משתמש:Eranb/ארגז חול/ויקיפדיה:שימוש הוגן בתמונות

במדינת ישראל: החוק הרלוונטי לעניין תמונות , בארץ, בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט משנת 1949, ולדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל, חל כיום חוק זכויות יוצרים האנגלי משנת 1911 (והנוסח המחייב הוא הנוסח האנגלי מאותה שנה). קיימים חוקים נוספים כמו חוק זכויות מבצעים. הכלל: "המועד שבו יהא זכות יוצרים קיים הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים שנה לאחר מותו" מחבר = כל יוצר של יצירה. סעיף 1 (2) לחוק: "זכות יוצרים" פירושו זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא בצבור את היצירה או חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות היחיד -

(א) להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה ;

(ב) אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית;

(ג) אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בצבור או בדרך אחרת ;

(ד) אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל.

(3) לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס ליצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לצבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בצבור, מסירת הרצאה בצבור, תערוכה צבורית של יצירה אמנותית או בנית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות פיסול ויצירות אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה.

מה שרלוונטי לנו - תמונה הינה יצירה על פי חוק זה, ואסורה כל העתקה שלה לצורך הצגתה בציבור אלא 50 שנה לאחר יום יצירת התשליל.

יודגש כי מדובר בזכות הקיינינית של ביצוע היצירה - זכות מוסרית לעולם עומדת לצלם - ויש לרשום את שמו גם אם פקעה זכות היוצרים, היינו גם אם עברו 50 שנה מיום יצירת התשליל ומותר להשתמש בתמונה יש לאזכר מי הוא הצלם.

חריג שימוש הוגן מאפשר להשתמש בתמונה גם אם לא פקעו זכויות היוצרים, אם חל אחד מתת סעיפי סעיף 2 לחוק, ובהם: עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכלים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית ; כלומר - אין מניעה לצלם במוזיאון (אם הדבר מותר במוזיאון) או ברחוב של עיר כל פסל או יצירת אומנות או בניין. זכויות היוצרים של הצילום שייכות לצלם - ואם הוא מוותר עליהם ניתן לפרסם את התמונה כאן.

חשוב לציין - מוזיאון הוא אתר ציבורי - ולכן גם אם המוזיאון אוסר על צילום יחול הסעיף הנ"ל ופירסום הצילום של היצירה אינו מהווה הפרה של זכויות היוצרים, אולם הוא מהווה הפרה של ההסכם החוזי שנוצר בין המבקר במוזיאון לבין המוזאון, והמצלם יכול להתבע בגין הפרת חוזה (אך לא בגין הפרת זכות היוצרים).

לגבי קטעי טקסט - משך ההגנה - 70 שנה ממות היוצר או אחרון היוצרים (או במקרה של יוצר אנונימי - 70 שנה מיום הפרסום אם לא התגלה מי היוצר קודם לכן).

אולם - כל טפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה או תמצית עתונאית היינו מותר להעתיק קטע תמציתי וקטן מטקסט (לרוב - פחות מ- 5% ולפעמים פחות מ1%) לצורך ביקורת, סקירה או תמצית (וערכי ויקיפדיה נופלים בקטגוריה זו) ובלבד שהקטע מועתק לצורך ביקרת או סקירה של הטקסט עצמו, ותוך איזכור מלא של שם המחבר ומקור היצירה.

מותר להעתיק יצירה שלמה (לדוגמא שיר), תוך שימוש הוגן בהתאם לחוק, לצרכי לימוד אולם: פרסום קטעים מיצירות ספרותית, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל : בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים האלה ; ובלשוננו - אפשר להעתיק יצירה אחת (לדוגמא: שיר אחד שלם) שיש עליה זכויות יוצרים בויקיפדיה, אולם לא יותר מיצירה אחת (שיר אחד) בכל ויקיפדיה ולא יותר מפעם בחמש שנים - כאשר מטרת העתקת היצירה היא לצורך ביקורת (היינו כתיבת ערך) על היצירה (השיר) או על המחבר או על סיגנון סיפרותי. מאחר שחריג זה קשה לאכוף, עדיף שלא להעתיק יצירה שלמה שיש עליה זכויות יוצרים בכל מקרה. אם מדובר בתמונה - מותר להעלות תמונה אחת או שתיים לצורך שימוש הוגן - אבל לא יותר מתמונה אחת או שתיים שיש עליהן זכויות יוצרים. מסקנה - עדיף שלא להעלות תמונות סרוקות. טקסטים סרוקים בוודאי שאסור להעלות. שרטוטים - רצוי לשרטט מחדש וליצור יצירה חדשה. תמונות - אפשר לצלם יצירות אומנות - אך לא לסרוק יצירות מצולמות מספרים אלא אם עברו 50 שנה מיום יצירת התשליל.

יצירות רשמיות - יצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה - מוגנות 50 שנה מיום פירסום היצירה (לפי סעיף 18 לחוק). (היינו - יכול להיות שזכויות היוצרים יהיו הרבה יותר מ- 50 שנה ממועד הצילום). לעניין סעיף זה, גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עצמאי עבור המדינה - לדוגמא פרסומים או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה.

במדינות ארצות הברית', צרפת, גרמניה יצירה רשמית היא יצירה ששוחררה לנחלת הכלל ואין עליהם זכויות יוצרים (כך למשל כל יצירות השלטון הפדרלי בארצות הברית משוחררות לשימוש הציבור).

באנגליה - המועד הרלוונטי הוא ימי חיי היוצר ועוד שבעים שנה - זכות היוצרים בצילום זהה לזכות היוצרים ביצירות ספרותיות (סעיף 12 לחוק זכויות היוצרים הבריטי משנת 1988).

דרור 08:11, 19 יוני 2005 (UTC)

מה אם שם הצלם לא ידוע? האם אפשר לטעון שננקטו פעולות סבירות כדי לברר מיהו הצלם והמידע לא נמצא? מה לגבי תמונה של אדם (לא יצירת אומנות) שמת לפני יותר מחמישים שנה ואין ספק שהתשליל אכן נוצר לפני יותר מחמישים שנה? ערןב 10:25, 19 יוני 2005 (UTC)

אם שם הצלם לא ידוע ונעשה אמצעי סביר לבררו - אין בעיה לא לפרסמו - מדובר בזכות יוצרים מוסרית ולא קיניינית ולכן ברגע ששם הצלם נודע אפשר לשים אותו מתחת לתמונה. לגבי תמונה שברור שצולמה לפני 50 שנה אין בעיה לפרסמה - אלא אם מדובר בתמונה שהיא רכוש מדינת ישראל - ואז צריך לבדוק מה מועד הפירסום (ייתכן שתמונה צולמה מיד לאחר קום המדינה אך שוחררה לפרסום בשנת 2000 - אז זכויות היוצרים הם של המדינה עד 2050) . דרור 10:38, 19 יוני 2005 (UTC)

בארור! נראה לי שהגדרנו כאן הנחיה שתעזור להעשרת הוויקיפדיה בתמונות לא מעטות של אנשים שהלכו לעולמם לפני חמישים שנה ויותר. אולם חשוב, כאמור, להקפיד על הכללים האמורים. אני אשתדל למצוא זמן ולכנס את המידע בערך מתאים. ניצלנו בחינם את השכלתך המשפטית די והותר... ערןב 10:49, 19 יוני 2005 (UTC)

תבניות נוספות לתמונות בשימוש הוגן

יצרתי היום שתי תבניות לתמונות בשימוש הוגן: תבנית:צילום מסך (ראו קטגוריה:תמונות צילום מסך) ותבנית:לוגו (קטגוריה:לוגואים). השתמשו בהן בחוכמה! ערןב 16:37, 19 יוני 2005 (UTC)

במדינת ישראל צילום של צילום מהווה העתקה של יצירה אומנותית (תוכנית טלוויזיה היא יצירה כמו סרט קולנוע כמו ספר). הבימוי של יצירה טלוויזיונית או קולנועית מוגן על ידי זכויות יוצרים, וכעיקרון אסור לצלם תמונת ממסך טלוויזיה. לדעתי אין כמעט שום מקרה בו ניתן להשתמש בתבנית צילום מסך - למעט מקרים נדירים ביותר של שימוש הוגן, לדוגמא: תצלום בשחור לבן של חיים יבין מקריא חדשות יכול להתאים לקריטריון של שימוש הוגן ובלבד שהתצלום מופיע בערך של חיים יבין, מבט, או הטלוויזיה הישראלית.) דרור 17:14, 19 יוני 2005 (UTC)

תבנית לוגו מותרת בהתאם לכללי שימוש הוגן ואך ורק כאשר משתמשים בלוגו לתאר את החברה לו הוא שייך. (כך למשל אין להשתמש בלוגו של מיקרוסופט במאמר על חברה דורסנית, שכן הדבר חורג מכללי שימוש הוגן).דרור 17:30, 19 יוני 2005 (UTC)

ולצרכי שימוש הוגן? בעיתונות עושים זאת פעמים רבות בביקורות טלוויזיה. ערןב 17:26, 19 יוני 2005 (UTC)

אנחנו בד"כ לא כותבים ביקורת טלוויזיה. "פריים" אחד ניתן להוציא מכל סידרה בהתאם לכללי שימוש הוגן. אולם יש להיזהר שיהיה זה פריים המייצג את הסידרה ולא אירוע מיוחד בה - לדוגמא - סתם סצנה מטלנובלה בע"מ - אפשר בערך על הסידרה (או ערך על שחקן - אף שזה מקרה גבולי יותר, ועדיף תמונה של השחקן שלא מהסידרה), סצנה מטלנובלה בע"מ בה שון מנשק את ניב (או משהו כזה - אני בעבודה בשעות כאלה ולא רואה את הסידרה) - לדעתי אין להשתמש בה במסגרת כללי שימוש הוגן. דרור 17:30, 19 יוני 2005 (UTC)

באשר לשימוש בלוגו, הרי שהדבר כתוב בתבנית. לעניין הסצנות מהטלוויזיה - זה קצת יותר מסובך, וכנראה שנצטרך לעשות רגולציה לעצמנו ולוודא שלא נעשה שימוש כזה. בכל מקרה, שימוש בפריים מסדרה בערך על שחקן נתפש בעיני כשימוש לא הוגן. עדיף להשתמש בתמונה מהאתר הרשמי שלו תחת הגדרת שימוש הוגן (שהרי זו סקירה על השחקן). אוף. אני רק צובר פה יותר ויותר דברים שצריך להעביר אחר כך להנחיות לשימוש הוגן ולזכויות יוצרים :) ערןב 17:35, 19 יוני 2005 (UTC)

מה דעתך על התמונה שבערך מקבילית המוחות? ערןב 17:37, 19 יוני 2005 (UTC)

יש להוסיף לויקיפדיה:רשימת תבניות/תמונות Roeeyaron • שיחה 19:06, 19 יוני 2005 (UTC)

מקבילית המוחות - נראה לי שזה במסגרת שימוש הוגן. דרור 07:58, 20 יוני 2005 (UTC)