלחמה.
לאחר מספר שבועות היא קיבלה מכתב ובו הזמנה לראיון שהיא חשבה שבו יחזירו לה את התמונות ששלחה.הראיון היה על ידי ארגון שנקרא ה (SOE (Special Operations Executive שהיה ארגון בריטי שהוקדם בהוראתו של וינסטון צ'רצ'יל שמטרתו היה ללחימה בגרמנים באמצעים לא צבאיים.בראיון לא סיפרו לה את המטרה אבל אמרו שאנשים שגויסו ישלחו למדינות שנכבשו על ידי הגרמנים או לטריטוריות אחרות. המראיינים הסתכלו על כל מיני תכונות שיקבעו אם המתראיינים יהיו סוכנים טובים. התכונות שהם הסתכלו עליהן היו:מין/מגדר מראה, שפה, התנהגות,תכונות אופי. מכיוון שלהטמע באוכלוסיה המקומית היה מרכיב מאוד חשוב, תכונות אלה היו חשובות מאוד ואליהן המראיינים התייחסו במיוחד.[2]
תפקידה במלחמה
עריכהאודט הייתה אחת הנשים הראשונות שהצטרפו ל-SOE. היא הצטרפה גם לארגון עזרה ראשונה המורכב כולו מנשים בשם ( FANY (First Aid Nursing Yeomanry כדי לספק סיפור כיסוי למקרה שתיתפס.
אודט עברה הכשרה קצרה שהכינה אותה לעבוד מתוך שטח האויב. התפקיד שהיא קיבלה היה שליחת מידע וזה היה תפקיד מסוכן מאוד.בנובמבר 1942 הגיעה אודט לחוף צרפת בעזרת אוניה ושם יצרה קשר עם פיטר צ'רצ'יל ( בכינוי "ראול") שהיה חלק מה-SOE ופעלה איתו. [1]בזמן פעילותה כחלק מהעבודה ב-SOE בצרפת עבדה ביחד עם הרזיסטאנס(תנועת ההתנגדות הצרפתית).
אודט פעלה בהצלחה במשך שישה חודשים בתנאים מאוד מסוכנים ומפחידים והיא הצליחה להעביר מידע לבריטניה.הכינוי שלה היה ליז ( Lise ) והיו לה מסמכים מזויפים. [2]בתחילת אפריל 1943 אודט נפגשה עם הוגו בלייכר שהציג את עצמו בתור קולונל הנרי, אנטי נאצי שרצה לעבוד איתם נגד הנאצים כדי לסיים את המלחמה.אך ב-16 באפריל 1943 הוגו בלייכר הפסיק להעמיד פנים שהוא קולונל הנרי וחשף את זהותו כהנרי בלייכר ועצר את אודט ואת צ'רצ'יל.[2] [3]
נפילה בשבי
עריכהאודט וצ'רצ'יל הושלכו לכלא פרזנז ( Frenses prison ) ואודט נחקרה על ידי הגסטפו 14 פעמים, אך לא גילתה שום מידע. בנוסף היא גם לקחה את האחריות של המבצע על עצמה, מה שחסך מצ'רצ'יל חקירות והסיכוי שהוא יגלה את הסודות.
בזמן החקירה אודט וצ'רצ'יל העמידו פנים שהם נשואים ושפיטר צ'רצ'יל היה האחיין של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל.אחרי שלא גילתה לגרמנים שום דבר אפילו אחרי שעינו אותה, קבעו לה עונש מוות ביחד עם צ'רצ'יל ליולי 1943, אך זה לא יצא לפועל. [1] [3]ביולי 1944 לקחו אותו למחנה הריכוז ראוונסבריק בגרמניה שם שמו אותה בבידוד מתחת לאדמה בניסיון לשבור את רוחה והיא נשארה שם במשך שלושה חודשים.
לאחר תקופה אמרו לה שהיא לא תקבל אוכל, ובמשך ימים כך היה עד שגילו שהיא חלתה בשחפת, והרופאים חזו שאם היא תישאר בתא היא תמות בתוך זמן קצר. אודט לא נתנה למחלה לשבור אותה והתעקשה לקבל טיפולים והסתמכה על השם צ'רצ'יל ועל העובדה שהגרמנים חושבים שהיא קשורה לראש הממשלה.
בדצמבר הוחזרה לתא כלא רגיל וכמה חודשים לאחר מכן אודט חולצה ממחנה הריכוז.
אחרי המלחמה
עריכהלאחר המלחמה, ב-1945 קיבלה מבריטניה את הפרס צלב ג'ורג' על הפגנת אומץ בשבי, והייתה האישה הראשונה שקיבלה אותו, ומצרפת קיבלה את פרס לגיון הכבוד.
ב-1946 התגרשה מבעלה רוי סנסום וב-1947 התחתנה עם פיטר צ'רצ'יל.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 Odette Sansom - Special Operations Executive (SOE) Agents in France, www.nigelperrin.com
- ^ 1 2 3 4 Cameron Carlomagno, [https://digitalcommons.chapman.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1007&context=war_and_society_theses Women in a Man omen in a Man's War: The Emplo ar: The Employment of F yment of Female Agents in the emale Agents in the Special Operations Executive, 1940-1946], Chapman University
- ^ 1 2 Odette Marie Celine Brailly Hallowes (1912-1995)..., www.findagrave.com (באנגלית)