משתמש:Gveret Tered/ארגז חול/אליעזר משה סלוצקין (נדבן)

אליעזר משה סלוצקין נולד [1] למשפחה יהודית אדוקה ממחוז מוהילב ברוסיה, אביו היה [2] אריה ליב סלוצקין (1850-1914), יליד פטרוביץ במחוז מוהילב, ואמו - פרומה גישה (בת יחזקאל באייבסקי) מהעיירה קריצ'ב במחוז מוהילב. משפחת סלוצקין התפרנסה מבית מסחר סיטוני שניהלה האם, האב עסק בלימוד תורה, פעילות ציבורית וצדקה ליהודי העיירה.

ב-1895 היגר אליעזר סלוצקין מרוסיה, יעדו היה ארץ ישראל אך בהגיעו לנמל יפו לא איפשרו לו השלטונות העות'מאנים לרדת לחוף. הוא השתקע במלבורן, אוסטרליה, ועשה הון רב ממפעל בגדים משגשג שהקים[3].

ב-1897 עלו הוריו לארץ ישראל והשתקעו בשכונת נווה שלום, מחוץ ליפו. אליעזר סלוצקין שלח בקביעות כספים להוריו לפעילויות צדקה, לתמיכה במוסדות ובנצרכים ביפו וירושלים [2]. הוא אף ביקר בארץ ישראל בתדירות שנתית.

אחותו לאה נישאה ב-1905 לשאול חנא קוק[4] שהיה איש עסקים ופעיל ציבור ביפו ובתל-אביב.

ב-1908 הגיע סלוצקין עם משפחתו לביקור בארץ, התגורר בבית משפחת אחותו וגיסו. הוא רכש חלקה להקמת בית ברחובות וחלקות חקלאיות בצפון רחובות למטעי שקדים[3].

על החלקה שרכש סלוצקין נבנה בית מפואר בהשוואה לבתיה הצנועים של רחובות הצעירה באותה עת. בית סלוצקין, הממוקם ברחוב מנוחה ונחלה 58 ברחובות, נחשב בעיני הרחובותיים כאחד מ"ארמונות המיליונרים"[3][5], לצד בתיהם של אפרים זק"ש ושל יעקב ברוידא. הבית שימש בית קיט למשפחת סלוצקין, ששהו לסרוגין ברחובות ובאוסטרליה.

אליעזר סלוצקין היה ידוע במושבה הצעירה בנדיבותו, בין השאר היה זה סוד גלוי כי בהגיעו להתפלל בבית הכנסת - נהג להותיר אחריו מטבעות כנדבת "מתן בסתר"[3].

ב-1010 ניסה לייסד מפעל רקמה בגבעת שאול בירושלים, יחד עם שמואל הכהן קוק, אח גיסו שאול חנא קוק [6].

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, יהודים בארץ ישראל בעלי נתינות זרה נאלצו להתעת'מן או לעזוב את הארץ. אלפים עזבו או גורשו לאלכסנדריה. סלוצקין תמך בגולים בדרכים שונות, בין השאר עזר לרב ד"ר אברהם מיכל לבסקי להקים בית ספר עברי באלכסנדריה [7].

הוריו של סלוצקין היו בין מגורשי תל אביב במלחמת העולם הראשונה ועברו לגור בביתו ברחובות[2].

במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, שוחררה רחובות ב-14 בנובמבר 1917 על ידי כוחות אנזא"ק בפיקודו של קולונל הנרי שובל. חיילי אנזא"ק, יגעים אחרי שלוש שנות לחימה במדבר, התפעמו מהחזות האירופאית של רחובות על בתיה אדומי הגגות וגינותיה הנאות, ונהנו מקבלת הפנים החמה של התושבים ומהמזון הטרי, בפרט התפוזים והענבים מפרדסי וכרמי המושבה. הקולונל שובל השתכן בבית סלוצקין וקבע בו את מפקדתו. שובל טיפח קשרים חמים עם אנשי המושבה, ארגן תחרויות ספורט ומירוצים ואף נהנה לעבוד בגינת הבית. חיילי אנזא"ק השתתפו במסיבות עם צעירי המושבה ובאירועי חגים. שובל שהה עם חייליו במושבה עד סוף אפריל 1918, השהות הרצופה הארוכה ביותר של המפקדה במקום אחד במהלך כל המערכה [8].


בתו של סלוצקין, אולגה מירל, נישאה לבנימין צ'ייקין, נפטרה ב-1926. ילדי צ'ייקין עקרו לאוסטרליה.

בית סלוצקיןעריכה

בית סלוצקין נבנה במהלך השנים 1908-1910 על ידי אפרים צבי חרל"פ, מבוני המושבה. הבית נבנה כורכר כמקובל באותה תקופה, עוטר באלמנטים יצוקים ורצפות מצויירות. לבית היתה גינה מרשימה, שנחשבה היפה בגינות המושבה. במרכזה היתה בריכת דגי זהב. דפנות שבילי הגן ודפנות הבריכה שובצו צדפים[3][9].

בעיצוב הבית נכללו אלמנטים סימליים רבים בהשראת רעיונותיה של אשת אליעזר, רוז (רוזה), ביניהם:


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לא נמצא תיעוד לשנת לידתו, כנראה בשנות ה-70 של המאה ה-19
  2. ^ 1 2 3 דוד תדהר (עורך), "אריה ליב סלוצקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 95
  3. ^ 1 2 3 4 5 ישראלה קומפטון, "רחובות - אתרים ומסלולים", הוצאת עירית רחובות, מהדורה שניה 1995
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "לאה קוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 99
  5. ^ נורית גרץחזרה 100 שנה לאחור, אל הנשים של העלייה השנייה, באתר הארץ - מאמר ביקורת על הספר "חיק האם של הזכרונות" מאת תמר ס' הס
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל הכהן קוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 919
  7. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב ד"ר אברהם מיכל לבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 501
  8. ^ עזרא פימנטל, עם היהודים במושבות הדרום, מתוך הספר "נתיב אנזק בארץ-ישראל", באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל
  9. ^ בית סלוצקין, אתר מסלולרי