פתיחת התפריט הראשי

שאול חנא קוק

איש עסקים ישראלי

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב שלמה זלמן הכהן קוק ב-1879 בגריבה (לטב'). למד בישיבות ואצל אחיו הגדול, הרב אברהם יצחק קוק. בעקבות עליית אחיו הרב ליפו בקיץ ה'תרס"ד, עלה גם הוא ליפו בתשרי ה'תרס"ה. באדר א' באותה שנה לאישה לאשה את לאה סלוצקין. כל ימיו עסק במסחר ביפו ובתל אביב.

בפעילותו הציבורית היה חבר ועד הקהילה של תל אביב. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי והיה פעיל בולט בתנועה. שימש בתפקידים שונים בתנועה - בוועד החינוך, בפיקוח על בתי הספר של התנועה, בבנק המזרחי, וכן ניהל את לשכת העלייה של התנועה. ערך את התקנות הראשונות של תנועת הפועל המזרחי, והשתתף ביסוד אגודת תורה וישיבת תל אביב ובית המלאכה ליד תלמוד תורה שערי תורה בנווה צדק. היה ממייסדי אגודת ההתיישבות "בית וגן", שיסדה את העיר בת ים. כן היה חבר ועדת פרס הרב קוק של עיריית תל אביב.[1]

הירבה לעסוק בתורה ובחכמת ישראל, ופרסם מאות מאמרים בקבצים שונים. מאמריו מקיפים תחומים רבים במדעי היהדות – משנה ותלמוד, ספרות הגאונים והראשונים, פיוט ושירה, הלכה, מנהג היסטוריה ועוד.

אשתו לאה קוק הייתה פעילת ציבור.[2] ילדיהם: דבורה (נולדה בה'תרס"ו) שנישאה לאברהם פרידמן בשנת ה'תרפ"ט,[3] רפאל נחום (נולד בערב ראש השנה שנת ה'תרס"ט) שנישא לחנה פרנק בה'תרצ"ד ואריה (נולד בה'תרע"ג) שנישא למרים לוי בה'תרצ"ט.[4]

שאול חנא קוק נפטר בקיץ 1955 בביתו שבתל אביב. הובא למנוחות בבית הקברות הישן בתל אביב.[5]

כתביועריכה

 
כתביו ב-2 כרכים

וועד מיוחד שהוקם לאחר פטירתו הוציא לאור את כתביו בשני כרכים - עיונים ומחקרים, מוסד הרב קוק, ה'תשי"ט-ה'תשכ"ג.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברהם בויאר, פרס הרב קוק וערכו: נאום הפתיחה בטקס החלוקה ה-11 של הפרס, הצופה, 2 בספטמבר 1955, עמ' 2
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "לאה קוק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 99.
  3. ^ תעודת הנישואין באתר ארכיון המדינה
  4. ^ על פי רשימה אוטוביוגרפית מאת הרב שאול חנא שפורסמה ב בלוג עם הספר.
  5. ^ שאול חנא קוק באתר חברה קדישא ת"א–יפו.