משתמש:Avneref/תלמוד/כתובות/פרק ג/הבא על אחותו


הבא על אחותו
מהלך תנא / אמורא לימוד מקור פרטים / נימוק הדין בעיה מקור הסבר
משנה משנתנו: כתובות קנס
משנה סותרת מכות יג א אלו... הלוקין: הבא על אחותו מלקות אינו לוקה, ומשלם דברים כה ב: כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ
עולא יישוב הסתירה משנתנו: אחותו נערה קנס
מכות: אחותו בוגרת מלקות חייב לשלם "בושת ופגם"
בשוטה ריטב"א, עפ"י בבא קמא פו ב אין לה בושת גדולה יותר משהיא שוטה מלקות חייב לשלם "צערא"
במפותה ב'מכות': בוגרת, שהיא שוטה ומפותה מלקות עולא: כל היכא ממון ומלקות - משלם ולא לוקה אחרת היה מנמק: לא לוקה, כי לא התרו
מנא ליה לעולא הא? מחובל בחבירו שמות כא יח דאיכא ממון: שִׁבְתּוֹ יִתֵּן ממון ולא מלקות לא ניתן ללמוד בבא קמא פג ב: חייב בחמישה, כלומר חטאו חמור, ומשלם בהנחה שמלקות קלות מממון
דברים כה ג ומלקות: אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ (לֹא יֹסִיף) לא ניתן ללמוד הותר מכללו בבית דין, כלומר חטאו קל, ומשלם בהנחה שממון קל ממלקות
מעדים זוממין s:דברים יט יט ממון: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם ממון ולא מלקות לא ניתן ללמוד אינם צריכים התראה, כלומר חטאם חמור, ומשלמים בהנחה שמלקות קלות
s:שמות כ יב ומלקות: לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר לא ניתן ללמוד לא עשו מעשה, כלומר חטאם קל יותר, ומשלמים בהנחה שממון קל
גמר מתרויהו למד משניהם: אם חובל חמור ולא ניתן ללמוד - עדים אינם כך; ואם עדים חמורים ולא ניתן - חובל אינו כך ממון ולא מלקות לא ניתן ללמוד בשניהם יש צד חמור, ולכן משלמים - מה שאין במקרים אחרים בהנחה שמלקות קלות
לא ניתן ללמוד בשניהם יש צד קל, ולכן משלמים - מה שאין במקרים אחרים בהנחה שממון קל
תחת-תחת דברים כב כט תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, ממון ולא מלקות
שמות כא כד עַיִן תַּחַת עַיִן
יישוב באופן אחר רבי יוחנן יישוב הסתירה משתנתו לא התרו בו אם התרו - לוקה ואינו משלם מנא ליה...הא? אולי להיפך - משלם ואינו לוקה?
מכות התרו בו
דחייה: לוקה ואינו משלם דברים כה ב כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ עובדה: בחובל בחבירו, משלם ואינו לוקה ברור שהתרו; אם הנזק שווה פרוטה - משלם ואינו לוקה
דברים כה ג אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ
היוצא מהכלל רבי אילעא חובל בחבירו... s:מכות ד א עדים זוממין, לפי רבי מאיר: לוקים ומשלמים
עדים זוממין, לפי חכמים: משלמים ואינם לוקים ונימא: כל הלוקה אינו משלם? בכל מקום שיש ממון ומלקות - לוקה ואינו משלם, פרט ל'חובל בחבירו'
ריבתה תורה... לתשלומין דברים יט יט 1. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם משלמים ואינם לוקים
דברים יט כא 2. נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ...יָד בְּיָד: למה לי? - ממון
חובל בחבירו נמי ויקרא כד יט 1. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ משלמים ואינם לוקים
ויקרא כד כ 2. ...כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ: למה לי? - ממון
רבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כעולא? s:ויקרא יח ט אם הבא על אחותו משלם ואינו לוקה, ביטלת: לֹא תְגַלֶּה (עֶרְוָתָן) אם התרו בו - לוקה ואינו משלם אפשר להשאיר הגזרה השווה ללא יוצא מהכלל: בכל מקרה, לוקה ואינו משלם
דחייה: לא זאת הסיבה של ר' יוחנן s:דברים כה ג אם גזרה שווה, אז גם: חובל בחבירו - מתבטלים מלקות; וגם: עדים זוממין - מתבטל: וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ, ובסתירה לשיטת ר' יוחנן הכאה שאין שווה פרוטה - לוקה
s:דברים כה ב בן גרושה ובן חלוצה - לוקים אי אפשר לקיים "כאשר זמם" (להפכם לבן גרושה), ולכן - לוקים
הבא על אחותו - לוקה, במקרה של אחותו הבוגרת
ר' יוחנן חולק מטעם אחר s:דברים כב כט תַּחַת-תחת, נצרך לאביי: חמישים כסף תמורת העינוי יש עוד קנס: בושת ופגם
עולא מניין לומד 'בושת ופגם'? s:דברים כב כט רבא: הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, חמישים כסף תמורת הנאת שכיבה תחת-תחת אינו מיותר, ולכן זאת לא "גזירה שוה מפונה"
מקור אחר רבי אלעזר לאו בני התראה רבא: מתי נתרה בעדים? -לפני העדות? אמרי: אשתליין (שכחנו שהותרנו)
בשעת מעשה? פרשי ולא מסהדי (יפחדו להעיד)
לבסוף? מה שהיה - היה
אביי: בתוך כדי דיבור? רב אחא: מעיקרא (לפני העדות), ונרמוז להם?
אביי הדר (חוזר בו) ניתן להתרות תוך כדי דיבור, אך לא צריך צודק, שהעדים זממו להרוג בלי התראה, והם לא יהרגו כי לא התרו?
רב סמא מתקיף: עדים לבן גרושה רק אם מיישמים: כַּאֲשֶׁר זָמַם - לא מתרים (כי הם זממו להרוג בלי התראה); לכן לבן גרושה צריך התראה! s:ויקרא כד כב תירוץ: משפט שווה לכולם, לכן אין צורך בהתראה