אלברט-לסלו ברבאשי

אלברט-לסלו ברבאשיהונגרית: Barabási Albert-László; נולד ב-30 במרץ 1967) הוא מדען ממוצא הונגרי, הידוע בזכות מחקריו בתורת הרשתות.

אלברט-לסלו ברבאשי
Barabási Albert-László
Albert-Laszlo Barabasi - Annual Meeting of the New Champions 2012.jpg
לידה 30 במרץ 1967 (בן 54)
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תורת הרשתות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Harry Eugene Stanley עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט César A. Hidalgo עריכת הנתון בוויקינתונים
www.barabasi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ברבאשי בהרצאה

חייועריכה

נולד בחבל טרנסילבניה שברומניה למשפחה סקלרית. בין השנים 9–1986 למד פיזיקה והנדסה באוניברסיטת בוקרשט. כבר בתקופה זו החל לעסוק במחקר ופרסם מאמרים בתחום תורת הכאוס. ב-1989 היגר עם אביו להונגריה, שם למד לתואר שני באוניברסיטת בודפשט. לאחר סיום התואר השני, השלים את לימודיו בתואר שלישי בפיזיקה באוניברסיטת בוסטון ב-1994. בשנת 1995, לאחר פוסט-דוקטורט של שנה במרכז מחקר של חברת IBM, הצטרף לאוניברסיטת נוטרדאם. שם הקים בשנת 2004 את המרכז לחקר רשתות מורכבות. בשנת 2004 קיבל מינוי של פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד. ב-2007 עזב את נוטרה דאם לטובת משרת פרופסור מחקר ומנהל מרכז המחקר לרשתות באוניברסיטת נורת'איסטרן.

מחקרו[1]עריכה

ברבאשי ידוע בעיקר עקב תרומותיו בתחום מדע הרשתות וההרכב הסטטיסטי של מערכות מורכבות. גילויו הגדול ביותר היה כי רשתות אמיתיות (רשתות כפי שהן בעולם ובטבע ולא לפי מודלים תאורטיים), מתפלגות לפי חוק החזקה (Power Law).

בהמשך לתגליתו של ברבאשי, אארון קלוסט, חוקר רשתות מאוניברסיטת קולוראדו, הביא תיקון לתגלית זו והראה במחקר אמפירי רחב היקף שרשתות אינן מתפלגות בדיוק לפי חוק החזקה אלא בקירוב לו, כלומר, מתפלגות בהתפלגות זנב עבה.[2]

מחקרו על רשת האינטרנט העולמית פורסם ב 1999 בעיתון Science יחד עם Réka Albert, אשר בעקבותיו הציע את מודל ברבאשי-אלברט, שפועל לפי עקרון העדפה קישורי אשר מנבא יצירת קשרים ברשת לפי כמות הקשרים הקיימת לכל צומת, כלומר, ככל שלצומת מספר קשרים רב יותר, כך גדל הסיכוי שצומת זה יקבל קשרים נוספים בעתיד. ברבאשי הסביר זאת בדומה לעיקרון "העשירים מתעשרים": ככל שאדם עשיר יותר כך קל לו יותר להגדיל את הונו. כך צומת מרובת קשרים "מושכת" אליה קשרים נוספים.

לתוצאות מחקריו חשיבות רבה כיוון שהן נוגעות לרשתות מציאותיות (כפי שהן בעולם ובטבע) רבות, כגון רשת האינטרנט ורשתות גנטיות בתאים.

עיקרי תורתועריכה

מודל הרשתות - איך נראית רשת?עריכה

בשנות החמישים של המאה ה-20, הוצע מודל רשת על ידי המתמטיקאים ארדוש ורני שמבוסס על אקראיות. משמעות המודל הייתה שהקשרים ברשתות נוצרים באופן אקראי ולכן התפלגות הקשרים ברשת מתפלגת לפי עקומת גאוס, כלומר, התפלגות נורמלית.[3]

ברבאשי, בזכות מחקר שעשה בשנות התשעים של המאה ה-20 על רשת האינטרנט, גילה כי רשתות אינן אקראיות, כלומר, יש חוקים שלפיהן מתארגנים הקשרים ברשת, והחוק המרכזי הוא חוק החזקה, כלומר, למעט צמתים ברשת יהיו קשרים רבים ולרוב הצמתים ברשת יהיו קשרים מעטים. חוק החזקה מזכיר בעיקרון את עקרון פארטו. אך קיצוני ממנו. אם העקרון עוסק ב-80/20 אזי חוק החזקה מחלק את הרשת ל-1/99 בקירוב, כלומר, על כל צומת מרכזי ברשת יהיה "זנב ארוך" של צמתים עם קשרים בודדים.[4]

תגלית זו נתנה תנופה למחקרים רבים שהביאו דוגמאות אמפיריות נוספות למבני רשתות "אמיתיות" (כלומר, רשתות כפי שהן בטבע ולא כמודלים תאורטיים) שתואמות (או קרובות) להתפלגות חוק החזקה, למשל: מבנה מושבת חיידקים, מבנה הרשת החברתית, להקת הציפורים, קן הנמלים, רשת הנוירונים, רשת החלבונים והגנים. [5]

מספריועריכה

  • Barabási, Albert-László, The Formula: The Universal Laws of Success, 2018
  • אלברט-לסלו ברבאשי, קישורים - המדע החדש של רשתות, 2011

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלברט-לסלו ברבאשי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה