דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avneref.
צילום מכיוון הר דב
צילום מכיוון הר דב

ע'ג'ר: כפר על הגבול בין לבנון לבין סוריה. עד מלחמת 1967 טענה סוריה שהכפר בתחומה; רוב תושביו היו עלווים (היו קשורים לכפרים העלווים ברמת הגולן: זעורה, עין פית), ולפי גירסה הם בחרו להיות סורים. לפי אחרת, סוריה נתנה להם אזרחות כשהפכה לעצמאית ב-1946. ב-1967 צה"ל נמנע מלכבוש את הכפר, כי עפ"י מפות בריטיות הוא היה בשטח לבנון, אך זו סרבה לקבל את הכפר כדי לא להסתכסך עם סוריה[2]. חלק מהתושבים עזבו לסוריה, והשאר ביקשו להיכלל בישראל, שנענתה. הם נחשבו לחלק מרמת הגולן, קיבלו שירותים אזרחיים החל מ-1967 (כולל סיוע עקב אובדן אדמותיהם, שהן בשטח בלבנון), וב-1981 סופחו לישראל רשמית במסגרת חוק רמת הגולן. תחת שלטון ישראל הורחב הכפר לתוך השטח, שעל דעת הכל הוא בתחום לבנון.

במבצע 1978 השתלטה ישראל על דרום לבנון, כולל על אדמות ר'ג'ר בלבנון. במלחמת לבנון הראשונה (1982) נכבש השטח שוב, והוחזק עד הנסיגה במאי 2000. אז הניחה ישראל לאו"מ לקבוע את קו הגבול. לבנון לא שיתפה פעולה, והאו"מ (שלא מכיר בסיפוח הגולן לישראל) קבע שהגבול בין סוריה לבין לבנון עובר בתוואי הישן, שכעת חצה את הכפר. התושבים התנגדו, וממשלת לבנון לא מימשה את ריבונותה בחלק הלבנוני; אל הריק נכנס חיזבאללה, שהקים שם עמדת תצפית. תושבי הכפר שחצו את הגבול אל שדותיהם ואל השכונה הצפונית הוגדרו "אזרחי ישראל שבשטח עוין". משטרת ישראל לא חצתה את הקו בגלוי, והמקום הפך למוקד פעילות חיזבאללה והברחת סמים לישראל.

במלחמת לבנון השניה (2006) הרס צה"ל את עמדת חיזבאללה, ומאז שולטת ישראל בחלק הצפוני. ישראל הגיעה להסכמות עם לבנון ועם יוניפי"ל על סדרי אבטחה ועל ויתור השליטה, אך ההסכם לא התקיים. מאז הייתה הכניסה לכפר מותרת רק לתושביו, לחיילים ולמבקרים עם מדריך מקומי.

בספטמבר 2022 הקימה המועצה המקומית גדר שמקיפה את צפון הכפר, ומחסום על הכניסה מלבנון. אז הוסר המחסום משטח ישראל; רשמית הכפר מוגדר "שטח צבאי סגור", אך האיסור לא נאכף והכניסה חופשית לכל הכפר. חיזבאללה טוען שהגדר הוקמה בידי ישראל או באישורה, ושזוהי השתלטות על אדמה לבנונית.

באוגוסט 2023 נודע שחיזבאללה הקים שני אוהלים באזור הידוע בישראל כהר דב. זהו אזור הידוע בשם "חוות שבעא", שהאו"מ קבע, לאחר דיונים ומדידות רבות, שהוא היה שייך לסוריה, ועל כן כיום שולטת בו ישראל. האוהלים הוקמו (כבר באפריל, והדבר הוסתר מהציבור) באזור קשה לגישה שאין בו גדר, מדרום-מזרח ל"קו הכחול" (המפריד בין ישראל ללבנון), ועל כן בשטח ישראל. לטענת חיזבאללה, חוות שבעא נמצאת בשטח לבנוני (שממנו מחוייבת ישראל לסגת עפ"י החלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם), ועל כן הוא מנהל מערכה ארוכה שלטענתו מיועדת להגן על אדמת לבנון. לעומת זאת, האו"מ הכריז ב-16 ביוני 2000 שישראל מילאה את התחייבותה לסגת; הוא מכיר בכך שהשטח שנותר בשליטת ישראל היה סורי, וישראל מחזיקה בו עד להסדרת הבעלות. לפי הפרשנות הרווחת בישראל המניע להקמת האוהלים, כמעט שנה אחרי סיפוח צפון-ר'ג'ר, הוא ניסיון לנצל את חולשתה הצבאית בגלל המחאה נגד ההפיכה המשטרית. אבל צבי בראל טוען שזה נעשה במסגרת מאבק פנים-לבנוני על בחירת נשיא חדש: חיזבאללה מעוניין במועמדו, סולימן פרנג'יה, ומנסה להראות שהוא מגן על לבנון.

  1. ^   צבי בראל, "המערכה על האוהל" של חיזבאללה היא חלק ממאבק פנימי בלבנון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2023
  2. ^ יש טענה: מנגד, סוריה החלה לטעון שהכפר בתחום לבנון, כדי שפינויו בידי ישראל לא ייחשב להחזרת שטח לסוריה.[דרוש מקור] [1]