משתמש:Liat shenhav/חוות סוסי אדמה
חוות סוסי אדמה היא המרכז הישראלי לאחזקה טבעית של סוסים. החווה הוקמה לראשונה בישראל בשנת 2000 וכיום ממוקמת במושב אלון הגליל שבגליל התחתון.
מקימת החווה ליאת שנהב היא מדריכת רכיבה משנת 1992 שהוציאה את תעודות ההדרכה באנגליה לאחר 3 שנות לימוד במסגרת BhsAi בשנים 1991-94.
לאחר שירות צבאי בצה"ל ומספר שנות עבודה בחוות שונות בישראל בינהן הדרכה פעילה בביה"ס לרכיבה בכנות יצאה ליאת לדרך עצמאית ופתחה את "החווה של ליאת וסוסי אדמה" בכפר אביב, גדרות. כעבור כשנתיים נסעה ליאת לגרמניה למטרת לימוד והתמחות בנושאי פרסת הסוס והטילוף הטבעי ללא פרסת הברזל בקליניקה של הוטרינרית דר. הילטרוד שטרסר.
רכיבה ללא מתג
"בשנת 2000, לאחר כעשרים שנות רכיבה ותחרויות בתחום קפיצות מכשולים בישראל ובבריטניה החלטתי שאפשר לרכב באופן אחר וחדש שאינו כופה על הסוס אביזרים שהם מכאיבים ובנויים ליצירת כאב או הפחדה. מתג הברזל בפה הסוס תמיד הפריע ויפריע לסוס אבל המהפך היה בהבנה שאפשר לעשות את אותם המקצים וכל סגנונות הרכיבה בלי רסן ברזל בפה הרגיש של הסוס."
חוות סוסי אדמה הוקמה בשנת 2000 כדי להביא דוגמא לאפשרות הרכיבה ללא מתג ברזל בפה.
טילוף פרסות טבעי
לאחר שנתיים מהקמת החווה יצרה ליאת קשר עם הוטרינרית הילטרוד שטרסר שהעבירה קליניקות וסמינרים לטילוף טבעי בכחמישים ארצות.
לימודי הפרסה ארכו כ7 שנים במהלכם המשיכה ליאת לנהל את החווה והפכה אותה לראשונה משנת 2002 למרכז הישראלי לאחזקה טבעית של סוסים.
הפרסה היא איבר מטבולי במובן שהיא משמשת כמפעל ייצור חלבוני ומייצרת את ציפורן הפרסה, מקבלת אספקת דם אל הפרסה ומסייעת באמצעות התרחבותה במכה עם הקרקע בהחזרת הדם במעלה הציפורן ומשם בחזרה אל הלב. תפקיד עיקרי נוסף הוא בבלימת זעזועי המכה עם הקרקע באופן של התרחבות וגם באמצעות מתיחה. בלימת הזעזועים מתאפשרת במיטבה כאשר הסוס יחף כלומר, ללא מדרך עשוי ברזל או חומר אחר שחוצץ בין ציפורן הפרסה לקרקע.
תהליך מעבר נחוץ לכל סוס כדי להתרגל למצב של הליכה יחף וזה תהליך שנעשה רק תחת פיקוח של אדם מקצועי שלמד את הנושא.
חמשת העיקרים לתנאי טילוף ואחזקה טבעית: סוס יחף מטולף על פי האנטומיה, מגע יומי של הפרסה במים, תנועה חופשית יום ולילה, שהות הסוס עם חבר ששווה לו, מגע של הפרסה עם האדמה.
בשנת 2003 תרגמה ליאת את הספר הראשון מטעם שטרסר בתחום הפרסות לעברית ושמו "חיים שלמים של כשירות". ניתן להשיג את המהדורה דרך החווה.
חווה במודל טבעי
העתקת היסודות הטבעיים אל תנאי המחיה של הסוס באחזקה הטבעית היא דרך של עקרון ומלבד היותה יפה לעין, (מספר סוסים סובבים בגדרה ביחד ומראים את תנועותיהם היפות בחופשיות, אין על כך ויכוח שמראה נאה זה...), נשאלת השאלה, מאין הידיעה העקרונית שזהו מראה בריא יותר עבור הסוס, לא רק שונה, לא עניין מוסרי, לא רע יותר, אלא במובהק אופן משופר לגדל בו סוסים ולהשיג תוצאות, לשפר ביצועים ומדדים גופניים ולמזער נזקי עקה.
הסבר לשאלה זו טמון בקשר בין חיי הטבע לבריאותו של הסוס, ובאמצעות יצירת מודל מבוסס יסודות עיקריים מתנאי המחיה בטבע הנחוצים לבריאותו. הנימוק הוא אבולוציוני- התפתחות הסוס מליוני שנים בתנאי סביבה משתנים יצרו הסתגלות של תכונות ביולוגיות והתנהגותיות בסוס. שינוי הסביבה של הסוס באופן שמגונן עליו, מחליש את יכולותיו להסתגל לתנאים סביבתיים משתנים וכתוצאה מכך מנון את מנגנוני תגובת המערכות של הסוס, את הסיבולת שלו; וכתוצאה מאלו פוגע בכושר ובבריאות שלו. מערכות ביולוגיות שאינן בתפקוד מיטבי נחלשות ומחלישות ברמה מטבולית או בהתפתחות וגדילה ומערכות התנהגות יוצרות עודפי אנרגיה שכאשר אינם מתועלים בכיוון שיועד להן בטבע הופכות למופעים של עקה ולתופעות התנהגותיות חולות.
היסודות הטבעיים שבודדו לצורך קיום תנאי סביבה טבעית במודל נחלקו לחמש:
תנועה חופשית יום ולילה במרחב
מגע ישיר של הפרסה בקרקע ללא הגנות ובולמים וגם במים מדי יום
מזון מגוון
עדר
טילוף עפ"י האנטומיה המדמה שחיקה טבעית
מתוך היסודות ניתן להבין שאורח חיים של נדידה קבועה בעדר תואם את אורח חיי הסוס בטבע. התכונות הביולוגיות לתנועה על 4 פרסות במרבית שעות היום מסייעת ללב באמצעות פמפום הדם במעלה הרגל כמשאבה מסייעת ללב לרכז את הדם מעלה ביניקה של חדרי הלב את מחזור הדם. תנועה זו היא המפתח המטבולי היומי של הסוס - קצב הליכה באופן מטפורי יהיה קצב חילוף החומרים בגוף של סוס כפי שהורגל בטבע מצרכי הנדידה המתמדת להשיג מים ומזון. הליכה בטבע רוב שעות היום והלילה היא תנועה חופשית קבועה ומכאן בידוד יסוד התנועה כעקרון במודל. בהשוואה לתנאי אורווה מצב זה לחלוטין הפוך ברוב שעות היממה כאשר הסוס מוגבל לתא ממוצע ביחס גודל של 4:4 מטר ויוצא לפעילות זמן קצר ולרוב בנשיאת משקל ברכיבה.
מתוך הבנה שהסתגלות של מליוני שנים יצרה בסוס מנגנונים שוחקים ובולמים בפעילות ובמבנה הפרסה אשר מסייעים במחזוריות הדם, ברור הצורך בתפקוד הפרסה המיטבי ובתנועה חופשית. שינויים מבניים בפרסה שאינה פעילה יוצרים מחלות שלא התקיים מופע שלהן בטבע. (בהמשך - השוואה בין מבנה פרסת סוס יחף לסוס אורווה מפורזל והקשר להופעת מחלות למיניטיס ונויקולר כתוצאה משינוי במבנה. בנוסף יוצג הקשר בין תנועה מועטה להיחלשות המבנה וכתוצאה מכך להיווצרות עיוותים במבנה, לכאב ולמופע כרוני של מחלה בפרסה)
התנהגותית לא קשה להבין את הצורך בהגנת עדר רב פרטים בטבע. במספר פרטים גדול בעדר ההגנה הסטטיסטית עבור הסוס כחיה נטרפת עולה והסיכוי להיטרף יורד. מסת עדר גדולה מספקת תחושת בטחון ולפיכך הסוס אינו בנוי התנהגותית להתמודד לבד. מנגנוני פחד פועלים על סוס מבודד גם בתגובה לפעולה פשוטה של לקיחת הסוס מהאורווה שלידו לרכיבה והשארתו באורווה לבד. תנאי פחד מתח ועקה ידועים כגורמי מחלה בעקבות שטפי הורמונים ועליית רמות חומציות במערכת העיכול וכתוצאה מכך ליצירת כיבים במעטפת המעי הדקה. במצב עקה רמות קורטיזול מופרשות מבלוטת יותרת הכליה המופעלת על ידי ההיפוטלמוס והסוס יהיה מופעל ברמות אינסטיקט התגובה שלו ולא במוח המבוית, מה שגם הופך אותו למסוכן יותר לפרק זמן קצר. פעולת הקורטיזול כמעורר לתגובת בריחה מכין את הגוף לכך ומשתיק לזמן קצר פעולות שגרתיות של התחדשות תאים, עיכול וכד' ששייכות למערכת העצבים הפאראסימפטתית. באמצעות שחרור רמות קורטיזול גבוהות יעלה לחץ הדם ותושתק מערכת החיסון. במצב של מתח חוזר כרוני (עקה) תהיה פגיעה בתפקוד מערכת החיסון.
תופעה מוכרת התנהגותית עבור סוסים בעקה היא פיתוח התנהגויות אורווה כגון בליעת אויר, צעידה בסיבובים בתא, העברת משקל מרגל אל רגל, טלטול הראש ועוד סט של התנהגויות שחוזרות על עצמן ללא מטרה ומוגדרות גם כ"התנהגויות שעמום" אשר פורקות אנרגיה של מתח מיותר בתנאי כליאה.
אם נחזור לשאלה, מנין לנו בודאות שהיסוד הטבעי שמיצינו במודל בריא יותר לסוס ? מכך, שהתגובות המכניות של תכונות הסוס- ביולוגיות והתנהגותיות- מותאמות ומופעלות בהתאם לסביבה בה הוא נמצא ולפעולות שלו. מכאן גם כך שהריפוי טמון בשינוי הסביבתי והוצאת הגורמים למחלה בתקוה שיתאפשר שינוי גופני.
אפשר היה לטעון שעליה בקורטיזול למשל מזרזת חילוף חומרים ומהוה תמריץ שיחליף את הצורך בחופש תנועה וזה היה נכון באופן חלקי ולזמן מוגבל, על אותו משקל דלקת גם היא מזרזת חילוף חומרים בגוף. ועל כן, אין בנמצא כיום תחליף שניתן להשתמש בו באופן האחזקה הקונבנציונאלי של סוס מוגבל בתנועה שימנע את הפגיעה בקצב חילוף החומרים הטבעי הנחוץ לסוס כדי לשמר את בריאותו.
החווה כיום
חוות סוסי אדמה עברה בשנת 2019 אל מושב אלון הגליל שבגליל התחתון והיא ממוקמת בצמוד ליער חורשן.
הסוסים חיים ביחד בעדר ונמצאים בגדרה רחבה בהתאם להנחיות האחזקה הטבעית.
החווה מלמדת שיעורי רכיבה ללא מתג, על אוכף קל וגמיש מסוג treeless שמקל על גב הסוס.
טיולי סוסים ביער חורשן ונחל ציפורי הם חלק מהווי החווה.
קישורים