הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

הג’עלה היא התכנסות חברתית שנהוגה בקרב יהדות תימן. בג'עלה אוכלים פירות וקליות, שרים שירי דיואן, ואומרים דברי תורה.[1]

מאפיינים טכניים עריכה

מועדי האירוע עריכה

את הג'עלה נהוג לערוך לפני סעודות חגיגיות, כגון סעודות שבת וחג, נישואין, ברית מילה, בכל אירוע חגיגי אחר, ולהבדיל בניחום אבלים.

בקהילות מסוימות נהגו לערוך את הג'עלה אחרי הסעודה.

הרכב הכיבוד עריכה

הרכב הכיבוד היה משתנה מאירוע לאירוע:

התכנסות סביב שולחן פירות וקליות שונים: גרעינים, שקדים, אגוזים, בוטנים, ודומיהם, וכן פירות, צימוקים (זביב), יין, ערק בירה ומשקאות.

תוכן האירוע עריכה

הרב יוסף קאפח כתב על מהות מסיבת הג'עלה:[1]

רבים חושבים, לרבות צעירנו כיום, לצערנו, כי הג'עלה אינה אלא שעה של מילוי כרס בפירות, קליות ובשר, ביין או ערק או שניהם יחד. אין הדבר כן, אלא הייתה זו שעה של קורת רוח מישיבה אנושית, ממסיבה אָדָמית. הייתה זו שעה של רוממות רוח, שעה של התעלות נפשית בהרהורי מושגים פילוסופיים ומחשבתיים העומדים ברום עולמה של מחשבת ישראל. שעה של השתפכות בתפילה פיוטית או בשירה תפילתית. שעה של עוררות געגועים לגאולה ולימות המשיח, שעה של פריטה על נימי הלב באהבת ציון וירושלים. הייתה זו שעה של הקניית ערכים מדור לדור, מהדור הזקן לדור הבוגר, ומהבוגר לצעיר. הייתה זו שעה של הקניית נימוסים, נימוסי ישיבה ומסיבה. שעה של עיצוב דמות הנוער וחתימת חותם האָדָמיות באופיים. הייתה זו שעה של החדרת נימוסי אכילה והתנהגות.

הרב יוסף קאפח, אכילת 'ג'עלה' מה היא, עמוד נ"ג

שירה עריכה

באירוע הג’עלה נוהגים לשיר שירי קודש ושירי ערגה לציון. מתוך ה"דיוואן" – ספר השירים שנכתב על ידי גדול משוררי תימן אבא שלם שבזי זצוק"ל, אשר מצוי אצל רוב המסובים.

המנהג ששירי שבת הם מיוחדים, ובדרך כלל מוזכר בהם בפירוש ענייני יום השבת. וגם נעימותיהם של שירי שבת הן כבדות ומתונות, כדי שלא לעורר ריקוד שהוא אסור בשבת. המסובין יחד בליל שבת, אומר קודם ששותה יין או יין שרוף, שבת טוב ומבורך. ועונים, עליך (ועלינו) ועל כל ישראל.

דברי תורה עריכה

הג’עלה היא גם שעה של ערכי נימוסין – נימוסי ישיבה, נימוסי אכילה, נימוסי שיחה בין אדם לחברו, תקשורת נינוחה. שעה של הרפיה ממתח ורגיעה.

מסורת הג’עלה ייחודית ליהודי תימן. המנהג בכל שלושת הסעודות של שבת, להקדים לאכול מיני פירות וקליות ולשתות יין או יי"ש, ואומרים בִּנְתַּיִים שירות ותושבחות מעניין שבת, ויש המוסיפים ללמוד במדרשים ובמפרשים מעניין הפרשה, או במשנה מסכת שבת, ורק אחר כך נוטלים ידיהם וסועדים. ויש מקומות שעושים כל זה אחרי ברכת המזון.

נימוסים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הרב יוסף קאפח, אכילת 'ג'עלה' מה היא, בתוך: פרופ' יוסף טובי (עורך), כתבים, כרך ב', עמודים נ"ג-ס"ד