משתמש:Elmogo/טיוטה

פאול ארנפסט (באנגלית: Paul Ehrenfest; ‏ 18 בינואר 1880- 25 בספטמבר 1933) היה פיזיקאי תיאורטי אוסטרי והולנדי שתרם רבות לתחום של מכניקה סטטיסטית ולקשרים שלה עם המכניקה הקוונטית, בין תרומותיו בנושאים אלה הן התיאוריה של מעבר פאזה ומשפט ארנפסט. פאול ארנפסט נולד וגדל בוינה למשפחה יהודית ממוראביה,הוריו זיגמונד ארנפסט ויוהנה ילניק ניהלו חנות מכולת. למרות שמשפחתו לא הייתה דתית, פאול למד עברית ואת ההיסטוריה של עם ישראל , אחר כך הוא תמיד הדגיש את שורשיו היהודיים. ארנספט הצטיין בבית ספר יסודי אך לא כל כך בתיכון,המקצוע שהיה הכי טוב בו הוא מתמטיקה. לאחר שעבר לתיכון אחר ציוניו השתפרו וב-1899 הוא עבר את בחינות הגמר.

הוא למד כימיה במכון הטכנולוגי של וינה אבל לקח גם קורסים מאוניברסיטת וינה, בפרט מלודוויג בולצמן על התאוריה הקינטית של הגזים בתרמודינמיקה. להרצאות אלה הייתה השפעה ניכרת: הם מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח ההתעניינות של ארנפסט בפיזיקה תיאורטית, עיצבו את תחום מחקרו המרכזי לשנים שיבואו, ונתנו לו דוגמה כיצד ניתן לעורר השראה בעת לימוד. בזמן ההוא, היה זה נהוג בעולם הדובר גרמנית ללמוד ביותר מאוניברסיטה אחת, כך בשנת 1901 הוא עבר לגטינגן שהייתה עד 1933 מרכז חשוב של מתמטיקה ופיזיקה תיאורטית. שם הוא פגש את אשתו לעתיד טטיאנה אפאנאסייבה, מתמטיקאית צעירה שרכשה את השכלתה בסנט פטרסבורג, ילידת קייב, אז בירתה של נפת קייב באימפריה הרוסית. באביב 1903 הוא פגש את הנדריק לורנץ במהלך טיול קצר לליידן. באותו זמו הוא הכין את עבודת הדוקטורט שלו על תנועתם של גופים קשיחים בנוזלים ועל המכניקה של היינריך רודולף הרץ. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב-23 ביוני 1904 בוינה שם שהה בין 1904 ל-1905.

ב-21 בדצמבר 1904, הוא התחתן עם טטיאנה אפאנאסייבה, מתמטיקאית רוסית ששיתפה פעולה איתו בעבודתו. היו להם שתי בנות ושני בנים.

בספטמבר 1906 הם חזרו לגטינגן, הם לא יראו את בולצמן שוב מכיוון שהוא התאבד בטריאסטה. ארנפסט פרסם הספד נרחב בו הציג ותיאר את הישגיו של בולצמן, פליקס קליין, הדיקן של הפקולטה למתמטיקה בגטינגן והעורך הראשי של האינצקלופדיה למדעי המתמטיקה סמך על בולצמן שיערוך סקירה על מכניקה סטטיסטית, אך כעת ביקש מארנפסט לעשות זאת. ביחד עם אשתו הוא עבד על כך במשך מספר שנים, המאמר לא פורסם עד 1911. זו הייתה סקירה על עבודתו של בולצן, בכתיבתה ארנספט הראה סגנון ייחודי משלו: ניתוח לוגי חד של ההיפותזה הבסיסית, תיחום ברור לשאלות לא פתורות, והסבר העקרונות הכלליים על ידי בחירה נבונה של דוגמאות פשוטות וברורות. בשנת 1907 הזוג עבר לסנט פטרסבורג שם ארנפסט מצא חברים טובים במיוחד את אברם יופה, אך הרגיש מבודד אקדמית.יתר על כן, כאזרח אוסטרי ממוצא יהודי לא היה לו סיכוי לקבל משרה קבועה, לכן בשנת 1912 הוא יצא לסיור בין האוניברסיטאות דוברות הגרמנית בתקווה למצוא משרה. הוא ביקר בברלין,שם פגש את מקס פלנק, בלייפציג שם פגש את חברו משכבר הימים גוסטב הרגולץ, במינכן שם פגש את ארנולד זומרפלד וכן ביקר בציריך ובוינה. במהלך שהותו בפראג הוא פגש לראשונה בחייו את אלברט איינשטיין ומאז הם נשארו חברים קרובים. אינשטיין המליץ לארנפסט לרשת את תפקידו בפראג אך זה לא הצליח וזאת בגלל שהוא הכריז על עצמו כאתאיסט. זומרפלד הציע לו משרה במינכן אך הוא קיבל הצעה טובה יותר;בתפנית אירועים בלתי צפויה, לורנץ התפטר מתפקידו כפרופרסורבאוניברסיטת ליידן ובהמלצתו ארנפסט מונה במקומו.

קריירה אקדמאית

באוקטובר 1912 ,ארנפסט הגיע לליידן, שם יישאר עד סוף הקריירה שלו, ב-4 בדצמבר הוא נתן את הרצאת הפתיחה שלו על הקשיים שבהיפותזת אור-אתר. כדי לעורר אינטראקציה בין הסטודנטים לפיזיקה הוא אירגן קבוצת דיון ואחווה בשם De Leidsche Flesch. הוא שמר על קשר קרוב עם פיזיקאים בכירים במדינה ומחוצה לה,והזמין אותם להרצות בסדרת ההרצאות שלו. ארנפסט היה נואם מצוין, הוא מיהר להצביע על חולשות ולסכם את הדברים העיקריים.

בהרצאותיו הוא התמקד במודלים ודוגמאות פשוטות כדי להדגים ולהבהיר הנחות יסוד. שיעוריו היו קטנים והוא עשה מאמץ להכיר את הסטודנטים שהשתמשו בחדר הקריאה. למרות שמעט מהם התקבלו להיות מתמחים בפיזיקה תיאורטית, היו לו דיונים ארוכים איתם על בסיס יומי, לפי אינשטיין: "הוא לא היה רק המורה הטוב ביותר שאי פעם הכרתי במקצוע שלנו; הוא היה גם עסוק בלהט בפיתוח ובגורל האדם, במיוחד של הסטודנטים שלו. להבין אחרים,להשיג את האמון והידידות שלהם, לעזור לכל אחד שהסבתך במאבקים פנימיים או חיצוניים,לעודד כישרון צעיר - כל זה היה כשרונו האמיתי כמעט יותר מהשתקעותו בבעיות מדעיות."

אם ארנפסט הרגיש שהוא יכול ללמד את הסטודנטים שלו אך במעט,הוא היה שולח אותם למרכזים אחרים באירופה כדי לקבל הכשרה נוספת,הוא גם עודד אותם לקבל משרות בחו"ל. בין הסטודנטים שלו היו הנס קרמרס,יאן בורגרס,דירק קוסטר,ג'ורג אולנבק,וסמואל גודסמית שהתפרסמו על שהציעו במשותף את הקונספט של ספין. ארנפסט החזיק בדעות אמביוולנטיות על מדע,התקדמות טכנולוגית,וגם בנושאים מדעיים וחברתיים שונים.

בשנת 1919 הוא התקבל להיות חבר באקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים.

מחקר

רוב מאמריו המדעיים של ארנפסט עסקו ביסודות,וביקשו להבהיר נקודות בודדות.פרסומיו ידועים בבהירות שלהם, בפתירת פרדוקסים או על ידי נתינת תיאורים ברורים יותר או נתינת השראה על ידי הצגת שאלות נוקבות. גישתו למדע באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר כאשר כתב לרוברט אופנהיימר בקיץ 1928, עת ששהה בליידן: " אם אתה מתכוון להרכיב שוב ארטילריה מתמטית כבדה במהלך השנה הקרובה שלך באירופה, אז אבקש ממך לא רק לא להגיע לליידן אלא גם אפילו לא להגיע להולנד, וזאת רק בגלל שאני מחבב אותך ורוצה להשאיר זאת כך. אבל, אם להפך, תרצה לבלות לפחות את חודשיך הראשונים בסבלנות, בנוחות ובשמחה בדיונים שחוזרים שוב ושוב לאותן נקודות, לשוחח על כמה שאלות בסיסיות איתי ועם כמה אנשים צעירים - מבלי לחשוב יותר מידי על פרסום מאמרים (!!!), אם כך אני מקבל אותך בידיים פתוחות!!"

התרומה הגדולה ביותר של ארנפסט בין השנים 1912 ל-1933 היא התיאוריה על משתנים אדיאבטיים.