משתמש:Maygotlib/טורמיון קאטילו'ט


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Killing Joke
קילינג ג'וק מופיעים בפסטיבל אילוזרוק ב2009. משמאל לימין: פרגוסון (ברקע), ווקר, קולמן וגלובר.
קילינג ג'וק מופיעים בפסטיבל אילוזרוק ב2009. משמאל לימין: פרגוסון (ברקע), ווקר, קולמן וגלובר.
מוקד פעילות נוטינג היל, לונדון, אנגליה
סוגה
  • [[פוסט פאנק]]
  • [[ניו וייב]]
  • [[רוק גותי]]
  • [[אינדסטריאל רוק]]
  • [[אינדסטריאל מטאל]]
חברת תקליטים
www.killingjoke.com
חברים

[[ג'ז קולמן]]
[[ג'ורדי ווקר]]
[[מרתין "יות'" גרובר]]]
[[פול פרגסון]]

רזה אודהין
חברים לשעבר

[[פול רייבן]]
[[מרטין אטקינס]]
דייב בול

בן קלברט

'''קילינג ג'וק''' ('''Killing Joke''') היא להקת רוק אנגלית שנוסדה באוקטובר 1978 ב[[נוטינג היל]], [[לונדון]], [[אנגליה]].

ההרכב המקורי כלל את ג'אז קולמן (שירה, קלידים), פול פרגוסון (תופים), ג'ורדי ווקר (גיטרה) ויות' (בס).

האלבום הראשון שלהם, ''קילינג ג'וק'' יצא ב1980. אחרי השחרור של ''Revelations'' ב1982, הבסיס יות' הוחלף על ידי פול רייבן. הלהקה השיגה הצלחה במיינסטרים ב1985 עם האלבום ''Night Time'' וגם עם הסינגל "Love Like Blood".

מגדולי ההשפעה על ה[[רוק התעשייתי]][1] המוזיקה המוקדמת שלהםתוארה על ידי המבקרים סטיבן תומאס ארלויין וג'ון דוגן[2] כ "מעין-מטאל[...] לרקוד לצלילי המנגינה של האבדון והדכאון", אשר התפתח בהדרגה במשך השנים, עם שילוב אלמנטים של מוסיקה אלקטרונית, פופ מסונטז ו רוק גותי,[3][4] אם כי תמיד ומדגישים  "השירה הפראית והצורמת" של קולמן. קילינג ג'וק השפיעו על  הרבה להקות ואמנים מאוחרים יותר, כגון מטאליקה, ניין אינץ 'ניילס" ו "נירוונה". למרות שקולמן וג'ורדי היו  החברים הקבועים היחדים, ההרכב הנוכחי של הלהקה כולל את כל ארבעת החברים המקוריים עם תוספת של הקלידן רזא אודהין.

היסטוריה עריכה

היווצרות ושלושת האלבומים הראשונים (1978-1982) עריכה

פול פרגוסון היה מתופף בלהקה של מאטיה קליפורד (מאט סטאגר) כאשר הוא פגש את ג'אז קולמן (מ צ'לטנהאם, גלוסטרשייר) בנוטינג היל, לונדון. באוקטובר 1978, לאחר שקולמן היה נגן הקלידים  בלהקה ההיא תקופה קצרה, הוא ופרגסון עזבו כדי להקים את קילינג ג'וק. הם שמו פרסומת בעיתון Melody Maker אשר משכה את הגיטריסט ג 'ורדי ווקר והבסיסט מרטין "יות'" גלובר. קולמן אמר שהמניפסט שלהם בזמנו, היה "להגדיר את היופי המעודן של העידן האטומי במונחים של סגנון, קול וצורה".[5] קולמן נתן הסבר לגבי השם שלהם: "בדיחה הורגת, זה כמו שאנשים צופים במשהו כמו מונטי פייתון בטלוויזיה וצוחקים, כאשר באמת הם צוחקים על עצמם. זה כמו חייל במלחמת העולם הראשונה. הוא בתעלה, הוא יודע שחייו הלכו ובתוך עשר דקות הוא ימות ואז פתאום הוא מבין שאיזה זין מווסטמינסטר גרם לו להבין - 'למה אני עושה את זה? אני לא רוצה להרוג אף אחד, אני פשוט נשלט"."[6] הלהקה ניגנגה את הופעת הבכורה שלה ב4 באוגוסט 1979.

בספטמבר 1979, זמן קצר לפני שחרורו של EP הבכורה שלהם, Turn to Red, הם הקימו את חברת ההקלטות "מלישס דמייג'" עם הגרפיקאי מייק קולס כדרך למכור את המוזיקה שלהם;[7] "איילנד רקורדס" הפיץ את התקליטים, עד שמלישס החליפו ל"E.G Records" עם הפצה דרך Polydor מ-1980.[8] השירים המוקדמים של קילינג ג'וק היו פרימיטיביים, פאנק רוק דליל, לפעמים מעורבב עם צלילים אלקטרוניים. Turn to Red הגיע לתשומת לבו של הדי ג'יי האגדי ג'ון פיל, מי שהיה להוט לתמוך בחומרים החדשים של הלהקה ונתן להם השמעות נרחבות.ביקורת על ההופעה מNME אמרה כי "המוזיקה שלהם מזכירה את החומרים המוקדמים של [[סוזי אנד דה בנשיז]], בלי הדימיון המרתק וחסר המוסר."[9] לגבי ההופעות שלהם, נאמר כי "האנימציה היחידה על הבמה מסופקת על ידי ג'אז מאחורי הסינתיסייזר, שעושה גיחות כמו אדם ניאנדרטלי על ידי מחוות זעם ועילגות". את השירים על "Wardance/Pssych" תיארו כ "מוסיקת ריקודים כבדה" על ידי העיתונות. הלהקה שינתה את הצליל שלה למשהו יותר צפוף, יותר אגרסיבי, יותר כמו [[הבי מטאל]]. אלבום הבכורה שלהם, Killing Joke, שוחרר בספטמבר; הלהקה שקלה לקרוא לו "Tomorrow's World". התקשורת התחילה לבקר אותם על חוסר חומר חדש בבי סיידים של סינגלים, אשר לעתים קרובות היו בהם מיקסים שונים.[10] הקבוצה העדיפו להמשיך לעבוד באולפן ושיחררה את "What's THIS for...!" רק תשעה חודשים לאחר Killing Joke, ביוני 1981. בשביל "What's THIS for..!" הם שכרו את טכנאי הקול [[ניק לוניי]] שהקליט בעבר עם [[פאבליק אימייג' לימיטד]]. הם עשו סיבוב הופעות מורחב בכל הממלכה המאוחדת בזמן הזה ומעריצים גם של [[פוסט פאנק]] וגם של [[הבי מטאל]] התעניינו בקילינג ג'וק..

המלצות עריכה

  1. ^ "Killing Joke". TrouserPress.com. נבדק ב-26 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Erlewine, Thomas; John Dougan. "Killing Joke > Overview". allmusic. {{cite web}}: (עזרה); |access-date= מצריך גם |url= (עזרה); |url= חסר או ריק (עזרה)
  3. ^ NME.
  4. ^ Murray, Robin.
  5. ^ Hightower, Laura; DeRemer, Leigh Ann (2001). "Killing Joke". Contemporary Musicians. Profiles of the People in Music / Volume 30. Detroit, Michigan: Gale Research. ISBN 0-7876-4641-5. OCLC 51547697.
  6. ^ Laugh At Your Peril With Killing Joke. Allied Propaganda. במאי 1979. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "Malicious Damage". Malicious Damage. נבדק ב-15 בפברואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Needs, Kris.
  9. ^ Hanna, Lynn (8 בנובמבר 1980). Plague of the Punk Zombies. NME. p. 45. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Valac Van Der Veen.

[[קטגוריה:להקות אינדסטריאל מטאל]]