משתמש:H. sapiens/איכות מקורות מדעיים בויקיפדיה

דירוג איכות מקורות מדעיים

למרבה הצער, ויקיפדיה (גם באנגלית) עדיין לא נותנת הנחיות מפורשות ומפורטות לגבי האיכות של מקורות מדעיים שעליהם מומלץ להסתמך בערכי מדע. כתוצאה מכך, ערכים מדעיים רבים בויקיפדיה מסתמכים על מקורות מפוקפקים ובלתי אמינים. המסמך הנוכחי בא לתקן חוסר זה, והוא כרגע בבחינת הצעה המבוססת על קריטריונים מקובלים בעולם האקדמי.

מקורות בעדיפות הגבוהה ביותר

• 1. מאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים שהם מאמרי סקירה, מטא-אנליזה ומאמרים אחרים אשר מסכמים מספר גדול של מאמרים מדעיים קודמים. תוצאות במאמרים כאלו עברו למעשה ביקורת עמיתים כפולה: פעם במאמר המקורי המדווח על כל תוצאה ופעם בסיכום כל התוצאות. כמו כן, מאמרים כאלו סוקרים תחום שלם או שאלה כללית, ולפיכך מייצגים את הידע המדעי באופן מאוזן יותר.

מקורות בעדיפות גבוהה

• 2. מאמרים מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים ומדווחים על תוצאות מחקרים. זהו הסוג הנפוץ ביותר של מאמרים מדעיים במרבית הדיסציפלינות של מדעים מדוייקים, מדעי החיים ומדעי החברה. מאמרים כאלו אינם בעדיפות הגבוהה ביותר (ראו סעיף 1) רק מכיוון שאינם נדרשים להציג את התחום כולו באופן מאוזן. לפיכך ניתן לעיתים באמצעות חיפוש מגמתי למצוא ולצטט מיעוט קטן של מאמרים מדעיים "כשרים" שעברו ביקורת עמיתים, אך ממצאיהם מנוגדים לאלו של מרבית המאמרים שהתפרסמו בתחום, ואף לקונצנזוס מדעי באותו תחום, כך שהסתמכות עליהם בלבד בערך וויקיפדיה תפגע קשות בנייטרליות שלו.
• 3. הודעות, דו"חות וניירות עמדה רשמיים של אגודות מדעיות חשובות, חברות מדעיות גדולות, תאגידים מדעיים וסוכנויות מדעיות. הודעות כאלו אמינות מכיוון שמדענים רבים עומדים מאחוריהן, אך הן עלולות לסבול מהטיות שונות, למשל אגודה מדעית בארצות הברית עלולה להחשיב יותר מחקרים שהתבצעו בארצות הברית.

עדיפות בינונית

• 4. מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים אבל מציגים תאוריה, השערה, ספקולציה או מודל שלא נבדקו עדיין באופן מדעי אמפירי. בהסתמכות עליהם בערך ויקיפדיה חשוב לציין הסתייגות זו.

• 5. ספרי לימוד מדעיים ברמה אוניברסיטאית, וספרים מדעיים ברמה אוניברסיטאית שהם קבצי מאמרים. מקורות כאלו בדרך כלל עוברים ביקורת עמיתים בתוך המוסד בו פורסמו, שהיא פחות מחמירה מביקורת עמיתים של כתבי-עת מדעיים. מחברי ספרי לימוד משתדלים בדרך-כלל לכלול רק מידע אמין וממוסמך, אך לא תמיד מייצגים היטב את כל התחום.

• 6. ספרי מדע או מדע פופולרי שנכתבו ע"י מומחים בתחומם. מקורות כאלו לעתים מצטיינים בהצגת נושאים מדעיים סבוכים באופן פשוט. בדרך כלל הם אינם עוברים ביקורת עמיתים ממשית, ומייצגים בעיקר דעה מסויימת. לפיכך מוטב להציגם בערך ויקיפדיה כעמדת המחברים. ספרים כאלו שהם באיכות גבוהה יסתמכו על מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, ובמקרים כאלו עדיף בדרך-כלל לצטט ישירות את המאמרים בערך וויקיפדיה, במקום את הספרים.

עדיפות נמוכה

• 7. כתבות בעיתונות מדעית, באתרי אינטרנט מדעיים, בבלוגים של אנשי מדע ובערוצי יוטיוב של ארגונים מדעיים. כתבות אלו לא עברו ביקורת עמיתים ולכן חשודות מטבען. לעתים הן נכתבות ע"י מומחה אשר מצטיין גם בהצגת נושאים מדעיים סבוכים באופן פשוט ונגיש לציבור. במקרה כזה רצוי להביא אותם כמקור בנוסף על מאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים ועליו הן מסתמכות.

• 8. הרצאות ומצגות של מומחים ואנשי מדע בוועידות מדעיות ובארועים שונים. בדרך-כלל אינן עוברות ביקורת עמיתים כלשהי, ומוטב להציגן כעמדת המחברים בלבד.

מומלץ לא להסתמך

• 9. הודעות לעיתונות של אוניברסיטאות. הודעות כאלו אינן עוברות ביקורת עמיתים, ותכופות מנוסחות ע"י אנשי תקשורת ופרסום שאינם מדענים במטרה להשיג רייטינג בתקשורת, ולפרסם את השגי המדענים של האוניברסיטה. ככאלו הן כמעט תמיד סנסציוניות ובלתי מדוייקות מדעית. לפעמים הן מקדימות פרסומים מדעיים כשרים בכדי למשוך את תשומת לב התקשורת, ובמקרים כאלו הן תכופות מפוקפקות מבחינה אתית.

• 10. כתבות בעיתונות הרגילה ובעיתונות אינטרנט: נכתבות על-ידי עיתונאים שכמעט תמיד חסרים ידע או עניין מדעי בתחום הרלוונטי, ונוטות לשטחיות סנסציוניות, בייחוד בכותרת, שבאופן טיפוסי מנוסחת ע"י עורך שלא כתב את הכתבה עצמה ומונעת בעיקר משיקולי רייטיניג, אורך וכו'. גם כאשר הכתבה נכתבת מראיינת או מצטטת מומחה, יש לבדוק את אמינות הציטוט, ובכל מקרה להציג את הדברים כדעת המצוטט.

• 11. הודעות בפורמים אינטרנטיים דוגמת יוטיוב, רוטר, תפוז ודומיהם, כאשר המחברים אינם מדענים ותכופות אנונימיים. האמינות שלהם חשודה אף יותר משל כתבות בעיתונות, המידע בהם תכופות לוקה בחסר או אף שקרי לחלוטין, לצורך רייטינג ו/או על מנת לתמוך באידאולוגיה של האתר או המחבר.

העדפות חשובות נוספות

העדפות אלו רלוונטיות בכל רמת דירוג מאלו המופיעות למעלה, ולעתים אף כדאי להעדיף מקור מדירוג איכות נמוך יותר, אם מתקיימות בו לפחות כמה מן התכונות הבאות:

1. עדכון: במידת האפשר יש להעדיף מקורות עדכניים יותר מן השנים האחרונות. תחומים מדעיים רבים מתחדשים בקצב כה מהיר שמאמר מדעי מלפני 10 שנים עלול להיות מיושן.
2. יוקרה: גם לפרסומים מדעיים יש צורות שונות של דירוג יוקרה, למשל אימפקט פקטור שניתן לברר בערך וויקיפדיה של כתב העת, ומספר הציטוטים של מאמר שניתן לבדוק בגוגל סקולר. במקרה של מאמרים דומים בדירוג האיכות רצוי להעדיף את היוקרתיים יותר.
3. זמינות: במידת האפשר כדאי להעדיף מאמרים מדעיים שבהם גוף המאמר זמין לקריאה חופשית באינטרנט. לכתבי עת שונים מדיניות שונה בעניין זה, אך מאמרים רבים יותר ויותר זמינים כיום ברשת האינטרנט.
4. רלוונטיות: לכל טענה בערך וויקיפדיה מוטב למצוא את המקור שרלוונטי לה ביותר, גם אם לשם כך יש צורך להתפשר על איכות נמוכה המקור. באופן אידאלי האסמכתא לטענה כלשהיא תהיה מאמר שבדק אותה ישירות ומכריז על התוצאה והמסקנה כבר באבסטרקט. אם הטענה מוזכרת כבדרך אגב בעמוד 8 של המאמר, עדיף לצטט את המאמר המקורי שעליו המאמר מסתמך.

טיפים שימושיים לאיתור מקורות מדעיים

1. גוגל סקולר הוא מנוע חיפוש רב עוצמה למקורות מדעיים. כמו בכל מנוע חיפוש רצוי להתמצא במינוח של החומר אותו מחפשים ולבחור את מילות חיפוש בתבונה. אין דרך מובנית לחפש מאמרי סקירה או מטא אנליזה, אבל ניתן לשפר את הסיכויים ע"י הוספה למילות החיפוש של REVIEW או META ANALYSIS . התוצאות מדורגות לפי רלוונטיות ולא לפי איכות. ניתן להעזר במספר הציטוטים של כל מאמר המופיע מתחתיו כאינדיקציה לאיכות, ואף לחפש בתוך רשימת המאמרים המצוטטים. להעתקה והדבקה של רפרנסים לחץ על כפתור המרכאות " מתחת לכל המאמר.
2. אתרי מדע איכותיים אף הם מקום טוב למצוא מקורות מעניינים, למשל אתר SCIENCE NEWS , אתרי ארגונים, אוניבסיטאות ומוזיאונים של מדע, בלוגים של מדענים וכותבי מדע פופולרי, ולפעמים אף ערוצי יוטיוב שלהם. אתר איכותי ואמין כזה יציג קישורים למאמרים המדעיים המקוריים. כאמור למעלה, בערך וויקיפדיה עצמו רצוי להסתמך כמקור על המאמר המדעי, ולהוסיף כמקור את האתר רק אם לדעתכם הוא עושה עבודה טובה בהמחשת הנושאים המדעיים.