שיתוק ילדים

מחלה נגיפית בבני-אדם
המונח "פוליו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פוליו (פירושונים).

שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, Poliomyelitis) או בקיצור פוליו היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. הסימפטומים של המחלה לא מופיעים אצל כ-90% מהחולים בה, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. בכאחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.

שיתוק ילדים
Poliomyelitis
נגיף הפוליו
נגיף הפוליו
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי מערכת העצבים ההיקפית עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם נגיף הפוליו עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים חולשת שרירים, חום, הקאה, meningism signs, שיתוק, paresis, שלשול עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/306440 
DiseasesDB 10209
MeSH D011051
MedlinePlus 001402
סיווגים
ICD-10 A80, B91
ICD-11 1C81 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. נכון לתחילת 2019 הוכחדו זנים 2 ו-3 של הפוליו וישנם עשרות חולים בשנה בזן 1.[1]

היסטוריה עריכה

 
אסטלה מתקופת השושלת ה-18 במצרים העתיקה, המתארת, ככל הנראה, חולה בפוליו
 
ניוון שרירים ברגל ימין כתוצאה ממחלת הפוליו

ארכאולוגים מוצאים עדויות לפגיעות נגיף הפוליו באנושות עוד משחר ההיסטוריה. תחריטים וציורי קיר מתקופת מצרים העתיקה מתארים אנשים בעלי גפיים פגועות, וילדים הנעזרים במקלות מגיל צעיר. הראשון שאבחן את המחלה היה יעקב היינה (אנ') ב-1840 ואחריו קארל אוסקר מדין (אנ') ב-1890 ולכן במשך שנים נקראה המחלה מחלת היינה-מדין. הראשון שבודד את הנגיף היה קרל לנדשטיינר ב-1908.[2] אף על פי שלפני סוף המאה ה-19 לא היו ידועות מגיפות גדולות של פוליו, במהלך המאה ה-20 היה הפוליו אחת ממחלות הילדות הקשות ביותר. מגיפות פוליו הטילו מום בהמוני אנשים, בעיקר בילדים צעירים; המחלה גרמה לשיתוק ולמוות במהלך רוב ההיסטוריה האנושית.

נגיף הפוליו התקיים במשך אלפי שנים כפתוגן אנדמי עד 1880, כאשר התחוללו באירופה מגיפות גדולות; זמן קצר לאחר מכן מגיפות הופיעו גם בארצות הברית. ב-1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו - שהותירו המוני ילדים ומבוגרים משותקים - הניעו מדענים במירוץ לפיתוח חיסון למחלה. במהלך שנות החמישים פותח חיסון לנגיף, שלזכותו נזקף צמצום של מספר החולים במחלה בעולם מדי שנה מרבבות לסביבות אלף.[3] מיזמי חיסון בהובלת ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף וארגון רוטרי עשויים להביא להכחדה עולמית של המחלה.

חיסון נגד הנגיף עריכה

  ערך מורחב – חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים

לאחר מאמץ מחקרי של שנים, בשנות החמישים של המאה ה-20 שני חוקרים אמריקאים פיתחו חיסונים נגד פוליו, דבר שהפך בבוא הזמן את המחלה לנדירה בעולם המערבי והוריד את מספר מקרי המחלה השנתיים בעולם מ-350,000 בשנת 1988 ל-74 בלבד בשנת 2015.[4] את התרכיב הראשון פיתח ד"ר יונה סאלק באמצעות נגיף מומת הניתן בזריקה (IPV). בשנת 1954, לאחר שהנסיוב נמצא יעיל על קופים, עכברים ומתנדבים, בוצע ניסוי המוני במסגרתו חוסנו קרוב ל-500,000 תלמידים ברחבי ארצות הברית.[5] לאחר מכן, בשנת 1962 ניתן בארצות הברית אישור לשימוש בתרכיב נוסף שפותח על ידי ד"ר אלברט סייבין שהסתמך על נגיף מוחלש הניתן בטיפות דרך הפה (OPV).

הנגיף המוחלש בתרכיב סייבין יכול להתרבות במעיים אך לא במערכת העצבים, ולכן אינו גורם לשיתוק. חשיפה לנגיף גורמת לפיתוח נוגדנים ומקנה עמידות גם נגד הנגיף האלים. כתוצאה מקיומו במעיים הוא מופץ כמו הנגיף הרגיל גם באוכלוסייה שלא חוסנה ישירות, וחלק מהמודבקים מפתחים גם הם נוגדנים (חיסון משני). בתרכיב זה קיים סיכון בכך שבמקרים מועטים (אחד ל-750,000 מחוסנים) הנגיף המוחלש עלול להפוך בחזרה לנגיף רגיל, ואז להדביק אנשים שאינם מחוסנים ולגרום להתפרצות מחלת הפוליו (שבחלק קטן מהמקרים עלולה לגרום לשיתוק ואף למוות). הסיכון להפצת הנגיף הרגיל עולה יותר ככל שאחוז הלא-מחוסנים באוכלוסייה עולה. עם זאת, הקלות במתן תרכיב זה (דרך הפה), מחירו הנמוך, ויעילותו בחיסון משני במקרים בהם לא ניתן לחסן את כלל האוכלוסייה, גורמים לכך שבמדינות רבות בעולם נפוץ עדיין השימוש בו, לעיתים בשילוב תרכיב סאלק.

הנגיף המומת בתרכיב סאלק אינו מתרבה ואינו יכול להפוך לנגיף רגיל, כך שהשימוש בו בטוח יותר; עם זאת הוא אינו יוצר חיסון משני באוכלוסייה שלא חוסנה, ומתן החיסון בזריקה, הדורש תנאים היגייניים נאותים, מקשה על הפצתו במדינות מתפתחות.

שני התרכיבים מקנים חסינות כמעט מוחלטת למקבליהם לאחר מתן מספר מנות. משך זמן החסינות כתוצאה מתרכיב IPV נחשב למוגבל (אם כי אינו ידוע בוודאות), בעוד שחיסון ה-OPV יעיל לכל החיים.

בארצות הברית חלה ירידה משמעותית בתחלואה עם כניסת ה-IPV לשימוש, וירידה משמעותית נוספת לאחר שנכנס גם ה-OPV לשימוש, עד להדברה כמעט מוחלטת של המחלה. כתוצאה מכך הופסק בארצות הברית השימוש ב-OPV למעט מקרים יוצאי דופן, ואחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן ב-IPV. בישראל התרחש תהליך דומה והתרכיב שהחל להינתן בשיגרה הוא IPV. לעומת זאת בהרבה מארצות העולם נפוץ עדיין השימוש ב-OPV.

ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו OPV חודש לפני נסיעתם.

ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה - נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.

תופעות לוואי עריכה

התרכיב המוחלש עלול לעיתים נדירות לגרום אצל המקבל או אנשים בלתי מחוסנים בסביבתו למחלת הפוליו. במקרה כזה, כמו במחלה הרגילה, חלק מהנדבקים עלולים ללקות בשיתוק. סיכון זה נמנע על ידי מתן התרכיב המומת (בזריקה) לפני מתן התרכיב המוחלש.

מן הצד השני, מחקרים שונים מצביעים על יתרונותיו של החיסון ה-OPV במניעת הדבקה ויראלית נוספת מלבד הפוליו, דוגמת שפעת והרפס.[6]

פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome עריכה

כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז נדבק החולה בווירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים וטיפולים תומכים.[7][8]

שיתוק ילדים בישראל עריכה

מגפת שיתוק הילדים בישראל בשנות החמישים עריכה

 
ד"ר אליהו ויור עם ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון במרפאת הפוליו הראשונה בישראל, 1950.
 
חיסון נגד פוליו בישראל בשנות ה-50

עד לשנת 1949 נחשבה מחלת שיתוק ילדים כמחלה שולית בישראל, עם עשרות בודדות של מקרים בשנה.[9] בחודשי הקיץ של שנת 1949 החלה התפרצות ועד לסוף השנה דווח על 338 חולים.[10] המחלה המשיכה להתפשט גם בשנים הבאות, ועד לשנת 1954 היו בישראל 4,700 מקרים מאובחנים של המחלה, כאשר מתוכם נפטרו 760 חולים.[11] בנוסף, עלה חשש כי יש קשר בין חיסוני הילדים לטיפוס הבטן ואסכרה ובין התפרצות הפוליו, ולכן הופסקו החיסונים למחלות הללו. כתוצאה מכך חלו בשנת 1952 קרוב ל-1,400 איש בטיפוס הבטן.

מדינות רבות נוספות חוו התפרצות של שיתוק ילדים בשנות החמישים, בעיקר באפריקה ובמדינות הים הקריבי, אך גם בחלק ממדינות ארצות הברית, כמו גם ביוון, פינלנד ושווייץ.

לאחר שד"ר יונה סאלק פיתח את תרכיב החיסון כנגד שיתוק ילדים והוא עמד בהצלחה בניסויים שנעשו בארצות הברית ב-1955, נעשה מאמץ בישראל להצטייד בחיסון אך ארצות הברית לא אישרה לייצא את התרכיב. בשל כך הוחלט להקים מעבדה בישראל לצורך ייצור החיסון. פרופ' נתן גולדבלום הקים את המעבדה בסוף שנת 1955, ובחודש פברואר 1956 החל מבצע החיסונים. החל משנת 1958 נצפתה ירידה של 90% במקרי התחלואה ביחס לשנים קודמות,[12] והמחלה הפכה לנדירה בישראל.

לאחר שנות החמישים עריכה

ההתפרצות האחרונה בישראל הייתה בשנת 1988, אז נדבקו במחלה 15 איש.[13]

ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון, אך נוכח הסיכון האפשרי הוחלט על הוצאתו משגרת החיסונים. ביוני 2005 הוחלט על שינוי במדיניות החיסונים וחיסון OPV הוצא משימוש, בדומה לארצות הברית והוחלט לחסן רק עם הנגיף המומת. חיסון זה ניתן מאז באופן שגרתי בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה ובהמשך לילדי כיתות ב' בבתי הספר.[14]

בשנת 2013 התגלו בישראל נשאים של נגיף הפוליו וכן שרידים של הנגיף בשפכים עירוניים ליד רהט, אשדוד, חדרה, קריית גת, אופקים, באר שבע וערים נוספות. בעקבות זאת החל משרד הבריאות בתחילת אוגוסט 2013 במבצע לחסן 150,000 ילדים שנולדו לאחר 2004 בדרום הארץ נגד נגיף הפוליו, בחיסון סייבין שמכיל נגיפים חיים מוחלשים. כעבור כמה ימים הודיע משרד הבריאות על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לכמיליון ילדים בכל רחבי הארץ.[15]

בשנת 2022 התגלה בישראל מקרה נדיר של הדבקה בנגיף הפוליו. משרד הבריאות הודיע על חקירה אפידימיולוגית וקבע כי הנגיף נמצא באזור ירושלים בלבד.[16] מקרה זה הוא הראשון של חולה קליני בפוליו מאז 1989 בישראל.

במרץ 2022 אותר הנגיף בטבריה ובמודיעין עילית ושבוע קודם גם בביוב בבית שמש ובירושלים.[17] באוגוסט 2022 שוב התגלה נגיף פוליו בביוב בירושלים.[18]

בפבואר 2023 התגלתה מחלת הפוליו בקרב ילדה מצפת וניצפו 3 הידבקויות נוספות בקרב ילדים שבאו עימה במגע.

חוק פיצוי לנפגעי פוליו עריכה

בשנת 2007 נחקק בישראל חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, שמטרתו, בהתאם לסעיף 1 של החוק: "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".[19] החוק אינו מפצה נפגעי פוליו שמחלתם נגרמה קודם שעלו לישראל, אף לא למי שמחלתו הוחמרה לאחר עלותו לישראל.[20] אולם בג"ץ קבע ברוב דעות שהחוק חל גם על תושבי ישראל שחלו במחלה בארץ ישראל לפני קום המדינה.[21] מלכתחילה, מטרת החוק הייתה "לעגן בחקיקה הטבות סוציאליות לנפגעי פוליו", אולם לאור ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה מפני חקיקה של חוקים עבור חולי מחלות שיש להם קבוצת לחץ מאורגנת, תוך הימנעות מחוקים כאלו לגבי מחלות אחרות, הוחלט שהחוק ייתן פיצוי לחולי הפוליו לאור רשלנות המדינה באי מניעת ההדבקות במחלה.[21]

הדברה עריכה

 
אמהות ממתינות עם ילדיהן לחיסון נגד פוליו בתחנת בריאות ברפובליקה המרכז-אפריקאית.

הארגון "Global Eradication of Poliomyelitis", הפועל תחת ארגון הבריאות העולמי, רוטרי ויוניצף עוסק במיגור המחלה ברחבי העולם. בכוונת הארגון לחסל את המחלה ברחבי העולם עד לשנת 2018.[22] בחלק מהמדינות בהן עדיין מתגלה המחלה קיימת התנגדות של המנהיגים למתן חיסונים, בדרך כלל על רקע דתי. בין המדינות האלה פקיסטן וניגריה. במדינות אלה מופעלות תוכניות ייחודיות שמטרתן לשכנע את המנהיגים ולהגיע אל האמהות.[23][24]

 
אדם בריאת ברזל. חלק מההטיפול (בעבר[25]) לנפגעי פוליו שאיבדו יכולתם לנשום.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פוליו השבוע באתר polio eradication.
  2. ^ נצחון האדם על מארת דורות, חרות, 1 במאי 1955
  3. ^ Aylward R (2006). "Eradicating polio: today's challenges and tomorrow's legacy". Ann Trop Med Parasitol. 100 (5–6): 401–13. doi:10.1179/136485906X97354. PMID 16899145.
  4. ^ Polio Now, Global Polio Eradication Initiative
  5. ^ |, חיסון המוני מפני שיתוק ילדים בארצות הברית, דבר, 14 במאי 1954
  6. ^ Konstantin Chumakov, Christine S. Benn, Peter Aaby, Shyamasundaran Kottilil, Robert Gallo, Can existing live vaccines prevent COVID-19?, science, ‏12 Jun 2020:
  7. ^ מרפאת פוסט פוליו, באתר מרכז רפואי הדסה
  8. ^ מרפאת פוסט-פוליו, באתר מרכז רפואי שיבא
  9. ^ אלי אשכנזי‏, 70 שנה לפני הקורונה: המגיפה שפגעה באלפים ועוררה בהלה בישראל, באתר וואלה!‏, 11 במרץ 2020
  10. ^ דורית וייס, מגפת שיתוק הילדים: אירוע מעצב מדיניות, 1949-1956, עיונים בתקומת ישראל כרך 34, 2020, עמ' 180
  11. ^ שיתוק ילדים (פוליו - Polio) - היסטוריית המחלה בישראל, באתר משרד הבריאות
  12. ^ נפתלי לביא, ירידה גדולה בשיתוק השנה, הארץ, 14 באפריל 1958
  13. ^ נגיפי פוליו נמצאו בשפך הירקון בתל אביב, באתר ynet, 24 באוגוסט 2005
  14. ^ השאלה היומית: כל מה שצריך לדעת על החיסון נגד פוליו, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2013
  15. ^ דן אבן, משרד הבריאות הודיע על הרחבת מבצע חיסון הפוליו לילדים בכל הארץ, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2013
  16. ^ ד"ר איתי גל, ירושלים: מקרה הדבקה נדיר בפוליו בשל אי התחסנות, באתר ynet, 6 במרץ 2022
  17. ^ מיטל יסעור בית-אור, התפשטות מדאיגה: נגיף הפוליו התגלה בערים נוספות ברחבי הארץ, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2022
  18. ^ מאיר מרציאנו, זן פוליו חדש אותר בארץ: במשרד הבריאות קוראים להקפיד על החיסון, באתר חדשות 13, 18 באוגוסט 2022
  19. ^ חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007
  20. ^ בג"ץ 273/10 דוד אלמיזרק נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים
  21. ^ 1 2 בג"ץ 10771/07 שמואל גוירצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פסק הדין של השופט אדמונד לוי
  22. ^ Polio eradication and endgame timeline
  23. ^ The Surge
  24. ^ Polio emergency in Nigeria
  25. ^ נשארו בודדים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.