משתמש:MaximBar/משפחת אקסיופולוס
משפחת אקסיופולוס (אבלמביה אקסיופולוס(ביוונית: Evlambia Axiopoulos), פטרוס אקסיופולוס(ביוונית: Petros Axiopoulos), מקרינה אקסיופולוס (ביוונית: Makrina Axiopoulos), ניקוס אקסיופולוס (ביוונית: Nikos Axiopoulos), פוליקסני אקסיופולוס (ביוונית: Polixeni Axiopoulos)), הצילו במלחמת העולם השנייה את משפחת מרדכי היהודית ממוות בידי הנאצים.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עריכהמשפחת מרדכי התגוררה בוריה, במחוז מקדוניה, שם היה למנטס מרדכי עסק משגשג ולאשתו, מרים מארי, הייתה חנות אופנה וקורסי תפירה לנשים בעיירה. נולדו להם ארבעה ילדים שרה (ילידת 1933), אשר (יליד 1935), שמואל (יליד 1938), רחל (יליד 1940), ותינוק נוסף, יוסף (יליד 1942, לימים מור), נולד ב-1942.
כשפרצה המלחמה בין איטליה ליוון ב-1940, גויס מנטס לצבא יוון כדי להילחם באלבניה. מצבה הכלכלי של המשפחה הידרדר ומארי ניסתה להסתדר על ידי סריגה לצבא. בסופו של דבר חזר מנטס הביתה, אבל כשהגרמנים כבשו את יוון ב-1941, החלה רדיפת היהודים. יהודים סומנו בטלאי צהוב, ועד מהרה נפוצו שמועות על סכנת גירוש למחנות עבודה. למארי היו קרובי משפחה בגרמניה ששלחו מכתב מקודד. הם אמרו שמצבם טוב, אבל הוסיפו שמצבם של סבא וסבתא שלהם אפילו טוב יותר. בידיעה שהסבים והסבים נקברו בבית הקברות בסלוניקי, משפחת מרדכי הבינה שזו אזהרה.[1]
לפני המלחמה עבדה אבלמביה אקסיופולוס (טוקטלידו ) כעוזרת בית בבית משפחת מרדכי. לאחר פרוץ המלחמה מצאה עבודה כעוזרת בבית ספר מקומי ליד בית משפחת מרדכי. לאחר לידתו של יוסף מרדכי בשנת 1942 ולמאר ילא היה חלב, אבלמביה, שילדה תינוקת בערך באותה תקופה, הניקה אותו, ואף הציעה לקחת אותו לביתה ולגדל אותו יחד עם תינוקה. מארי סירבה להיפרד מהתינוק, ולכן אבלמביה הגיעה בקביעות לבית משפחת מרדכי כדי להניק את יוסף. כאשר החלו המעצרים והגירושים בסלוניקי הסמוכה במרץ 1943 אחיו של אבלמביה, ניקוס אקסיופולוס, לקח על עצמו לארגן תעודות זהות מזויפות עבור המשפחה היהודית ועזב את וריה בלילה, במסלול עקיף לסלוניקי. ניקוס מיהר לחזור ולהזהיר את משפחת מרדכי כי בטרנספורט הבא, שאמור היה להיות בעוד מספר ימים, תעצור הרכבת בוריה כדי לאסוף שם את היהודים. ניקוס ושאר בני משפחתו היו נחושים לעזור למשפחת מרדכי. ניקוס, שהיה נגר, בנה תקרת עץ בעליית הגג של המסגד הטורקי הנטוש שבו התגורר עם משפחתו, עם חלל שניתן להסתתר בו. הם עברו לשם בסביבות פסח 1943, ושהו שם כשנה. בעודם מסתתרים, הם שמעו את הצעקות כאשר יהודי וריה רוכזו בסוף מרץ 1943 לגירוש. התנאים במקום המסתור היו קשים מאוד, שכן המקום היה קטן מאוד, ללא פתחי אוויר או כל אור שמש. האחיות פוליקסני אקסיופולוס ומקרינה אקסיופולוס, יחד עם אחיהן, פטרוס אקסיופולוס, תרמו כולם לרווחתם של בני משפחת מרדכי. הם גם חלקו איתם את מנות המזון הדלות שלהם.[1]
הכרה והנצחה
עריכהב-6 בספטמבר 1989, יד ושם הכיר באבלמביה טוקטלידו (אקסיופולוס) כחסיד אומות העולם. ב-12 באפריל 1994 הכיר יד ושם בניקוס ופטרוס אקסיופולוס, באחיותיהם מקרינה אנאניאדו (אקסיופולוס) ופוליקסני כחסידי אומות העולם. שמם של חמשת בני משפחת אקסיופולוס חרוטות בחומת הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.[1][2]
הערת שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 אתר יד ושם, https://righteous.yadvashem.org/?searchType=righteous_only&language=en&itemId=4017897&ind=0, יד ושם (משפחת אקסיופולוס)
- ^ Holocaust Survivors & Rescuer To Reunite at Yad Vashem, www.yadvashem.org (באנגלית)