משטרת ישראל

הגוף הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל

משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי.[1] בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון לאומי. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום, וחיוג 110 פונה לשירות המידע של משטרת ישראל. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.

משטרת ישראל
סמל משטרת ישראל
סמל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי המשרד לביטחון לאומי
סוכנות בת משמר הגבול
תאריך הקמה 1948
סוכנות קודמת משטרת המנדט
חוק פקודת המשטרה
ראש רב ניצב  רב ניצב דני לוי
מטה מרכזי ירושליםירושלים המטה הארצי של משטרת ישראל, ירושלים
עובדים 32,543 שוטרים (2022) ו-25,070 מתנדבים
תקציב 13.3 מיליארד ש"ח (2020)
אתר רשמי
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל
המכללה הלאומית לשוטרים

בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.

נכון לשנת 2022 משרתים במשטרת ישראל 32,543 שוטרים, מתוכם 5,570 שוטרי חובה[2] ותקציבה עומד על 13.3 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים 25,070 אזרחים.[3] בראש משטרת ישראל עומד רב ניצב דני לוי, המפכ"ל הנוכחי, והוא כפוף לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

היסטוריה

עריכה
 
שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר בראשית ימי המדינה
 
אופנועני משטרת ישראל בתל אביב בשנת 1950 לערך. בתמונה מימין יהודה מזרחי, לימים רב פקד וסגן ראש ענף תנועה במחוז דרום
 
מחלקת שוטרים טירונים בתרגילי סדר חמושים (1969)

המונח העברי "משטרה" היא מחידושי אליעזר בן-יהודה.[4] החידוש התבסס על המילה המקראית "שוטרים" (בכתיב המקראי "שֹׁטְרִים").[5]

הקמה

עריכה

ההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה.

במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של ההגנה. מיד לאחר הקמת משרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא והוכרזה כמשטרת ישראל האזרחית של מדינת ישראל. עם הקמת המדינה פורק המבנה הארגוני של משטרת המנדט ולאחר שפוטרו מאות שוטרים ששירתו תחת שלטון הבריטים החלה התארגנות מחדש להקמתה של "משטרת ישראל".

מספר החירום של המשטרה בעת הקמתה היה 999 שהוחלף בהמשך ל-100,[6] הקריאות היו מתקבלות במוקדים העירוניים והן אלו שהזניקו את ניידות המשטרה.[7]

עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור-שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.

עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי 1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש.

יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנותיו האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלת שוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדש בכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948: ”המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר...”[8]

ב-14 ביולי 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו: "בא יחזקאל סהר (סחרוב), מפכ"ל המשטרה, יש לו עד עכשיו 1,700 שוטרים. מאלה 400 בירושלים, בחלקו אין זה חומר טוב. יש בהם אנשים שהתחמקו מהצבא. יש בהם גם אנשי שוחד. יטהר אותם לאט לאט".[9]

לאחר מלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו של שמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלת שוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה.[10] אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרה הפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה הושמו כ-25 ממנהיגי ההפגנה במעצר בית.[11] כנגד חמישה מהם הוגש כתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה.[12] פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.[13]

שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות – הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד 1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהם מצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.[13]

התבססות

עריכה

בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.

בשנת 1957 ייסד ניצב יהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום. בהמשך שונה שמו ל"מכללה לקצינים בכירים". בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים ב"דרך לוד" אשר בתל אביב, משם עבר למכללה הלאומית לשוטרים בנעורים.

בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכפועל יוצא של החלטה זו באותה שנה יוסד קורס השוטרות הראשונות בארץ.

שני כלי רכב בולטים של המשטרה מאמצע שנות ה-60 היו: הלארק תוצרת סטודיבייקר והקונטסה 1300 ששירתה ביחידת הסיור והתנועה של משטרת ישראל, בין השנים 1965 ל-1975.[14]

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. בנוסף, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים.

בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים.

התמקצעות בביטחון פנים ולחימה בטרור

עריכה

בשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות הפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק. מערך החבלה של משטרת ישראל גדל באופן משמעותי ושם דגש על התמודדות עם מטעני תופת.[דרוש מקור]

בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.

ב-1997 הוקם אגף התנועה במשטרת ישראל ככוח שיטור ייעודי לאכיפת החוק בכבישים ומאבק בתאונות הדרכים.

באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם האינתיפאדה השנייה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים.

במהלך האינתיפאדה השנייה – בה מחבלים פלסטינים ביצעו פיגועי טרור רבים ולמעלה מ-160 פיגועי התאבדות בישראל – היוו השוטרים את קו ההגנה האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה של מטעני חבלה ואף פירקה חגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים. משמר הגבול פעל בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק במשימות אבטחה וביטחון שוטף, טיפול בהפרות סדר ובלחימה במחבלים. יחידות העלית של משמר הגבול, הימ"מ והימ"ס, ביצעו מאות פשיטות על קיני הטרור בשטחים, עצרו מאות מחבלים, הרגו מספר רב של מחבלים וסיכלו מספר רב מאוד של פיגועים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.

המאה ה-21

עריכה

בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ההתנקשויות בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.

ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובת רובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי.

ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור.

בשנת 2012 המשטרה שילמה פיצויים של למעלה מ-27 מיליון שקלים, בשל תביעות מצד אזרחים על רשלנות.[15]

בשנים 2013–2015, תחת פיקודו של יוחנן דנינו, נקלעה המשטרה למשבר פיקודי ותדמיתי בעקבות פיטוריהם של הסמפכ"ל ניסים מור[16] מפקד מחוז ירושלים ניסו שחם, ומפקד מחוז חוף חגי דותן,[16] ופרישתם הבלתי צפויה של ארבעה ניצבים נוספים.[17] כתוצאה ממשבר זה החליט השר לביטחון פנים גלעד ארדן למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. בתקופה זו מילא ניצב בנצי סאו את תפקיד ממלא מקום המפכ"ל, וכיהן במקביל כמפקד מחוז תל אביב. סאו החל בצעדים לשיפור אמון הציבור במשטרה. בין השאר החליט סאו לחייב את שוטרי הסיור והתנועה בישראל לענוד עליהם מצלמות ולתעד כל מפגש עם אזרחים, על מנת לשפר את היחסים בין השוטר לאזרח.[18] כמו כן נאסר על השוטרים למחוק את התיעוד ללא אישור חריג מקצין.

בינואר 2016 מונה סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, למפכ"ל משטרת ישראל.

בתחילת ה'תשע"ו (אמצע ספטמבר 2015) התמודדה המשטרה עם גל טרור פלסטיני שהתבטא במאות פיגועים בירושלים, יהודה ושומרון ואף בתוך הקו הירוק. רוב הפיגועים היו יידוי אבנים ופיגועי דקירה אך אירעו גם פיגועי ירי ומטעני חבלה. המשטרה נפרשה בכוחות גדולים של שוטרים חמושים, לוחמי מג"ב ופלוגות מילואים של משמר הגבול. גל הטרור נמשך גם לתוך 2016 ועד ספטמבר נרצחו בו כ-40 ישראלים. מנגד, הימ"מ ומספר שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורים על לחימתם בטרור, הריגתם של למעלה מ-200 מחבלים[19] ומעצר מאות נוספים. בסוף שנה זו דעך גל הטרור.

 
שוטרי סיור של משטרת ישראל, 2024

במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח העוסק באי-סדרים בהתקשרויות של המשטרה עם ספקים חיצוניים. בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עם המימד החמישי.[20] בפברואר 2020 הורה ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, לפתוח בחקירה בעניין. באפריל 2023 פרקליט המדינה עמית איסמן אימץ את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז ירושלים, והחליט לסגור את תיק החקירה.

בינואר 2021 מונה יעקב "קובי" שבתאי למפכ"ל משטרת ישראל, אחרי ששירת כמפקד משמר הגבול.[21] בתחילת כהונתו נדרש להתמודד עם אסון הר מירון, שתפקוד המשטרה בו הועבר לחקירת מח"ש, ועם המהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן ומבצע שומר החומות. בנובמבר 2021 ערכה המשטרה את "מבצע אושן" בו עצרה 78 סוחרי נשק בלתי-חוקי גדולים במגזר הערבי ותפסה עשרות אמצעי לחימה בלתי-חוקיים, בהם רובי סער ואקדחים.

כחלק מהחלטת הממשלה להקמת תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית באוקטובר 2021,[22] נפתח "מבצע מסלול בטוח" מבצע אכיפה משולב של משרדי הממשלה ורשויות האכיפה כנגד מחוללי פשיעה מרכזיים בחברה הערבית. במהלכו נתפסו מעל 530 אמצעי לחימה, הוגשו 456 כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה, כתבי אישום הוגשו נגד יעדים המוגדרים כחברים בארגוני פשיעה, בשיתוף פעולה עם רשת המיסים חולטו 411 כלי רכב, נרשמו 15,016 דוחות תנועה נגד מחוללי פשיעה,. במהלך הפעילות המבצעית במסגרת "מסלול בטוח" נעצרו 3,224 חשודים ובוצעו מעל 2,300 חיפושים.[23]

בתחילת 2022 נחשף כי במהלך כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל החלה המשטרה להשתמש ברוגלה לצורך מעקב אחר חשודים.[24]

באוגוסט 2024 מונה דניאל לוי למפכ"ל משטרת ישראל.

לוחמה בטרור בשנות ה-20 של המאה ה-21

עריכה

בשנים 2022–2023, במסגרת מבצע שובר גלים, פעלו יחידות משמר הגבול, בהובלת הימ"מ וימ"ס איו"ש, לסיכול פיגועים ויירוט מחבלים. הימ"מ והימ"ס הרגו ועצרו עשרות מחבלים, וסיכלו מספר רב של פיגועים. על כך הוענק להן צל"ש המפכ"ל. לימ"מ הוענק גם צל"ש הרמטכ"ל (ראשון מסוגו ליחידה משטרתית) ולימ"ס איו"ש צל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז. כ-70 שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורי משטרת ישראל על פעילותם לסיכול טרור. במהלך המבצע נהרג לוחם הימ"מ רנ"ג נעם רז.

 
שוטרי יחידת יואב של מחוז הדרום

מלחמת חרבות ברזל

עריכה
  ערך מורחב – משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל

בטבח שבעה באוקטובר של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר היוו השוטרים את קו ההגנה הראשון על התושבים בפני מאות מחבלים שפלשו מרצועת עזה לשטח ישראל, וטבחו בלמעלה מ-1,163[25] ישראלים, רובם אזרחים ואזרחים זרים. לזירות הקרב הוקפצו כוחות רבים, בהם כל הימ"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, מג"ב דרום, יס"מ, ימ"ס ועוד שלחמו לצד שוטרי מחוז דרום שמוצבים בגזרה כדרך קבע. בקרבות הרגו השוטרים 356 מחבלים[26] אך למעלה מ-55[27] מהם נפלו בקרבות. לוחמי הימ"מ ביצעו מספר פעולות של חילוץ בני ערובה – באופקים וליד שדרות – בהן הם שחררו את החטופים והרגו את החוטפים. בהמשך הלחימה ביצע הימ"מ – ביחד עם שירות הביטחון הכללי וצה"ל – שתי פעולות חילוץ בני ערובה מלב רצועת עזה: מבצע יד זהב (12 בפברואר 2024) ומבצע ארנון (8 ביוני 2024), בהם חולצו 6 בני ערובה.

מבנה המשטרה

עריכה
מבנה משטרת ישראל[28]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחוזות
מחוזות


 
אגפי
המטה הארצי
אגפי
המטה הארצי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בית דין למשמעת
בית דין למשמעת


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קשרי חוץ
קשרי חוץ


 
בית דין לערעורים
בית דין לערעורים


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ייעוץ משפטי
ייעוץ משפטי


 
בטיחות
בטיחות


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת הדובר
חטיבת הדובר


 
שירות לציבור
שירות לציבור


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חשבות
חשבות


 
מנהל טכנולוגיות
מנהל טכנולוגיות


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יועצת המפכ"ל
לענייני נשים
יועצת המפכ"ל
לענייני נשים


 
ביקורת, תלונות ציבור
וחופש מידע
ביקורת, תלונות ציבור
וחופש מידע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ייעוץ כלכלי
ייעוץ כלכלי


 


המטה הארצי

עריכה
 
ניידת סיור של משטרת ישראל
 
רכב חבלן משטרתי לטיפול בחומרי נפץ
 
צלף לוט"ר משטרתי של ימ"ס ירושלים.
 
כוח שיטור ימי במעגן של תחנת הכוח רדינג
  ערך מורחב – המטה הארצי של משטרת ישראל

המטה הארצי הוא מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בירושלים.

אגפי המטה הארצי הם:

יחידות משטרה ארציות

עריכה
  • היחידה לשיפור השירות – הוקמה ב-2002 וכפופה לסמפכ"ל.
  • ייעוץ משפטי
  • יחידת הביקורת
  • היועץ הכלכלי
  • המחלקה לקשרי חוץ
  • בית הדין למשמעת
  • מחלקת בטיחות
  • מנהלת לשיפור והנגשת שירותי המשטרה ביישובים הערביים – הקמתה החלה ב-2016.

מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנות

עריכה

עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. בראש כל מחוז עומד מפקד מחוז (ממ"ז) בדרגת ניצב.

מחוזות משטרת ישראל הם:

יחידות של המשטרה

עריכה
  • סיור אגף שיטור אבטחה וקהילה – עמוד השדרה של המשטרה, יחידות הסיור פועלות 24 שעות ביממה כל השנה ונותנות מענה לכל מגוון האירועים המתקבלים דרך מוקד החירום "100" כגון: תקיפה, אלימות במשפחה (אלמ"ב), פורצים, חפצים חשודים, גנבה, תאונות דרכים, אירועי איכות חיים: הפרעת מנוחה, הקמת רעש וכל אירוע אחר הדורש התערבות משטרתית מיידית לצורך הפסקת עבירות והצלת חיים, וכן אירועים יזומים כגון: אכיפת תנועה, בדיקות חשודים, ביצוע מחסומים וכדומה.
  • יס"מ – "יחידת סיור מיוחדת/מרחבית". יחידה של שוטרים לוחמים ניידים שמספקים מענה ראשוני לאירועים אלימים, בהם פיגועי טרור. תפקיד עיקרי נוסף שלהן הוא דיכוי מהומות אלימות, טיפול בהפרות סדר ופיזור הפגנות אלימות. בנוסף הן מטפלות בפשיעה קשה.
  • כלבנים – יחידת הכלבנים של המשטרה, המפעילה כלבי משטרה.
 
שוטרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז הדרום
 
לוחמי מנהלת תיאום פעולות אכיפה

מערך החבלה של משטרת ישראל – יחידה מיוחדת שמפעילה חבלנים מומחים לחבלה וסילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה. בניגוד לחבלנים משטרתיים בעולם, חבלני משטרת ישראל מוכשרים ומטפלים גם בנפלי תחמושת. חבלני משטרת ישראל מטפלים בכמות רבה ומגוון רב של חפצים חשודים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת. הם נחשבים למקצועיים ביותר וזוכים למוניטין גבוה בעולם.

 
ימ"ס – יחידת מסתערבים ללוחמה בטרור של משמר הגבול.
  • ימ"מ – "יחידה מרכזית/משטרתית מיוחדת" – היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. זוהי יחידת ההשתלטות הלאומית של ישראל ויחידת העילית של המשטרה ומשמר הגבול ללוחמה בטרור, טיפול בפיגועי מיקוח, חילוץ בני ערובה, פעולות שיטור מיוחדות, SWAT משטרתי, הפעלת צלפים וביצוע מבצעים לסיכול פיגועים. אחת מיחידות השתלטות של ישראל יחד עם לוט"ר אילת וסיירת מטכ"ל ושייטת 13 של צה"ל, ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר.
  • ימ"ר מג"ב (יחידה מרכזית) – הימ"רים הן יחידות עילית מרחביות ללוחמה בפשיעה במגזר הכפרי ובדגש על פשיעה חקלאית ושייכות למשמר הגבול.
  • ימ"ס – הידועה כ"מסתערבים" – היא בעצם מספר יחידות מיוחדות של מג"ב שלוחמיהן מומחים בפעולות עומק חשאיות בשטחים – לרבות איסוף מודיעין, "חטיפות" מבוקשים, מעצרים, הפעלת צלפים, סיכול ממוקד וטיפול בהפרות סדר. לוחמי היחידה מומחים במיוחד בהיטמעות באוכלוסייה הערבית ופעולות חשאיות בשטח מבלי להתגלות.
  • ימ"ג – יחידות בילוש של מג"ב פועלות בסמיכות לימ"רים המחוזיים ובכפיפות למפקדת מג"ב כמו כן משמשות כיחידות לטיפול בהפרות סדר קשות (בדומה לסמ"ג).
  • מתיל"ן – מארבים תצפיות יירוט ולוחמה ניידת – יחידות מיוחדות העוסקות במארבים ותצפיות עובדות בעיקר בקו התפר ונלחמות במעבר שב"חים עבריינים ומחבלים מהשטחים לתוככי מדינת ישראל נוסף על כך יחידות אלו מפעילות אמצעי תצפית מיוחדים ונותנות איתם סיוע ליחידות משטרתיות אחרות.
  • סמ"ג – סיירת משמר הגבול – יחידות ייעודיות לטיפול בהפרות סדר וכן משמשות ככוח עתודה זמין ומיידי במחוזות משטרת ישראל. פועלות בדומה ליס"מ אך כפיפותן הראשונית היא למפקדת מג"ב האזורית ודרכה למחוז המשטרתי בתחומו היא עובדת.
  • חבלה מג"ב איו"ש – מחלקת החבלה וסילוק הפצצות של משמר הגבול ביהודה ושומרון.

אמצעים וכלי נשק

עריכה

נשק קל

עריכה
 
רובה M4 (רובה M16A2 מקוצר).

השוטרים חמושים באופן תקני באקדח 9 מ"מ כנשק אישי וכל ניידת סיור מחויבת לכלול לפחות כלי נשק ארוך אחד (כלומר: רובה), שהוא בדרך כלל M1 קרבין, גליל, M-16 או M4 קרבין. עד ל-2010, כלי הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך הוא הוחלף ברובה M-16 מקוצר. מתנדבים בעלי רישיון נשק אישי יכולים להשתמש בו לצורך הגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהאקדח והתחמושת מאושרים על ידי המשטרה.

הלוחמים הסדירים של משמר הגבול חמושים באופן תקני ברובי M-16,‏ CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים.

אקדחים

עריכה
 
רובה רוגר 10/22.

אלפ"ה ונשק לא קטלני

עריכה

רובים (נשק ארוך)

עריכה

רובי צלפים

עריכה

כלי רכב

עריכה

כלי טיס

עריכה
 
מסוק מדגם "כחל" של היחידה האווירית של משטרת ישראל

היחידה האווירית של משטרת ישראל מפעילה כלי טיס, בעיקר מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, אך גם מטוסי כיבוי אש.[30]

בסוף שנת 2016 נקלטו ביחידה 4 מסוקים מתקדמים מדגם איירבוס H125 ו-2 מסוקים גדולים יותר מדגם איירבוס H145. המסוקים, שנקראים בשם העברי "כחל" ו"דוכיפת" בהתאמה, מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכות מחשב ושליטה ובקרה, מצלמות, זרקור רב-עוצמה, אמצעי תקשורת ואמצעים נוספים.[31] המסוקים החדשים החליפו בשנת 2017 את מסוקי הבל 206 שיצאו מהשירות.

תקשורת ושליטה

עריכה

עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת קשר אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשת Astro-25 אותה סיפקה מוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת על תקשורת אלחוטית דיגיטלית P-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה).

במקביל בינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS של סיסקו מערכות. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).[32]

חבלה וסילוק פצצות

עריכה
 
רובוט חבלה כבד מדגם אנדרוס וולברין

חבלני משטרת ישראל מצוידים באמצעים מתקדמים לחבלה וסילוק פצצות. אמצעים אלה כוללים רובוטי חבלה ממספר דגמים, כאשר הידועים שבהם הם האנדרוס וולברין הגדול (מסדרת רמוטק אנדרוס), והבמבי הקטן והוותיק שיוצא בהדרגה משירות. בנוסף מצוידים החבלנים ברכבים ומשאיות עם כולא-פיצוץ, מעין "כספת" עשויה פלדה עבה שבה ניתן לפוצץ בביטחה מטען חבלה או נפל תחמושת, או להעבירה לשטח פתוח ובטוח בה ניתן לפוצצה מרחוק ללא סכנה לעוברי אורח ורכוש.

כוח אדם

עריכה

היסטוריה

עריכה

במשך שנים המשטרה התקשתה לגייס כח אדם מספק למילוי משימותיה. הגם שהמשטרה ציינה את השליטה המלאה בעברית בקריאה ובכתיבה, יחד עם גובה של מעל מטר ושבעים ובריאות סוג א', בין התנאים הרצויים של השוטרים,[33] בשנת 1957 כ-80% מהנבחנים שבין המתגייסים למשטרה נכשלו בידיעת הלשון.[34] בראשית ימי המדינה נדרשו השוטרים להיות בעלי השכלה עממית, ודפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לעשר שנות לימוד או השכלה מקבילה[35] ולפחות דפ"ר חמש.[36] כן החלה המשטרה במאמץ לגייס בוגרי תיכון, כך שממוצע שנות הלימוד עלה משנת 1965 לשנת 1967 מ-7.2 ל-8.6.[37] בתקופת המיתון של אמצע שנות ה-60 הצליחה המשטרה למלא את התקן, אולם בראשית שנות ה-70 חסרו למשטרה כ-1,000 שוטרים מהתקן, בגלל החלטה שלא לגייס מועמדים בלתי מתאימים.[38] ממועמדים נדרש להיות ברמה המתאימה להיות קצינים בצה"ל. בשנת 1971, מתוך מעל 4,500 בקשות להתגייס, רק 934 נמצאו ראויים לגיוס.[39]

המשטרה התבססה בעיקר על עולים חדשים, ואף ניהלה אולפן לעולים חדשים המתעתדים להתגייס למשטרה. בראשית שנות ה-70 רק 30% מהשוטרים היו ילידי ישראל. מתוך 7,648 שוטרים, מעל 1,600 עלו ממרוקו, כ-850 היו עולים מרומניה, ומעל 700 היו יוצאי עיראק. מארצות הברית היו במשטרה 5 שוטרים בלבד.[40]

בסוף שנות ה-70 הועלה הרף הנדרש ממתגייסים ל-11 שנות לימוד.[41] מאז עלו הדרישות והשוטרים נדרשים ל-12 שנות לימוד והמשטרה פועלת להגברת הגיוס של אקדמאים.

נשים

עריכה

מיד עם הקמת משטרת ישראל גויסו נשים למשטרה, במספר קטן, לתפקידי תנועה וסדרנות במשרדי ממשלה.[42] במהרה נסגרו יחידות השוטרות והניסיון לגייס שוטרות קוטלג ככישלון של המשטרה שלא הכשיר את המועמדות כיאות.[43] מעבר לכך המשטרה נמנעה מגיוס שוטרות ונשים שרתו במשטרה רק כפקידות וכסוהרות בבתי מעצר לנשים. ניצב מתתיהו סלע הסביר את עמדת המשטרה: "שוטרות ממהרות להתחתן, ואם נגייס למשטרה בחורות יפות, יתאהבו בהן גם עבריינים, ועוד נחיש את קצב פרישתן מן המשטרה; ואם נגייס רק מכוערות, נהיה לצחוק".[44]

הסיבות להתנגדות לגייס שוטרות לתפקידי שיטור היו מגוונות כמו:

  • הגברים השוטרים לא יאהבו את זה ויכשילו את השוטרות.
  • הציבור לא יקבל מרות של אישה – שוטרת.
  • הנשים – שוטרות לא יוכלו לעמוד במעמסת התפקיד מבחינה נפשית ופיזית.

אולם בגלל המחסור בשוטרים, וביוזמת עמוס בן-גוריון, מפקד מחוז תל אביב, ששב מסיור בבריטניה, שם התרשם משילוב שוטרות במשטרה הבריטית ומיעילות פעולתן, הוחל בסוף שנות ה-50 בגיוס שוטרות, תחילה לתפקידי תנועה[43] ובהמשך לתפקידי סיור, בעיקר במחוז תל אביב.[45][46][47] בעקבות השתפרות אחוזי הגיוס, הוחלט בשנת 1966 להקפיא את מספר השוטרות במשטרה כדי לשמור על איזון בין מספר הגברים והנשים בשירות.[37]

עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים במשטרה ונקבעו כללים לפתיחת כל המקצועות במשטרה לנשים. ב-1974 הוחלט לאפשר לשוטרות להשתתף בקורס קצינים. בשנת 1980, כ-15% מהשוטרים היו נשים והן שרתו כמעט בכל התפקידים במשטרה, למעט יחידות החבלה, היחידות ללוחמה בטרור ויחידת הכלבנים.[48] עם זאת, בשנות ה-90 אישרה המשטרה כי: "בחינת המצב בשטח העלתה, כי בפועל נמנע גיוסן של נשים למקצועות מסוימים, לעיתים בשל דרישות סף, ולעיתים – בשל היעדר שליטה על יישום בשטח של המדיניות המוצהרת, לגבי המגזר הייעודי".[49] בשנת 1996 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה לדאוג לגיוס שוויוני של נשים למשטרה. לאחר שהמשטרה עשתה צעדים שונים בכיוון, העתירה נדחתה.[50]

כיום

עריכה

נכון לשנת 2020, במשטרת ישראל משרתים 32,387 שוטרים, מתוכם 4,613 שוטרי חובה. בנוסף משרתים עוד 25,070 מתנדבים במשמר האזרחי, כמתנדבי אבטחה, מתנדבים במדים, מתנדבי יחידות מיוחדות ומתנדבים בעלי מומחיות מקצועית.

כ-87% משוטרי הקבע הם יהודים. 27% הם נשים.[51]

דרגות במשטרה

עריכה
  ערך מורחב – דרגות משטרת ישראל

הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל

עריכה
  ערך מורחב – המפקח הכללי של משטרת ישראל

בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל". בניגוד לצה"ל, בו המפקד העליון הוא שר הביטחון, מפכ"ל המשטרה אינו כפוף פיקודית לשר, ומשמש בתור המפקד העליון של המשטרה.[52] דבר זה נובע מהיותה של המשטרה תאגיד סטטוטורי.

המכללה הלאומית לשוטרים

עריכה
  ערך מורחב – המכללה הלאומית לשוטרים
 
המכללה הלאומית לשוטרים

המכללה הלאומית לשוטרים מרכזת את פעילות ההדרכה וההכשרות במשטרת ישראל. המכללה נחנכה בסוף 2014 וממוקמת בשטח העיר בית שמש. ליד המכללה נמצא בית מורשת משטרת ישראל הפתוח לקהל.

אנדרטת "יד לשוטר"

עריכה
 
אנדרטת "יד לשוטר"
 
שמות הנופלים באנדרטת "יד לשוטר"

ב-1 ביוני 1992 נחנכה במרכז ללימודי משטרה שבקריית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכל יוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה. גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית על עמק זבולון.

ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום שימש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל עד לינואר 2015 אז נפתחה המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.

פעילות חינוכית – עדים במדים

עריכה

משטרת ישראל מוציאה מזה שנים רבות משלחות של "עדים במדים". משלחת זו יוצאת לפולין כחלק ממסע למחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית אשר בהם נרצחו יהודים במהלך השואה. במהלך המסע השוטרים לוקחים חלק בהכנת הטקסים במחנות וביערות. השוטרים מכלל המחוזות והאגפים נוסעים במדי משטרת ישראל ולוקחים חלק רגשי וערכי.

לאחר שבמסגרת המסע הוצגה לחיילים דילמה לפיה ייתכן והם ייהפכו בעצם לנאצים. והדברים נחשפו בידי ארגון תורת לחימה תוחקרו הדברים וטופלו באופן אישי על ידי קצין חינוך ראשי תא"ל צבי פייראיזן.[53]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פקודה לסדור המשטרה, ‏גיליון 39 של העִתון הרִשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מיום 15 במרץ 1921, באתר "נבו"
  2. ^ שקיפות נתוני שוטרים, באתר www.police.gov.il
  3. ^ שנתון סטטיסטי 2020
  4. ^ ראובן סיוון, חידושי המלים של א' בן יהודה לפי מילונו (עמ' פד), באתר לשוננו לעם – בתוך האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר" (שמות ה ו); "שֹׁפְטִים ושֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז יח); "וּמֵהַלְוִיִּם סוֹפְרִים שֹׁטְרִים וְשׁוֹעֲרִים" (דברי הימים ב לד יג)
  6. ^   משטרת ישראל, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ כך בפייסבוק המשטרה
  8. ^ 122 חניכי משטרת ישראל נשבעו אמונים למדינה, דבר, 30 במאי 1948
  9. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), "דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"חתש"ט)", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, 14 ביולי 1948, ז' בתמוז תש"ח, יום ד', "במשטרה", עמוד 256
  10. ^ בג"ץ 21/48, סופר ואח' נ. שר המשטרה ואח' פ"ד ב (1), 365
  11. ^ לא באלימות יוכרע עניין הפקידים והשוטרים המפוטרים, דבר, 12 באפריל 1949
  12. ^ בוטלה התביעה נגד 5 השוטרים, דבר, 17 במאי 1949
  13. ^ 1 2 יהושוע כספי המעבר ממשטרת המנדט למשטרת ישראל(הקישור אינו פעיל, 1.3.2022) אתר "מדינה בצמיחה"
  14. ^ אביחי ברוך‏, שוטרים וגלגלים, באתר וואלה, 16 במרץ 2007
  15. ^   יניב קובוביץ, המשטרה שילמה פיצויים של יותר מ-27 מיליון שקלים ב-2012 בשל רשלנות, באתר הארץ, 28 במאי 2013
  16. ^ 1 2 בכפוף לשימוע
  17. ^ יוסי אלי‏, המינויים של דנינו הפכו למבוכה הגדולה שלו, באתר וואלה, 29 בינואר 2015.
  18. ^   יניב קובוביץ, מהחודש הבא: שוטרים יצוידו במצלמות ויחויבו לתעד כל מפגש עם אזרח, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2015
  19. ^ בגל הטרור נהרגו עד סוף 2016 כ-260 מחבלים, אך עשרות מהם נהרגו על ידי כוחות צה"ל ומספר מחבלים נוספים נהרגו בידי אזרחים.
  20. ^ משה גורלי וירון דרוקמן, המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2019
  21. ^ איתמר אייכנר, מינויו של יעקב שבתאי לתפקיד המפכ"ל אושר בממשלה: "אוכיח שאני ראוי", באתר ynet, 17 בינואר 2021
  22. ^ תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022–2026 | מספר החלטה 549, באתר GOV.IL
  23. ^ סיכום שנה של מבצע "מסלול בטוח", באתר GOV.IL
  24. ^ כל הכתבות בתחקיר כלכליסט על NSO והמשטרה, באתר "כלכליסט", ינואר–פברואר 2022
  25. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  26. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023.
  27. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  28. ^ מבוסס על מידע מ-אתר משטרת ישראל
  29. ^ פקודת המפכ"ל המסדירה את החטיבה(הקישור אינו פעיל)
  30. ^ היחידה האווירית של משטרת ישראל, בפורום צבא וביטחון בפרש.
  31. ^ ראו פוסט 1 ו-פוסט 2 באשכול זה בפורום צבא וביטחון בפרש.
  32. ^ משטרת ישראל – מובילה עולמית בתחום איחוד רשתות RF, http://www.cisco.com/web/IL/news/news_090319.html
  33. ^ למילוי המחסור בשוטרים הוכרז על גיוס, הצופה, 27 באוקטובר 1949
  34. ^ המשטרה והעבריינות הצעירה, דבר, 28 באפריל 1957
  35. ^ מ. דן, כאן לומדים השוטרים לטפל בכפפות ובלי כפפות, חרות, 5 במרץ 1965
  36. ^ משטרת מחוז תל אביב תשתף את הציבור, דבר, 15 בינואר 1967
  37. ^ 1 2 דנקה הרניש, יותר בוגרי תיכון מתגייסים למשטרה, דבר, 5 באפריל 1967
  38. ^ חיי שוטר, דבר, 30 ביוני 1972
  39. ^ יוסף צוריאל, הביקורת על המשטרה מרתיעה מועמדים מלהתגייס לשורותיה, מעריב, 2 בינואר 1972
  40. ^ נחום ברנע, המשטרה כעבודה בלתי מבוקשת, דבר, 23 באוקטובר 1972
  41. ^ מחסור בכוח אדם למלחמה בתאונות הדרכים, מעריב, 7 בפברואר 1979
  42. ^ קציני המשטרה על תפקידי משטרת ישראל, מעריב, 7 ביוני 1948
  43. ^ 1 2 תקוה ויינשטוק, שוטרות אינטיליגנטיות כביכול, מעריב, 3 באוקטובר 1960
  44. ^ שמעו עליהם, דבר, 28 באוגוסט 1959
  45. ^ שוטרות ראשונות באו העירה, דבר, 17 בפברואר 1961
  46. ^ מאיר נחתומי, היום יום הולדת לרינה השוטרת, מעריב, 5 בנובמבר 1963
    יהושע כהנא, היום יום הולדת לשוטרות, מעריב, 19 בנובמבר 1970
  47. ^ יהודית וינקלר, לא גייסנו שוטרות כדי שילחמו ברוצחים, חרות, 3 בספטמבר 1965
  48. ^ מיכל זהבי, גאווה מקצועית ודימוי חיובי, דבר, 19 בנובמבר 1980
  49. ^ אפליית נשים בגיוס ושיבוץ במשטרה, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 1 בינואר 1997
  50. ^ בג"ץ 2979/96 בן גיאת פנינה נ' השר לבטחון פנים, ניתן ב־16 בדצמבר 1998
  51. ^ שקיפות נתוני שוטרים לשנת 2020
  52. ^ גלעד כהן, מאיר תורג'מן, בג"ץ: לבן גביר אסור להנחות מבצעית את המשטרה, במיוחד לגבי מחאות נגד השלטון, באתר ynet, 19 במרץ 2023
  53. ^ ערוץ 7, 'תורת לחימה' לקצין חינוך ראשי: "להפיק לקחים מתקלת יאיר גולן", באתר ערוץ 7