משתמש:Lirdon/חיל ההגנה האווירית הסובייטי
.svg)
.svg)
חיל ההגנה האווירית הסובייטי (ברוסית:Войска противовоздушной обороны СССР או בראשי תיבות המקובלים - ПВО СССР. בתרגום חופשי: כוחות ההגנה האווירית של ברית המועצות. שמות נוספים: ВПВО ВС СССР, Войска ПВО Союза ССР, Войска ПВО, Войска ПВО страны) הוא אחד הזרועות המזוזינים של ברית המועצות שהוקם בשנת 1941 והיה אמון על ההגנה על השטח האווירי של המדינה.
מבנה
עריכה| המבנה הארגוני של חיל ההגנה האווירית הסובייטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפקדים
עריכהסדרי כוחות
עריכהכלי טיס
עריכהמערכות נשק
עריכההסטוריה
עריכהניצני מערך ההגנה האווירית
עריכהבמהלך מלחמת העולם הראשונה כל המדינות הלוחמות הקצו יחידות אוויריות להגנה על מרכזי שלטון, לוגיסטיקה, פיקוד ותעשייה. שירות האוויר הקיסרי הרוסי הקצה בשנת 1916 דיוויזית אוויר שכללה שלוש גפים אווירים המורכבים משישה כלי טיס כל אחד, על הדיוויזיה הוטלה המשימה להגן על שמי פטרוגרד. בשנת 1918 לאחר מהפכת אוקטובר גפים ראשונים של צבא הפועלים והאיכרים הטרי החלו להגן על שמי העיר פטרוגרד ומוסקבה מפני הכוחות האנטי-מהפכנים (הלבנים). בשנת 1925 זמן קצר לאחר הקמת ברית המועצות הממשלה הוציאה הוראה להעצמה של ההגנה האווירית של ברית המועצות הטרייה. רגימנטים של תותחני נ"מ הוקמו וכן הושקעו מאמצים בפיתוח מטוסי קרב מתקדמים לשם מטרה זאת.
בשנים 1933-1939 טייסות הגנה אווירית סובייטים צויידו במטוסי I-15, I-15bis, I-153 ו-I-16. בשנת 1940 החלה הצטיידות במטוסי יאק-1 ומיג-3, תוך כדי כך פותחו ושופרו שיטות הלחימה של יחידות ההגנה האווירי. על פי שיטות אלו תוקנה הגנה על מתקנים חיוניים בעורף על ידי טייסות יירוט, רגימנטי תותחנים, זרקורים ומסכי בלונים.