משתמש:Amirosan/ויקיפדיה העברית היא לא ויקיפדיה הישראלית

כלל יסוד הוא ש"ויקיפדיה העברית" היא לא "ויקיפדיה הישראלית".

ויקיפדיה העברית היא ויקיפדיה בינלאומית בשפה העברית וככזו עליה להכיל נושאים שקשורים לכל העולם, בלא זיקה מיוחדת לישראל וכשהיא אינה משקפת בהכרח את הנרטיב של ממשלת ישראל או של הלך הרוח בציבור הישראלי.

באופן זהה, גם ויקיפדיה האנגלית היא "ויקיפדיה בשפה האנגלית", כותבים בה אנשים ממדינות רבות, ביניהם כאלה שאנגלית אינה שפת אמם ועל נושאים שאינם מרוכזים סביב תרבות של מדינה ספציפית.

אם כן, המבחן לכתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית הוא חשיבות אנציקלופדית, בלא קשר לשאלה "מה מעניין את הקורא הישראלי?". כמו כן, על הערכים להיכתב בשפה נייטרלית ולא מנקודת מבט ישראלית. בישראל כללים אלה מקבלים משנה תוקף, היות שבאופן טבעי בוויקיפדיה העברית קיימת הטיה מערכתית לישראל.

יובהר כי דף מדיניות זה לא מתיימר להשפיע על סדרי העדיפויות של הוויקיפדים השונים בכתיבת הערכים. מובן שמטבע הדברים זו ויקיפדיה העברית, ולכן היא מייחסת משקל גדול יותר לנושאי ארץ ישראל ויהדות וכמו כן, נכתבים הרבה יותר ערכים על ישראלים מאשר על לא ישראלים. 

דוגמאות ליישום הכללעריכה

חשיבות אנציקלופדית

  • אין להנמיך את רף החשיבות האנציקלופדית על מנת לאפשר כתיבה של ערך בנושא כלשהו, לדוגמה תוכנית של משרד החינוך, רק משום שהוא מתקיים בישראל.
  • אישים ישראלים לא חשובים יותר ממקביליהם בחו"ל. לדוגמה, אין הבדל בחשיבות האנציקלופדית בין שחקן ישראלי שמשחק בתפקיד משני בסדרת טלוויזיה בעלת שתי עונות בישראל, לבין שחקן דרום קוריאני בעל הישג זהה.
  • אם יקבע שכל בית ספר בישראל זכאי לערך, אזי נובע מכך שגם כל בית ספר בפולין או במדגסקר זכאי לערך.

שמות ערכים

  • אין להשתמש בשם של ערך כמו "ההסלמה בדרום", כי אי אפשר להניח ש"דרום" אוטומטית מתייחס לדרום ישראל.
  • ככלל, שם הערך משבר מניות הבנקים (1983) לא יהיה תקין כי ימנע מהקורא בוויקיפדיה העברית מחו"ל לדעת שמדובר במשבר שהתרחש בישראל. אפשרות עדיפה במקרה זה היא משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983). על אף האמור, ניתן לקבל שמות כלליים שהתקבעו בשפה העברית המדוברת בפועל.
  • ערכים כמו ממשלה או ראש ממשלה הם ערכים כלליים. אם יש שני ערכים באותו שם, אחד על ישראל ואחד כללי - ככלל, מוטב שהערך הכללי יהיה הערך הראשי. עם זאת, ניתן לקבל את הערך על ישראל כראשי, בהסתמך על רמת הכיסוי הנוכחית. לדוגמה, השוואה של מיוחד:דפים המקושרים לכאן/משרד הביטחון מול מיוחד:דפים המקושרים לכאן/משרד הביטחון (כללי) – מעלה כי יש קישורים רבים יותר למשרד הביטחון הישראלי. לפיכך, במקרה זה, סביר יהיה להשתמש בכותרת נטולת־הסוגריים.

תוכן הערכים

  • אין לכתוב על ספר כי הוא רב מכר ב"ארץ", אלא כי הוא רב מכר ב"ישראל".
  • יש להימנע משימוש במילים הטעונות "מחבלים", "האויב", "כוחותינו", וכו'.
  • יש לסקור נושאים בינלאומיים מזווית בינלאומית. ניתן בפרופורציה הראויה, וככל שיש לכך הצדקה אנציקלופדית, להקדיש פרק למצב בישראל ובמידת הצורך אף להרחיב את הפרק לערך-מורחב.
  • הערך מוסלמים עוסק בנושא העולמי של "מוסלמים", ולכן אין רלוונטיות בפתיח לפירוט אודות אחוז המוסלמים בישראל דווקא. כן יהיה רלוונטי מבחינה אנציקלופדית להקדיש פרק לתפוצה ובו לכתוב על אחוז/כמות המוסלמים במדינות השונות, לרבות ישראל.
  • דוגמה למקרה בו לרוב אין הצדקה לאזכור הזווית הישראלית הוא יצירת תת-פרק "שחקנים ישראלים ששיחקו בקבוצה" בערכים על קבוצות כדורגל מחו"ל. כפי שאין ליצור בערך מכבי חיפה פרק בשם "שחקנים גנאים ששיחקו בקבוצה". לחלופין, עורכים המעוניינים ליצור מאגר מידע שעוסק בזווית ישראלית על נושא מסוים, יכולים לעשות זאת באמצעות קטגוריה מתאימה.
  • בערכים על ארגונים מחו"ל בעלי סניף בישראל, אין חשיבות מיוחדת לפעילות הסניף הישראלי על פני פעילויות במדינות אחרות. לפיכך, ככלל, אין הצדקה להקדיש לכך פסקה מיוחדת, ובוודאי שאין מקום להעמיק בפרטים דוגמת שמות העומדים בראש הסניף הישראלי. לרוב, די בציון העובדה שקיים גם ארגון בישראל.