משתמש:Legopart/הנוסחה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הנוסחה: החוקים האוניברסליים של הצלחה עריכה
הנוסחה The Formula[1], הינו ספר חוקי ההצלחה האוניברסלי מאת אלברט-לסלו ברבאשי. הספר יצא לאור ב-6 לנובמבר 2018 ומציג מחקר מקיף המתאר כיצד רשתות[2] מובילות את האדם להצלחה. הנחת היסוד של בראבשי הייתה שההצלחה לא נמדדת לפי יכולותיו של האדם עצמו, אלא באיזו מידה הוא נתפס בפני החברה סביבו. בראבשי הניח שהצלחה משאירה שובל של נקודות נתונים כגון: פרסומים, תערוכות במוזיאון, מכירות, ואפילו סטטיסטיקות ספורט. מטרת המחקר הייתה למצוא סדרה של דפוסים חוזרים המניעים הצלחה ברוב התחומים בהם עוסקים ביום יום. המחקר עסק בחיפוש אחר עקבות שהובילו להצלחה. כתוצאה מהחקר שפורסם בספר , על סמך המחקר ניסח בראבשי את החוקים האוניברסליים שמובילים להצלחה ופירסם אותם בספר.
ביצועים מניעים הצלחה, אך כאשר הביצועים אינם ניתנים למדידה, הרשתות מניעות הצלחה. זה הוא הפרק הראשון בספרו של אלברט לאסלו ברבאשי "הנוסחה: החוקים האוניברסליים של הצלחה" .
אלברט-לאסלו ברבאשי הוא פרופסור באוניברסיטת Northeastern, שם הוא מנהל את המרכז לחקר רשתות מורכבות ומחזיק במינויים במחלקה לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד ובאוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט.
תוכנו של הספר מורכב מסיפורים שחקרו ברבאשי וציוותו כדי לגלות את החוקים להצלחה. בפרק הראשון מציג בראבאשי הצלחה במגוון תחומים כגון: ספורט,לימודים אקדמאיים,הצלחת בתי ספר,אומנות,פופולריות ואפילו קרבות מטוסים. מה משותף להצלחה של כל אחד מנושאים אלו?
ברבאשי ניתח והסביר שלא כל ביצוע מוצלח נחשב להצלחה ואילו הרשת העוטפת את האדם היא המקור להצלחתו ולכך מביא מספר דוגמאות וסיפורים מעניינים.
בסופו של דבר כדי שאדם יוכל להגדיר את מעשיו כהצלחה הוא צריך לשלב את איכות הביצוע עם רשת של קשרים/אנשים/מובילי דעה בתחומו כדי להתברג גבוה ו"להצליח".
הטענה כי אמנם ביצועים מניעים הצלחה, אבל כאשר לא ניתן למדוד את הביצועים, קשרי רשתות מניעות הצלחה.
בשנת 2018 הוציא אלברט-לאסלו ברבאשי לאור את ספרו "הנוסחה: החוקים האוניברסליים של הצלחה".
הנוסחה: חוקי ההצלחה האוניברסאליים מאת אלברט-לסלו ברבאשי מסבירה כיצד הצוות שלו גילה חוקים אלה וכיצד הם יכולים לחול על חייך ועל חייהם של האנשים הסובבים אותך. הנחת היסוד של בראבשי הייתה שההצלחה לא נמדדת לפי יכולותיו של האדם עצמו אלא באיזו מידה הוא נתפס בפני החברה כלומר, לפי זה ניתן למדוד את הצלחתו.
בנוסף, בראבשי הניח שהצלחה משאירה שובל של נקודות נתונים כגון: פרסומים, תערוכות במוזיאון, מכירות, ואפילו סטטיסטיקות ספורט.
הרעיון היה למצוא סדרה של דפוסים חוזרים המניעים הצלחה ברוב תחומי הביצועים האנושיים. לא מדובר בהצלחה כפי שנשפט על ידי אדם כיוון שהיא לא מותירה עקבות. כתוצאה מרעיון זה, נוצרו החוקים האוניברסליים של הצלחה.
הספר מתחיל בסיפורו של מנפרד פון ריצ'ופן, הקרוי הברון האדום, הגרמני שהפיל 80 מטוסים של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הצלחתו הועצמה על ידי הממשלה הגרמנית והוא עשה ככל שביכולתו כדי להאדיר את עצמו. תהילתו ממשיכה הודות לצ'ארלס מ. שולץ והסדרה סנופי.
בניגוד אליו לרנה פונט, טייס צרפתי שאולי הפיל עד 127 מטוסים גרמניים. פונט, הוא דוגמא לביצועים מצטיינים ללא הצלחה. זה מראה שהצלחה ותהילה שונים מאוד.
ברבאשי עורך השוואה על אנשים שונים שעשו דבר לראשונה רק כדי לראות שהביצוע המאוחר יקבל את הקרדיט. כלומר, הביצוע האחרון יקבל את הקרדיט.
ההצלחה, אם כך, נוגעת לאופן שבו אדם וביצועיו נתפסים על ידי אחרים.
ביצועים,רשתות והצלחה עריכה
תחומים רבים בינם ביצועים אקדמיים בעלי מדדים כמו ציוני SAT ו- GPA ומערכת הדירוג המדויקת שלהם, שונים בהרבה מרוב התחומים שבהם אין מדדי ביצועים מדויקים. הממצא המעניין כאן, הוא שביצועים אינו מדד מוחלט להצלחה. סטודנטים שנדחים על ידי המוסדות בכירים כמו הרווארד, מצליחים בסופו של דבר באותה המידה, בה סטודנטים שהולכים לשם בגלל שאיפתם. מה שמוכיח שהצלחתו של התלמיד נמדדת כתלות בו ולא במוסד שבו בחר ללמוד.
לפני כמה שנים, שלושה כלכלנים שאלו את השאלה לגבי ההשוואה בין תלמידים שהיו בבוסטון הלטינית לעומת תלמידים אחרים שלא עברו את המבחן הקבלה בגלל אחוזים בודדים. בוסטון לטין נחשב לבית הספר הראשון בארצות הברית והכי טוב. הורים עושים מאמצים רבים כדי שבנם יתקבל ללימודים שם. בית הספר הוא ציבורי, אבל כדי להתקבל אליו נחוץ לעבור מבחנים.
מטבע הדברים, ניתן היה להניח כי אלו שהתקבלו לעומת אלו שלא התקבלו בפער המועט של כמה אחוזים, יהיה בינם הבדל, מכיוון שהם הלכו לבית הספר הטוב ונחשק. אך זה לא כך בפועל, לא היו הבדלים בתוצאות במבחנים הסופיים בהם נבחנו במוסדות מקבלים. בית הספר הלטיני לא הופך את התלמידים לטובים ומצליחים יותר, מבחן הכניסה אליו סינן את התלמידים עם היכולות הגבוהות והם המשיכו ללמוד בו, לעומת אלה שלא עברו את המבחן והלכו ללמוד במוסדות אחרים. לכן המוסד בו לומדים הוא אינו החשוב ביותר אלא התוצאות של התלמיד בו. הוא יוכל להצליח בכל מוסד והיכולות שלו קובעות את הצלחתו וביצועיו ולא המוסד.
החוקרים שבצעו את המחקר ממדו את המשכורת של הנבדקים, 10 שנים לאחר הלימודים במוסדות, מה שקבע זה לא המוסד בו הם למדו אלא הביצועים אותם השיגו בפועל.
הצלחה עריכה
הצלחה בלימודים עריכה
הספר מתאר על התקבלות של בנו של בראבשי ללימודים. נתוניו היו גבוהים מאוד בעל GPA [3] גבוה שנתנו לו את האפשרות להתקבל לכל מוסד אליו חפץ. למרות זאת חלק ניקר מתנאי הקבלה למוסדות המבוקשים היו: המלצות ממורים, ראיונות עם מנהלי מוסדות, חיבורים על חוויות חיים ייחודיות, מגוון של פעילויות חברתיות מחוץ למסגרת בית הספר, ועבר שבו הוא מצטיין ומתמחה בתחום מסוים. בנוסף לכך נדרשו גם, ציונים מעולים ותוצאות SAT, ותוך כדי זוכרים תמיד כי מדדים אלו משניים לאלו שהוזכרו. באופן בלתי שגרתי תהליך חשוב כל כך כמו קבלה למוסד אקדמי נתלה על תהליך אפוף וסובייקטיבי ובלתי ניתן לצפות מראש.
הצלחה בספורט עריכה
על אף חוסר האפשרות לתת מדד להצלחה לפי הביצועים בפועל מובע תחום עיקרי שבו ההצלחה נובעת באופן ישיר מההישגים והוא הספורט. למרות זאת, קיימת בעיה למדוד ביצועים של שחקן יחיד בקבוצה, כמו למשל בקבוצת כדורגל שבו השחקן נמדד ביחס לשאר הקבוצה בה הוא נמצא. קשה לקבוע האם ניצחון הקבוצה ככל היא בזכות הפרט בה או בזכות הקולקטיב של הקבוצה.
בורקו יוססוי עוזרת ומתמחה אצל בראבשי חקרה את נושא ההצלחה של שחקני טניס בפרט כתלות בהתעניינות והפופולריות שהם צברו. בורקו ביססה את מחקרה בטניס במטרה לקשר בין ביצועים לבין הצלחה. למרות שספורט ככלל וטניס בפרט משקפים הצלחה כמשהו שנובע מהביצועים, עדיין היה קושי לכמת זאת וליצור את ההשוואה. הנחת הייסוד שלה הייתה כי הצלחה לא נמדדת על פי ביצועי השחקן אלא על פי התפיסה והקבלה שלנו, כיצד אנחנו מגדירים הצלחה. במידה ואנחנו מגדירים את מספר הניצחונות במשחקי הטניס מגדירים הצלחה, אז אפשר גם להגדיר הצלחה במובן של רמת הפרסום והמשכורת אותה מקבל השחקן.
לבורקו השתמשה בויקיפדיה כמדד לפופולריות והמודעות של השחקן כדי להכריע כיצד הצלחות וניצחונות מתורגמות להצלחה כפי שאנו מגדירים אותה. היא הצליחה לצפות את עלייתה או ירידתה של פופולרית של שחקן כזה או אחר ברמת דיוק גבוהה עד כדי חיזוי מדויק של הפופולריות של אותו השחקן בזכות מספר האנשים שנכנסו לערך שלו בויקיפדיה ואת נפילתו בפופולריות עקב הפסדים או פציעות. לכן, ניתן לראות שבטניס להבדיל מתחום הלימודים ביצועים הם מדד ישיר להצלחה.
הצלחה באמנות עריכה
להבדיל מתחום הספורט שבו ההצלחה מדידה באופן ישיר כתוצאה מהביצועים, קיימים תחומים רבים בהם ההצלחה אינה מדד ישיר של ההישגים הבאים כתוצאה מביצועים. בתחומים האלו המדד ההצלחה נקבע לפי רשת הקשרים אותה יותר האדם סביבו. דוגמה לרשת כזו היא רשת של היסטוריונים לאמנות, בעלי גלריה, סוחרים, סוכנים, בתי מכירות פומביות ואספנים. נלקח לדוגמה תחום האמנות שבו ביצועים של אמן מסוים אינם משקפים את ההצלחה שלו, אלא מוכח כי מה שמשקף את ההצלחה שלו היא הרשת שהוא יצר סביבו וחשיבות המוסדות בהן הוא מציג. מובעת כדוגמה להצלחה בתחום האמנות שנובעת מהשם הגבוה של הבן אדם ולאו דווקה מהיצירה, יצירתו של מרסל דושאן, ששוויה כ 2 מיליון דולר, שבה מופיע משתנה הפוכה תחת הכינוי "מזרקה" עם חתימה של כינוי שהמציא שחקוקה עליה. ברבאשי גם מציין את היוקרה של הציור המונה ליזה שצוירה ע"י לאונרדו דה וינצ'י אשר הפך להיות הציור המפורסם ביותר בעולם רק אחרי שנגנב ולא נמצא במשך שנתיים. המקרים הנ"ל מראים על החשיבות של הקשרים והרשות שנוצרים סביב היצירה והיוצר שבסופו של דבר מעלים את ערכו ואת מדד ההצלחה שלו. יש כאן אוסף של נתונים המכיל מידע על המקום שבו אמנים הציגו את יצירותיהם. שוב אנו רואים כי השאיפה להציג את העבודות בגלריות הכי טובות, יחד עם התמדה והרחבת הרשת הם תכונות המפתח להצלחה בתחום.
כמו שסטודנטים שאפתניים מספיק כדי להירשם לליגת הקיסוס (האוניברסיטאות היוקרתיות), אמנים שאפתניים מספיק כדי לקדם את העבודות שלהם בגלריות גבוהות, הם אלה שיותר סביר שיצליחו.
5 החוקים להצלחה המובאים בספר עריכה
- החוק הראשון של הצלחה, הוא שביצועים לעתים קרובות מניעים הצלחה אבל כאשר לא ניתן למדוד את הביצועים, רשתות (קשרים) מניעות הצלחה.
- החוק השני של הצלחה הוא שיכולת הביצועים היא מוגבלת, אבל ההצלחה היא ללא גבולות. הבדלים שוליים בביצועים, עשויים להוביל להבדלים בסדר גודל של הצלחה (תהילה, הון, הכרה וכו').
- החוק השלישי של הצלחה, הצלחה קודמת תגדיל את הסיכויים להצלחה בעתיד. זהו החוק שמאחורי זה שמדוע העשירים נהיים עשירים יותר והחוזקה נשארת כך.
- חוק ההצלחה הרביעי הוא שבעוד שהצלחת הצוות דורשת גיוון ואיזון, אדם בודד יזכה באופן בלתי נמנע לזכות בהישגי הקבוצה. עבור צוותים מוכווני ביצועים, גיוון ואמפתיה הם גורמי ההצלחה הקריטיים ביותר, כאשר צוותי חדשנות, מנהיגות חשובה ביותר.
- החוק החמישי של ההצלחה הוא כי עם התמדה, הצלחה יכולה לבוא בכל עת. היכולת שלך להצליח לא יורדת ולא משתפרת עם הגיל.
ראו גם עריכה
הערך של בראבשי בוויקיפדיה באנגלית
מקורות עריכה
- החוק הראשון של ההצלחה, מתוך האתר Bloomberg Businessweek
- תאוריית זיכה של הרשתות "החוקים האוניברסליים" להצלחה, מתוך האתר Scientific American
- ראיון: 'הנוסחה' מעט אלברט-לסלו ברבאשי מסביר מי יצליח ומי לא מתוך האתר Geek Wire