שומרי הגן הנחת היסוד[1] של שומרי הגן היא כי תרבויות ציידים לקטים חיו באיזון ארוך טווח עם סביבתם מכיוון ששלטו במיומנויות חיים הנוגעות בשלושה מעגלים והם אדם, אדמה ורוח.
מעגל האדם
עוסק במיומנויות הקשורות לאופן התנהלות האדם בעולם: עם לב פתוח, התבוננות והקשבה לסובב אותנו, תקשורת מכבדת, יכולת פתרון קונפליקטים ואומנות הנובעת מחיבור לשני המעגלים האחרים.
אחת מהמטרות העיקריות של ארגון שומרי הגן היא לחבר כל אחד אל ייעודו ולאפשר לו לחיות אותו בשיתוף עם אחיו ואחיותיו תוך יצירת סביבה חברתית בריאה לו ולדורות הבאים.
בעזרת טכניקות של המרת רגשות, פתרון קונפליקטים, מעגלי הקשבה[2] וחינוך תוך פיתוח בטחון ותקשורת פתוחה ויצירת מרחב אנושי תומך.
במעגל האדם קיימת התייחסות למקום הנוכחי באבולוציה הרוחנית לעומת תקופות קודמות.
מעגל האדמה
מתחיל בלימוד מיומנויות קיום בסיסיות של תרבויות לקטים ציידים[3]. מיומנויות אלו מאפשרות הבנת השפעת כל פעולה של האדם על העולם והכרה ביכולות האדם לספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים.
תוך עיסוק בהדלקת אש או בבניית מחסה, גששות או הסוואה, סיתות צור או ליקוט צמחי מרפא[4], פותחים מחדש את התקשורת עם העולם ומתחברים לדרך חיים מודרנית של אחריות וקיימות.
מעגל האדמה כולל מיומנויות כגון לקטות, צייד, חקלאות טבעית ויישומן בעולם המודרני. לאחר מכן מעגל זה מתפתח לכוון של פתרונות ברי קיימא[5] להשגת צרכי החיים.
מעגל הרוח
תוך שהייה בטבע ושימוש בטכניקות המאפשרות הכרה עמוקה של סביבת האדם מעבר להתבוננות האינטלקטואלית, חווים חיבור לעולם, חיבור מתוך קבלת הכל ולא מתוך ניתוק והפרדה. יצירת חיבור זה הנה אחת מהמטרות העמוקות של הארגון היות והוא מאפשר לאדם למצוא את יעודו ליטול אחריות מחודשת לתפקידו על פני האדמה.
היכולת למצוא את היעוד של האדם בחיים עלולה להיות מבלבלת בעולמנו המוצף באפשרויות, שיטות ופרסומת גלויה וסמויה בכל תחומי החיים.
בקורסים של שומרי הגן נלמדות טכניקות לשהייה בסביבה הטבעית המאפשרות הקשבה מיוחדת במינה, הקשבה עם כל חושי האדם, הקשבה בשמיעה וראייה רחבה, הקשבה עם חוש הריח והטעם, עם לב פתוח ואינטואיציה.
הקשבה כזו יוצרת חיבור ישיר לכוחות הטבעיים ולמהות הפנימית שלנו, חיבור שמאפשר להתנתק מכבלי התרבות בה אנחנו חיים ולאפשר לאדם להכיר ביעוד האישי שלו.
גן יער
גן יער הוא גן ילדים שהפעילות בו מתנהלת בחוץ. סדר היום, דומה לסדר היום של גן במבנה והתכנים שלו יכולים להיות זהים אך כמובן שהם מגיעים עם זיקה לעובדה שאנחנו נמצאים בטבע. המודל התחיל בסקנדינביה לפני כ- 30 שנים, מאז נפוץ ברחבי העולם באירופה, בארה"ב, באוסטרליה, וכמובן גן היער המדברי במצפה רמון[6].
בגן יער לא נמצא צעצועים, אלא כלי עבודה, הרציונל שעומד מאחורי העניין הוא להוציא את הילדים מאזור הנוחות שאליו הם רגילים שבו הכל מובנה ומוכן לקראתם, אין את פינת הבית או את פינת הרופא שילדים כל כך רגילים אליה ועל פניו זה משאיר אותם בתוך ריק מסוים שמאפשר להם ליצור את המשחק החופשי שלהם מתוך עולמם הפנימי והמלא בדמיון ולא מקבע אותם אל תוך תבניות מאד ברורות של בית וקופת חולים. העניין עם כלי העבודה מגיע על מנת לתת להם כלים בסיסיים אך מספיק מופשטים שאיתם יוכלו לגבות את עולמם הפנימי הרווי בדמיון ולא לקבע אותם אל תוך משחק מסוג מסוים. בכל גן מומלץ שתהיה קורה או משהו דומה ללכת עליו על מנת לאפשר לילד לפתח שיווי משקל מתוך הבנה ששיווי משקל והיכולת של הילד לאזן את עצמו ברמה הפיזית משפיעה גם ברמה הפנימית על התפתחות הילד ומפעילה אצלו גם מערכות כמו מערכת העצבים ולא רק את מערכת השרירים, כשאנחנו נמצאים בחוץ והולכים על קרקע לא מיושרת ומטפסים על עצים המערכות האלה עובדות שעות נוספות מבלי שנשים את תשומת ליבנו על העניין. המרחב הטבעי הפנוי מעומס של גירויים מאפשר לילדים את המקום להיכנס עמוק יותר לתוך העשייה שבה הם נמצאים, בין אם זה פעילות יצירה, גילוף, ניסור או פשוט משחקי דמיון. תוצר לוואי שחשוב להדגיש שקורה הוא שגם הצוות נהיה הרבה יותר פנוי משום שהוא לא עסוק בלהפעיל את הילדים אלא הוא נמצא שם על מנת לתמוך בעשייה שלהם, הפניות של הצוות מאפשרת כניסה לרבדים עמוקים יותר של עשייה ולמלאכות מורכבות יותר אשר על מנת ללמד אותם יש צורך בפניות הן מצד הצוות והן מצד הילדים העוסקים במלאכה, דבר נוסף וחשוב לאין שיעור הוא הפניות להיות באמת קשוב לצרכיו של הילד.
הכשרת מדריכים בשומרי הגן תכנים אשר מועברים למדריכים העתידיים של שומרי הגן הם מחסה, תכנון סוגי מחסות שונים [7]ובנייתם, מחסות הישרדות אישיים, מחסות קבוצתיים, מחסות אקטיביים ופסיביים, למידת הערכת התחושה הביתית כאשר לנים במקום מחסה אשר בנית בכוחות עצמך. אש, הדלקת אש בדרכים שונות ללא גפרורים ככל שעולים בשלבים ללא סכין וללא חבל, מתוך תשומת לב לתפקיד האש בחיינו, תחזוק האש הפנימית ככוח מניע. תנועה, טכניקות תנועה ומודעות מתקדמות, לנוע כמו חיה ביער, התבוננות, הקשבה ופיתוח החושים. לגלות שהיער מלא חיים. גששות[8], התקשורת של האדם עם הסביבה היא כלי המאפשר לדעת באמת מה קורה בעולם גם אם לא נכחנו שם כדי לראות זאת בזמן אמת. בשל חשיבות הכלי, חשוב להקדיש לו זמן ניכר בקורס. צמחים, המתנות השימושיות שבחומר הצמחי, צמחי מאכל, צמחי רפואה ושימושים נוספים, תפיסה הוליסטית של חיבור לעולם הצומח[9], קורס ליקוט בסיסי, קורס רפואת צמחים בסיסי כולל הכנת תרופות ומיצויים. קליעת סלים ומחצלות, טכניקות קליעה בסיסיות, שימוש בסיבים ,שזירת חבלים, מחצלות ומשטחים. הכנת כלים מאבני צור, מיומנות הקיום ללא סכין, המיומנות הקשה מכולן, וגם המתגמלת בותר, ללמוד לדבר עם אבנים. ציד, הכנת קשתות וחיצים, חניתות דיג ומלכודות. חיבור אל הצייד הרוחני וחזרה אל החיה שבתוך האדם. שימוש ב Force[10] ככלי לחיבור לטבע. שימוש במדיטציות שונות לחוויה של התאחדות עם הטבע והכרת העולם. הכלי המבדיל בין מיומנויות הישרדות למיומנויות חיים. התגנבות והסוואה, אי נראות. רגשות ותקשורת, כלים לעבודה עם רגשות ופיתוח תקשורת בין אישית, מעגלי הקשבה, המרת רגשות, תקשורת מקרבת[11]. בריאת מציאות, חינוך ככלי לעיצוב העתיד, עיסוק בתורת ההדרכה,[12] מיומנויות עתיקות ככלי לחיבור וחינוך, שיטות לימוד אלטרנטיביות כמו שיטת ה Coyote, חינוך בראייה האנתרופוסופית[13], הכרות עם עולם הילדות, סיפור סיפורים, המשחק האמתי, כוח מרפא ובונה, הדרכה הוליסטית, יצירת תרבות וחינוך אלטרנטיביים. .
חינוך יער מבוסס על גישה הדוגלת בקיום לימודים בטבע, מתוך תפיסה כי חשיפת ילדים לשפע הגירויים והאתגרים שבטבע תורמת רבות להתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית. גישה זו מתקשרת לשיטת החינוך האנתרופוסופי. שיטת החינוך האנתרופוסופי היא גישה פילוסופית הרואה בחינוך אמצעי לטיפוח הבריאות הגופנית והנפשית של החניכים כאיכות המרכזית בדרך החינוכית וכמטרתה העליונה. האמצעים החינוכיים, מתודות ההוראה, האווירה במוסד החינוכי והגישה לילד, מעוצבים כולם מתוך מטרה לטפח את בריאותו של הילד במובן הרחב ביותר. שאלת טיפוח הבריאות, הן במישור הגופני והן במישור הנפשי, מהווה בשנים האחרונות תחום משמעותי גם במערכות חינוך ובבתי ספר. מעצם העובדה שהן מקיפות למעשה את כל הילדים בכל שלבי צמיחתם, ומעצם הכלים העומדים לרשותן, יכולות מערכות החינוך לשמש כלי אפקטיבי לקידום בריאותם של ילדים.[14]
חינוך יער הוקם מתוך ארגון שנקרא "שומרי הגן" שנוסד בשנת 2000 ע"י עופר ישראלי[15] ויעל פינקרפלד במטרה לעודד את החיבור בין האדם לסביבתו האקולוגית[16], מוביל את חינוך היער בישראל ואף מכשיר "מחנכי יער" במסגרת קורס הדרכה מעמיק. בשנים האחרונות גישה זו צוברת הערכה ותאוצה ברחבי הארץ. על פי גישה זו, הרבה מן הלימוד נעשה מחוץ לכיתה, רחוק מהלוח, המחשב והטלפון החכם, תוך התבוננות בתופעות הטבע השונות, כגון עונות השנה, מחזור החיים, משק המים, והכרות עם ריחות הפריחה, האדמה הרטובה, הצמחייה וסוגי בעלי החיים.
שומרי הגן
מסורת של חינוך בלתי פורמלי קיימת בישראל עוד מלפני קום המדינה. במהלך השנים הלך החינוך הבלתי פורמלי והתגוון – במטרות ובדרכי פעולה – במקביל לשינויים בחברה, בתרבות הפנאי, בצרכים ובאורחות החיים[17]. ארגון "שומרי הגן" הוא אחד מהאפשרויות המספקות חינוך לא פורמלי. הנחת היסוד[18] של שומרי הגן היא כי תרבויות ציידים לקטים חיו באיזון ארוך טווח עם סביבתם מכיוון ששלטו במיומנויות חיים הנוגעות בשלושה מעגלים והם אדם, אדמה ורוח.
אחת מהמטרות העיקריות של ארגון שומרי הגן היא לחבר כל אחד אל ייעודו ולאפשר לו לחיות אותו בשיתוף עם אחיו ואחיותיו תוך יצירת סביבה חברתית בריאה לו ולדורות הבאים, וחינוך תוך פיתוח ביטחון ותקשורת פתוחה ויצירת מרחב אנושי תומך בעזרת טכניקות של [19]המרת רגשות, פתרון קונפליקטים ומעגלי הקשבה.
מעגל האדםעוסק במיומנויות הקשורות לאופן התנהלות האדם בעולם: עם לב פתוח, התבוננות והקשבה לסובב אותנו, תקשורת מכבדת, יכולת פתרון קונפליקטים ואומנות הנובעת מחיבור לשני המעגלים האחרים.
מרגע הולדתנו ועד יום מותנו אנחנו משתמשים בתקשורת על בסיס יומיומי כדרך לביטוי אישי. תקשורת עוזרת לכולנו לבטא את עולמנו הפנימי, להביע את תגובותינו אל העולם החיצוני שבו אנו חיים וליצור הבנה וקִרבה[20]. לכן תקשורת היא חלק חשוב מן הלמידה של תלמידים מגיל הגן ועד התיכון. חינוך יער עוזר לפתח גם תקשורת בין אישית תוך שיתוף הפעולה הנדרש בהתמודדות עם הטבע.
מעגל האדמה
מתחיל בלימוד מיומנויות קיום בסיסיות של תרבויות לקטים ציידים והכרה ביכולות האדם לספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים. מיומנויות אלו מאפשרות הבנת השפעת כל פעולה של האדם על העולם. [21] תוך עיסוק בהדלקת אש או בבניית מחסה, גששות או הסוואה, סיתות צור או ליקוט צמחי מרפא, פותחים מחדש את התקשורת עם העולם ומתחברים לדרך חיים מודרנית של אחריות וקיימות. [22] מעגל האדמה כולל מיומנויות כגון לקטות, צייד, חקלאות טבעית ויישומן בעולם המודרני. לאחר מכן מעגל זה מתפתח לכוון של פתרונות ברי קיימא להשגת צרכי החיים.
חינוך על טהרת הטבע ואהבתו יכול לתרום רבות לדור העתיד משום שמדינת ישראל מתפתחת בקצב מהיר ושטחים פתוחים בה הופכים לאזורים מיושבים כל העת, על חשבון הטבע והנוף. כתוצאה מכך גדל החיכוך בינינו בני האדם לבין הטבע ואנו עוסקים באופן יום יומי במציאת פתרונות שיאפשרו הן לאדם והן לטבע להמשיך ולהתקיים זה לצד זה[23]. סיבה נוספת לשמירה על הטבע היא שהחיים השוטפים של בני האדם נתמכים על ידי שירותי אקוסיסטמה שונים שמספקים בעלי חיים וצמחים, וזו סיבה טובה לחנך ילדים לאהבת הטבע.[24] ליקוט צמחי מרפא הוא גם חלק מן הפעילויות המתקיימות במסגרת חינוך יער. צמחי המרפא עמדו במבחן הזמן בזכות היותם בטוחים ויעילים, וסייעו למיליוני אנשים להחלים או לשמור על בריאותם. יותר ויותר אנשים משתמשים כיום בצמחי מרפא, משום שהם מבקשים חלופות טבעיות לתרופות הסינתטיות, שהן לא פעם מסוכנות[25].
מעגל הרוח
תוך שהייה בטבע ושימוש בטכניקות המאפשרות הכרה עמוקה של סביבת האדם מעבר להתבוננות האינטלקטואלית, חווים חיבור לעולם, חיבור מתוך קבלת הכל ולא מתוך ניתוק והפרדה. יצירת חיבור זה הנה אחת מהמטרות העמוקות של הארגון היות והוא מאפשר לאדם למצוא את יעודו וליטול אחריות מחודשת לתפקידו על פני האדמה. הפסיכולוגיה האנתרופוסופית, ממנה צמחה גישת החינוך האנתרופוסופי עוסקת בראיית האדם כישות של גוף, נפש ורוח. בעוד הגוף משמש אותנו במהלך חיים אלה, הישות הרוחנית־נפשית של האדם מתגשמת לחיים על האדמה מתוך עולם הרוח.[26]
היכולת למצוא את היעוד של האדם בחיים עלולה להיות מבלבלת בעולמנו המוצף באפשרויות. בקורסים של שומרי הגן נלמדות טכניקות לשהייה בסביבה הטבעית המאפשרות הקשבה מיוחדת במינה, הקשבה עם כל חושי האדם, הקשבה בשמיעה וראייה רחבה, הקשבה עם חוש הריח והטעם, עם לב פתוח ואינטואיציה.
הקשבה כזו יוצרת חיבור ישיר לכוחות הטבעיים ולמהות הפנימית שלנו, חיבור שמאפשר להתנתק מכבלי התרבות בה אנחנו חיים ולאפשר לאדם להכיר ביעוד האישי שלו.
גן יער
גן יער הוא גן ילדים שהפעילות בו מתנהלת בחוץ. סדר היום, דומה לסדר היום של גן במבנה והתכנים שלו יכולים להיות זהים אך כמובן שהם מגיעים עם זיקה לעובדה שאנחנו נמצאים בטבע. המודל התחיל בסקנדינביה לפני כ- 30 שנים, מאז נפוץ ברחבי העולם באירופה, [27] בארה"ב, באוסטרליה, וכמובן גן היער המדברי במצפה רמון.
בגן יער לא נמצא צעצועים, אלא כלי עבודה, הרציונל שעומד מאחורי העניין הוא להוציא את הילדים מאזור הנוחות שאליו הם רגילים שבו הכל מובנה ומוכן לקראתם, אין את פינת הבית או את פינת הרופא שילדים כל כך רגילים אליה ועל פניו זה משאיר אותם בתוך ריק מסוים שמאפשר להם ליצור את המשחק החופשי שלהם מתוך עולמם הפנימי והמלא בדמיון ולא מקבע אותם אל תוך תבניות מאד ברורות של בית וקופת חולים. העניין עם כלי העבודה מגיע על מנת לתת להם כלים בסיסיים אך מספיק מופשטים שאיתם יוכלו לגבות את עולמם הפנימי הרווי בדמיון ולא לקבע אותם אל תוך משחק מסוג מסוים. בכל גן מומלץ שתהיה קורה או משהו דומה ללכת עליו על מנת לאפשר לילד לפתח שיווי משקל מתוך הבנה ששיווי משקל והיכולת של הילד לאזן את עצמו ברמה הפיזית משפיעה גם ברמה הפנימית על התפתחות הילד ומפעילה אצלו גם מערכות כמו מערכת העצבים ולא רק את מערכת השרירים, כשאנחנו נמצאים בחוץ והולכים על קרקע לא מיושרת ומטפסים על עצים המערכות האלה עובדות שעות נוספות מבלי שנשים את תשומת ליבנו על העניין. המרחב הטבעי הפנוי מעומס של גירויים מאפשר לילדים את המקום להיכנס עמוק יותר לתוך העשייה שבה הם נמצאים, בין אם זה פעילות יצירה, גילוף, ניסור או פשוט משחקי דמיון. תוצר לוואי שחשוב להדגיש שקורה הוא שגם הצוות נהיה הרבה יותר פנוי משום שהוא לא עסוק בלהפעיל את הילדים אלא הוא נמצא שם על מנת לתמוך בעשייה שלהם, הפניות של הצוות מאפשרת כניסה לרבדים עמוקים יותר של עשייה ולמלאכות מורכבות יותר אשר על מנת ללמד אותם יש צורך בפניות הן מצד הצוות והן מצד הילדים העוסקים במלאכה, דבר נוסף וחשוב לאין שיעור הוא הפניות להיות באמת קשוב לצרכיו של הילד.
בגן יער ישנם מספר מאפיינים בולטים:
א. מקום וזמן – למידה בטבע על בסיס קבוע - חזרה קבועה ונשנית לאורך זמן, לסביבה טבעית קבועה. הסביבות משתנות מיער, חורש, בית גידול לח, חוף ים וכדומה ועד לפארקים באזורים אורבניים, כיתות חוץ כיתתיות, שטחים טבעיים בתוך חצרות בתי ספר. הזמן משתנה מחצי יום עד יום או יום קבוע בשבוע.
ב. תפיסת עולם פדגוגית - למידה ממוקדת תלמיד המבוססת חקר (כלומר מבוססת על משחק חופשי ועל חקירה חופשית של התלמיד). מסגרת המאפשרת זמן ומרחב לתלמיד לפעול בתחומי העניין שלו, לפתח חשיבה, הבנה, מיומנויות, דרך התנסויות חוויתיות. התלמידים לומדים מתוך התבוננות, תוך שימוש בדמיון ולא בהנחיות חיצוניות מובנות. הטבע הוא מורה נוסף. התפיסה הפדגוגית מבוססת על הגישה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית (גישת הלומד במרכז, למידה מתוך אינטראקציות עם הסביבה הפיזית והחברתית) שהעקרונות שלה הם: דגש על תהליך הלמידה ולא על הביצועים והתוצאות, הלומדים פעילים בהבניית המשמעות והידע שלהם, המורה הוא מנחה ולא "מורה", לפעילויות יש משמעות פנימית התורמת לצמיחה של הלומד, הלמידה היא באמצעות עשייה והתנסות, מעודדת התנסות בפתרון בעיות.
ג. העצמה, בטחון עצמי ומסוגלות אישית: בגני יער מושם דגש על חופש הבחירה של הילדים ללמידה אישית מבחינת זמן ומרחב שמעודד עצמאות. המורים שמים דגש על הכוונת הילדים להתמודדות עם משימות קטנות, מאתגרות שיאפשרו לתלמידים הבנה של היכולות הגופניות שלהם, כולל לקיחת סיכונים אחראית, ומתוך כך לאפשר להם חווית הצלחה ואמונה בעצמם. ד. שיפור מיומנויות חברתיות: בגני יער יש עידוד לעבודת צוות, הבנת החשיבות והתרומה של שתוף הפעולה למען המשימה, הגברת המודעות של המשתתפים להשפעה של הפעולות שלהם על אחרים, הגברת היכולת לחלוק כלים וחומרים עם אחרים.
ה. פיתוח שפה ומיומנויות תקשורת: משחק חופשי ביער מעודד דמיון ויצירתיות שמתפתחים באמצעות שיחות בין הילדים, המשימות המשותפות בגני יער דורשות תקשורת בין הילדים לבצוע המשימה, הסביבה הטבעית מזמנת יותר משתנים והזדמנויות לא צפויות בהשוואה לסביבה בכיתה (למשל מזג האוויר, דברים שמוצאים ותופעות שנצפו בטבע). כל אלו מפתחים את אוצר המילים, את היכולת להקשיב ולשוחח בין עמיתים ומתוך כך גם את האמונה שלהם בעצמם והכישורים החברתיים שלהם.
ו. שיפור המוטיבציה ויכולת הריכוז: בגני יער, הילדים נדרשים להתרכז על מנת להבין ולבצע משימה. לילדים ניתנת יכולת בחירה בפעילות המושתתת על סקרנותם הטבעית ועניין אישי )הכוונה עצמית) ומתוך כך מתעוררת מוטיבציה פנימית אשר מגבירה את המוטיבציה ללמידה ויוצרת ריכוז לאורך זמן ממושך יותר.
ז. העשרת הידע וההבנה: בגני יער, מעודדים את הילדים להתבונן בסביבה ולחקור אותה, תוך שימוש בחושים. הלמידה בחוץ היא התנסותית ומוחשית. קל יותר להבין תופעות כאשר "רואים אותן בעיניים" או כאשר מתנסים בהן בפועל. בזכות הפעילות הם לומדים להכיר את הסביבה הטבעית ומאפייניה, מבחינים בשינויים ולומדים על תהליכים טבעיים.
ח. שיפור מיומנויות מוטוריות: בגני יער מעודדים את הילדים לעסוק בפעילות פיזית ובין היתר להשתמש בכלים, ציוד וחפצים. מתוך כך הפעילות משפרת את יכולת העמידה של הילדים, שמירה על שיווי משקל, מיומנויות מוטוריקה עדינה (אחיזת חפצים) וגסה (שימוש בכל הגוף, תיאום יד ורגל) ובכלל תורמת לחיזוק שרירים, כושר ולבריאות הפיזית.
ט. מודעות והתנהגות סביבתית - לא כל גני היער שמו להם כמטרה לפעול ברוח החינוך סביבתי, על מנת לעורר מודעות סביבתית, לשנות תפיסות ולעודד התנהגות ברוח הקיימות. יחד עם זאת, גם ללא כוונה כזו, עצם השהייה בחוץ יוצרת חיבור לסביבה הטבעית הנותן מענה להתנתקות מהטבע ולהתמכרות לעולם דיגיטלי-טכנולוגי. בגישת חינוך יער, הטבע הוא המארח והאדם מתארח, לכן מקפידים על מינימום פגיעה והשפעה על היער. הפעילות בחוץ תורמת לפיתוח הבנה וכבוד לטבע ועשויה להביא לנכונות לשמירה על הסביבה. בפעילויות בדגש מקומי, ניתן לחזק את תחושת השייכות והלכידות הקהילתית. בפעילויות המשלבות עשייה סביבתית ניתן לקדם את רעיון הקיימות ולתרום ליצירת חברה מקיימת[28].
חינוך יער בישראל
במצפה רמון, פועל 'גן קשת', אשר הוקם על ידי עמותת קשת לפני 40 שנים כגן ילדים השם דגש מיוחד על חינוך סביבתי לגיל הרך, כגן מדבר/יער אשר פעילות הגן מתקיימת בכל עונות השנה ובכל מזג אוויר, מחוץ לכותלי המבנה, בחורשה בפאתי הישוב.
המצב הסטטוטורי של הכפרים הבדואים באזור כבלתי מוכרים מביא לסירוב של משרד החינוך להקים בהם גני ילדים, תחת הטיעון כי המדינה אינה יכולה להקים בכפר מבנה אשר ישמש למטרה זו בשל העדרן של תכניות מתאר ובינוי עיר. החיבור המתבקש בין רעיון מודל גן ילדים שאינו דורש מבנה לבין המציאות בה נמנע חינוך קדם יסודי מילדים בישובים בהם אין אפשרות להקים מבני קבע הוא חיבור טבעי.[29] בנוסף, לפני חמש שנים הוקם בקיבוץ מצובה, בגליל המערבי, בית ספר ולדורף ייחודי לתושבי האזור. בבית ספר זה, כל כיתה יוצאת ליום ביער, שנמשך בין ארבע לשש שעות. את ימי היער מוביל המחנך ביחד עם מחנך-יער שמגיע מארגון ”שומרי הגן".[30]
הכשרת מדריכים בשומרי הגן
תכנים אשר מועברים למדריכים העתידיים של שומרי הגן הם מחסה, תכנון סוגי מחסות שונים[31] ובנייתם, מחסות הישרדות אישיים, מחסות קבוצתיים, מחסות אקטיביים ופסיביים, למידת הערכת התחושה הביתית כאשר לנים במקום מחסה אשר בנית בכוחות עצמך. אש, הדלקת אש בדרכים שונות ללא גפרורים וככל שעולים בשלבים ללא סכין וללא חבל, מתוך תשומת לב לתפקיד האש בחיינו, תחזוק האש הפנימית ככוח מניע. תנועה, טכניקות תנועה ומודעות מתקדמות, לנוע כמו חיה ביער, התבוננות, הקשבה ופיתוח החושים. לגלות שהיער מלא חיים. גששות[32]התקשורת של האדם עם הסביבה היא כלי המאפשר לדעת באמת מה קורה בעולם גם אם לא נכחנו שם כדי לראות זאת בזמן אמת. בשל חשיבות הכלי, חשוב להקדיש לו זמן ניכר בקורס. צמחים, המתנות השימושיות שבחומר הצמחי, צמחי מאכל, צמחי רפואה ושימושים נוספים, תפיסה הוליסטית של חיבור לעולם הצומח[33] קורס ליקוט בסיסי, קורס רפואת צמחים בסיסי כולל הכנת תרופות ומיצויים. קליעת סלים ומחצלות, טכניקות קליעה בסיסיות, שימוש בסיבים, שזירת חבלים, מחצלות ומשטחים. הכנת כלים מאבני צור, מיומנות הקיום ללא סכין, המיומנות הקשה מכולן, וגם המתגמלת ביותר, ללמוד לדבר עם אבנים, ציד, הכנת קשתות וחיצים, חניתות דיג ומלכודות. חיבור אל הצייד הרוחני וחזרה אל החיה שבתוך האדם. שימוש [34] ב force ככלי לחיבור לטבע. שימוש במדיטציות שונות לחוויה של התאחדות עם הטבע והכרת העולם. הכלי המבדיל בין מיומנויות הישרדות למיומנויות חיים. התגנבות והסוואה, אי נראות. רגשות ותקשורת, כלים לעבודה עם רגשות ופיתוח תקשורת בין אישית, מעגלי הקשבה, המרת רגשות, תקשורת מקרבת[35]. בריאת מציאות, חינוך ככלי לעיצוב העתיד, עיסוק בתורת ההדרכה[36] מיומנויות עתיקות ככלי לחיבור וחינוך, שיטות לימוד אלטרנטיביות כמו שיטת ה Coyote , חינוך בראייה האנתרופוסופית[37] הכרות עם עולם הילדות, סיפור סיפורים, המשחק האמתי, כוח מרפא ובונה, הדרכה הוליסטית, יצירת תרבות וחינוך אלטרנטיביים.
- ^ הנחת יסוד שומרי הגן
- ^ שיטת מעגלי הקשבה
- ^ לקטים ציידים
- ^ צמחי מרפא
- ^ פתרונות ברי קיימא
- ^ גן היער המדברי במצפה רמון
- ^ בניית מחסה בשטח
- ^ גששות
- ^ תפיסה הוליסטית
- ^ Force
- ^ תקשורת מקרבת
- ^ תורת ההדרכה
- ^ אנתרופוסופיה
- ^ גולדשמידט, ג', (2017) חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף חינוך אנתרופוסופי.
- ^ מייסדים והנהלה, באתר שומרי הגן (באנגלית)
- ^ אקולוגיה וסביבה - ברוכים הבאים, באתר אקולוגיה וסביבה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , [http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23007.pdf חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל: עדויות מהשדה וסיכום תהליך למידה] - ^ מייסדים והנהלה, באתר שומרי הגן (באנגלית)
- ^ מעגל הקשבה - השיטה - מרכז אוריאל
- ^ ארנינה קשתן, תקשורת מקרבת
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, ציידים-לקטים, ויקיפדיה, 2022-02-10 - ^ צמחי מרפא, באתר www.clalit.co.il
- ^ מסדרונות אקולוגיים מהלכה למעשה
- ^ ד"ר ינון שרף, אקולוגיה
- ^ ד"ר הילה קאס, צמחי מרפא
- ^ י. נאור, תנועות האדמה, מחזורי האדם, אסטרופיה
- ^ גן יער במצפה רמון, באתר נשמה יתרה – המכון לחינוך רוחני מיסודה של קרן תל"י
- ^ לביא אלון, גני יער סקירת ספרות לקראת פיתוח מודל ישראלי
- ^ עמותת קשת, גני מדבר – חינוך קדם יסודי במגזר הבדואי
- ^ דולב שלף, במעגלי חינוך מחקר עיון ויצירה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר ww2.thebackpacer.com - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, גשש, ויקיפדיה, 2020-12-18 - ^ תפיסה הוליסטית, באתר www.sunrise.org.il
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Force, Wikipedia, 2022-02-17 - ^ תקשורת מקרבת קורס | תקשורת מקרבת מרשל רוזנברג | תקשורת מקרבת ילדים, באתר מרכז גוף נפש, 2019-03-04
- ^ מכון ז'בוטינסקי | פריט ארכיון, באתר www.jabotinsky.org
- ^ אנתרופוסופיה בישראל - ייחודו של החינוך האנתרופוסופי, באתר www.antro.co.il