סעודות שבת

שלוש הארוחות שאוכלים יהודים שומרי מסורת ביום השבת

בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית). מצווה זו מוטלת על גברים ועל נשים בשווה.

שולחן שבת, פולין
שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש.

מקור המצווה

עריכה

בעבר נהגו לאכול באופן שגרתי שתי סעודות ביום, אחת בבוקר ואחת בערב. חיוב שלוש סעודות השבת נובע מהצורך לענג את השבת ולכבדה יותר מאשר ביום חול. רמז לשלוש סעודות בשבת נדרש בגמרא[1] מכך שבפסוק לגבי אכילת המן בשבת נכתבה שלוש פעמים המילה "היום": ”ויאמר משה: אכלוהו היום כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה.” לדעת רבי חידקא שלוש הפעמים שנכתב "היום" הן חיוב רק לסעודות היום, חוץ מסעודת הלילה, ולשיטתו יש חיוב לאכול ארבע סעודות בשבת. על אף ששיטה זו לא נפסקה להלכה, יש הנוהגים לאכול גם סעודה רביעית בשבת הנקראת "סעודה דרבי חידקא.

אף כי החובה היא על סעודה אחת בלילה ושתיים ביום, במידה ולא נאכלה סעודה בלילה, יש לאכול שלוש סעודות ביום.

זמני הסעודות

עריכה
  1. סעודת ליל שבת: זמנה בליל שבת לאחר תפילת ערבית של שבת. סעודה זו פותחת בקידוש, היות וחכמים הסמיכו את הפסוק "וקראת לשבת עונג" לכך שהקידוש - שהוא הקריאה לשבת, יהיה בסמוך לעונג השבת - שעיקרו הוא סעודת השבת.
  2. סעודת יום שבת: זמנה בבוקר יום השבת לאחר תפילת שחרית של שבת. מפאת אורכה של תפילת שחרית בשבת, סעודה זו מתקיימת לרוב לקראת הצהריים. גם סעודה זו פותחת בקידוש (אך ללא ברכת הקידוש), כדי שלא תיחשב סעודת יום השבת כפחותה מסעודת ליל שבת שבה אומרים את ברכת הקידוש.
  3. סעודה שלישית: זמנה מתחיל מזמן המנחה (לאחר שמתפלל) ועד 13 דקות זמניות לאחר שקיעת החמה. בסעודה זו לא נוהגים לערוך קידוש, אולם יש נוהגים לערוך קידוש גם בסעודה זו.

תוכן הסעודות

עריכה
 
חמין, מאכל מסורתי לשבת בכל עדות ישראל

בשתי הסעודות הראשונות, כדי לצאת ידי חובת הסעודה יש לאכול פת בשיעור כביצה, אך בדיעבד די בכזית[2]. בסעודה שלישית יש הסוברים (שיטת רבינו תם) שדי בפירות וירקות, אך להלכה נפסק שצריך גם בסעודה זו לאכול פת או לכל הפחות מיני מזונות.

צריך לכבד את סעודות השבת במאכלים חשובים מביום חול. הגמרא בכמה מקומות[3], מדברת על החשיבות של עינוג השבת, בין השאר בשלש סעודות, בגמרא נאמר שמי שמקיים שלש סעודות בשבת ניצל מחבלי משיח, גוג ומגוג ודינה של גיהנום[4]. יש עניין לאכול דגים בשבת, אבל מי שלא אוהב אין צורך[5], ויש אמרה נפוצה שמקורה באחרונים שכל האוכל דג ביום דג (בגימטריה ז') ניצל מד"ג (ראשי תיבות - דין גיהנום).

נוהגים לשיר בסעודות השבת זמירות שבת.

בברכת המזון שלאחר סעודות שבת מוסיפים קטע המכונה 'רצה והחליצנו' בסופה של הברכה השלישית.

מאכלים מיוחדים בסעודת שבת

עריכה

בקהילות מסוימות נהגו לאכול מאכלים מיוחדים בסעודת שבת, המרמזים על עניינים רוחניים. בחסידויות רבות מקפידים על אכילת רגל קרושה בסעודת יום השבת, ונקרא גאלע. נהוג גם לאכול מאכלי קוגל בסוף סעודות השבת. מנהג נפוץ הוא לאכול דג ויש הסבורים כי אכילת דג בשבת מצילה מדין הגיהנום.

בקהילות היהודיות ברחבי העולם, התפתחו מתכונים רבים בבישול או אפיה ארוכים בתנור או על פלטת שבת מהלך כל ליל השבת, על מנת שהאוכל בסעודת השבת יהיה חם, כגון: חמין (טשולנט ביידיש, סחינא במרוקאית או תְבִּית בעירקית), קוגל ביהדות אשכנז, הלים ביהדות פרס, ג'חנון וכובאנה ביהדות תימן, אושיסבו ביהדות בוכרה, לחם דָאבּו בקהילת ביתא ישראל ועוד.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ז, עמוד ב'
  2. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רע"ד, סעיף ז'
  3. ^ המרכזי שבהם הוא שבת קיח-ט
  4. ^ שבת קיח א
  5. ^ מג"א משנ"ב ועוד או"ח רמב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.