משתמש:Amir zahavi/פואטיקאמרה
פואטיקאמרה היא סוגה (ז'אנר) אמנותית עכשווית, הממזגת צילום ושירה לכדי יצירה אחת הוליסטית הבלתי ניתנן להפרדה למרכיביה. היצירות מונגשות לצופים בפורמט וידאו, לשם טשטוש ההבדל הבסיסי בין שירה - שהינה אמנות לינארית, לבין צילום- שהינה אמנות מרחבית.
היסטוריה
עריכהאמנות הפואטיקאמרה התפתחה מתוך הכרה במגוון האינטרפרטציות העולות מתוך התבוננות בתצלום או קריאת שיר, ומתוך חקר אודות האמצעים בהם כל אחת מהאמנויות נוגעת בקהל. ההכרה והמחקר הללו הובילו לניסיון למצוא פורמט המאפשר שילוב בין שתי האמנויות באופן המעשיר את החוויה של הצופה, ע"י הנגשת אפשרויות נוספות לפרשנות, והוספת עוגנים לחיבור אישי. הפואטיקאמרה נשנעת מצד אחד על האמירה הנודעת של קונפוציוס- "תמונה אחת שווה אלף מילים", ומנגד על אמירתו של פלוטרכוס- "תמונה היא שירה השותקת, ושירה היא תמונה המדברת". בשנת 2015 החלה להתגבש התאוריה לכדי יצירות ראשונות של הצלמת נורית בהונקר והמשוררת סיגל זהבי, ועד סוף שנת 2017 יצירות פואטיקאמרה הוצגו במגוון רחב של תערוכות ברחבי מדינת ישראל.
ייחודיות
עריכהבניגוד לפורמטים דומים המשלבים צילום ושירה, הפואטיקאמרה נבדלת וייחודית בכך שלא ניתן להפריד את היצירה לשתי האמנויות המרכיבות אותה. בבסיס הסוגה, עומד העיקרון לפיו אבני היסוד של היצירה (תצלום ושיר) יהיו יצירות המסוגלות לעמוד בפני עצמן. עם זאת, היצירה השלמה שתורכב מאבני היסוד הללו תהיה גדולה מסכום איבריה. בכך, הפואטיקמארה איננה דיאלוג בין תצלום לשיר, ואיננה שיר בהשראת תצלום (ולהיפך). הפואטיקאמרה הינה תרכובת הוליסטית של תצלום ושיר שמטרתה לקיים דיאלוג אישי ונוגע עם הצופה.
הנגשה
עריכהביסודות הפואטיקאמרה עומדות אומנויות בעלות מאפיינים שונים ומנוגדים. השירה הינה אמנות לינארית- לכל שיר יש התחלה וסוף מוגדרים, והקורא עובר דרך ידועה מראש ומסודרת מהמילה הראשונה ועד האחרונה. מנגד, הצילום הינה אמנות מרחבית- לתצלומים אין סוף או התחלה והחוויה של הצופה נגזרת מהתרשמותו הכוללת והסימולטנית. על מנת לפתור את הדיסוננס הבסיסי הנזכר, הפואטיקאמרה מונגשת לצופים בעזרת וידאו אור-קולי המשמש ככלי ליצירת מימד אחד משותף. בעזרת טכניקות עיבוד תמונה מינימליסטיות, היוצרות מצליחות להעצים את המימד המשותף ובכך גם את חוויית הצופה ומרחב האינטרפרטציות הנובעות מהיצירה. בנוסף, פורמט הוידאו תומך בעיקרון ההוליסטיות שעומד בבסיס הז'אנר, לפיו היצירה גדולה מסכום איבריה ובלתי ניתנת להפרדה.