משפט בל עריכה

 
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avronj.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avronj.


משחקים קוונטים: מצב GHZ עריכה

בתורת המחשוב הקוונטי משפט בל תוחם את היכולות של מחשוב עם גישה למידע קלאסי. הפרה של אי-שויונות בל מהווה עדות למיחשוב בעזרת מידע קוונטי. ניתן להציג את היתרונות של מחשוב קוונטי כמשחק. משחק כזה הוא המשחק של GHZ. במשחק זה משתתפים שלושה שחקנים Alice, Bob, Charlie שאין ביניהם תקשורת קלאסית, אבל חולקים ביניהם מצב שזור של שלושה קיוביטים: כל אחד מהשחקנים מחזיק בקיוביט אחד, עם יכולת למדוד את הקיוביט שלו. שלושת השחקנים משחקים כקואליציה נגד שחקן יחיד Referee עם תקשורת קלאסית לכל אחד מחברי הקואליציה. R מציג שאלה לכל אחד משלושת חברי הקואליציה, והקואליציה זוכה אם יש התאמה בין התשובות.

חוקי המשחק: R שואל כל אחד מחברי הקואליציה שאלה אקראית בינארית: שאלה X או שאלה Y. התשובה לשאלה גם היא בינרית   . השאלות נלקחות ממאגר של ארבע שאלות:  ,   . כלומר, או שכל חברי הקואליציה נשאלים אותה שאלה  , או ששניים נשאלים את השאלה Y ואחד נשאל את השאלה X. הקואליציה זוכה במשחקון אם מכפלת התשובות של A,B,C לשאלה   היא   ולשלושת השאלות האחרות הממכפלה היא  .

אין איסטרטגיה קלאסית שמאפשרת לקואליציה לזכות בכל משחקון: לא ניתן למלא את הטבלה בערכים   כך שמכפלת הערכים בשורה הראשונה תהיה   ובכל שורה אחרת  , כיוון שמכפלת הערכים בכל עמודה היא בהכרח  . אסטרטגיה מיטבית מאפשרת לקואליציה לנצח בהסתברות של 8/9.

אליס בוב צרלי
1 X X X
1 - Y Y X
1 - Y X Y
1 - Y Y X
  1 1 1

מאידך, לשחקנים עם יכולות קוונטיות יש אסטרטגיה לזכות בכל משחקון (בהסתברות  ) : התשובה, של כל אחד מהשחקנים, לשאלה   היא התוצאה (הבינארית, אקראית) של מדידת מטריצת פאולי   על הקיוביט שלו, והתשובה לשאלה   היא התוצאה (הבינארית, אקראית) של מדידת מטריצת פאולי   על הקיוביט שלו. ארבעת המדידות מיוצגות על ידי ארבע אופרטורים מתחלפים:   המצב השזור  . מתקיים:

 

 

ולכן מובטח שהקואליציה תנצח בכל משחקון בודאות.

תורת הקוונטים נבדקה באלפי ניסויים ותוצאות הניסויים תואמות את התחזיות ואינה תורה במחלוקת. מאידך, זכתה תורת הקוונטים לפרשנויות שונות הסובבות סביב תהליך המדידה. שתי הפרשנויות העיקריות הן פרשנות קופנהגן והפרשנות של עולמות מרובים. עריכה

ב

במכניקה קוונטית זכה למגוון של פרשנויות. תורת הקוונטים אומרת שלא ניתן לחזות מראש את תכונותיו הקוונטיות של חלקיק מסוים, אלא רק את הסיכוי למציאת כל אחד מהערכים האפשריים אם וכאשר נמדוד אותם. על פי פרשנות קופנהגן – ממשנתו של נילס בוהר – לחלקיק אין כלל ערך מסוים לתכונה עד למדידתה, אלא הוא נמצא במצב של סופרפוזיציה קוונטית שמשלב את כל הערכים האפשריים. רק בזמן המדידה עצמה הוא מקבל את אחד הערכים האפשריים. פרשנות זו סותרת את אחת מהנחות היסוד של הפיזיקה הקלאסית – ההנחה שהמציאות היא דטרמיניסטית ובכל נקודת זמן יש לה תכונות מוגדרות וחד משמעיות שיקבעו את כל המצבים הבאים שלה. איינשטיין התנגד לפרשנות זו וידועה אמירתו "אלוהים אינו משחק בקוביות" שהופיעה במכתב לפיזיקאי מקס בורן. עריכה

פרשנות זו נעשית עוד יותר בעייתית כאשר מדובר על זוגות חלקיקים במצב של שזירות קוונטית. במצב כזה, בכל מדידה נקבל תמיד ערכים משלימים לשני החלקיקים. אם למשל יהיה לאחד מהם ספין 1+ לשני יהיה בהכרח ספין 1-. אם החלקיק מקבל את כיוון הספין רק בזמן המדידה, הוא צריך להשפיע באופן מיידי גם על הספין של בן זוגו – גם אם זה נמצא במרחק רב. את האפשרות להשפעה כזאת כינה איינשטיין: "Spooky action at a distance" (פעולה מוזרה ממרחק). עריכה

איינשטיין גרס, שלכל חלקיק ישנן תכונות קבועות מראש – משתנים סמויים - שקובעות מה יהיה הערך של כל תכונה קוונטית, גם אם איננו יכולים לדעת מראש מה הן. עריכה

הוויכוח בין תומכי פרשנות קופנהגן לבין תומכי תאוריית המשתנים הסמויים נמשך עד היום. עד לפרסום משפט בל, הוויכוח הזה התנהל ברמה הפילוסופית בלבד. מכיוון שאין כל דרך לדעת מה מצבו של חלקיק שאיננו מודדים אותו באופן כלשהו, כל אחת משתי הפרשנויות האלה עשויה להיות נכונה באותה המידה והבחירה ביניהן תלויה בהשקפה הפילוסופית של כל אחד. פרסום משפט בל, שהראה שיש סתירה בין תחזיות תורת הקוונטים לבין כל תאוריית משתנים סמויים לוקאליים אפשרית, נתן אפשרות להעמיד לבחינה בניסויים את היתכנותה של תאוריה כזאת. כאמור, תוצאות הניסויים שנערכו לבדיקת משפט בל, תמכו בתחזיות תורת הקוונטים והיטו את הכף כנגד תאוריית משתנים סמויים לוקאליים. עריכה

רבים נוהגים להסיק מכך שהמציאות, לפחות ברמת החלקיקים התת-אטומיים, איננה לוקאלית ושפרשנות קופנהגן היא הפרשנות הנכונה לתורת הקוונטים. אבל האמת היא, כפי שנאמר קודם, שמה שמראים הניסויים הוא שאיננו יכולים לדבוק בכל ארבע ההנחות המופיעות למעלה. ויתור על אחת או יותר מההנחות הללו, יפתור את הסתירה בין תוצאות הניסויים לאי השוויון של בל. השאלה על איזו מן ההנחות הללו לוותר מחזירה אותנו – לפחות בינתיים - למגרש של הפילוסופיה. עריכה