משתמש:Moshehil/בהיאחזות הנח"ל בסיני

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
"Moshehil/בהיאחזות הנח"ל בסיני"
שיר
בהיאחזות הנח"ל בסיני

בהאחזות הנח"ל בסיני

אני לא האמנתי לעיני

כשפתאום פגשתי בפינה

את ארץ ישראל הישנה.


את ארץ ישראל האבודה

והיפהפיה והנשכחת,

והיא כמו הושיטה את ידה

כדי לתת ולא כדי לקחת

הבתים האחרונים בשיר

בהיאחזות הנח"ל בסיני הוא שיר עברי שנכתב והולחן על ידי נעמי שמר בשנת 1969.

רקע עריכה

לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו היאחזויות נח"ל בחלק מן השטחים החדשים שנכבשו במלחמה, ובין היתר הוקמו מספר היאחזויות לאורך חופי סיני.

תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה אז בשיאה.

בשנת 1969 ביקרה נעמי שמר בסיני במספר היאחזויות וכתבה בהשראתן את השיר.

השיר נכלל בתכניתה ה-22 של להקת הנח"ל כשיר הנושא והפך ללהיט גדול. סולנית השיר הייתה מירי אלוני, שאף כיכבה בקליפ שצולם בסיני והתפרסמה בעקבות כך.

ניתוח עריכה

השיר התפרסם מאוד בציבור, והוא הפך על ידי חלקו למין המנון ישראלי-ציוני בניחוח 'ארץ ישראל הישנה והטובה'.

על תפיסה זו כותב נועם לסטר: הקבלה המושלמת בציבור של דברי המשוררת, כלומר שהיאחזות הנח"ל בסיני היא "ארץ ישראל האבודה והיפהפייה והנשכחת". מדוע היא אבודה ונשכחת? משום שעשרים ושתיים השנים של עצמאות ישראל גרמו לשחיקה של החלום הציוני, והניצחון הגדול של 1967 ובעיקר כיבוש האדמות החדשות המחכות לחלוצים חדשים, נתפסים כהזדמנות לרנסנס של הרוח החלוצית של ראשית הציונות.

ומה עושה נעמי שמר בשיר? היא מעבירה את המקל של חלוצי קבוצת כנרת, הקיבוץ שבו נולדה בשנת 1930 (שנה אחרי העלייה על הקרקע), אל הנוער החלוצי הלוחם שמיישב את המרחב החדש שנכבש. הם, והמתנחלים שיבואו אחריהם, הם חלוצי כנרת החדשים. בשביל זה צריך "לצבוע" את נערי שנת שבעים בצבעים של שנות השלושים. ולכן שמר רואה בעיני רוחה חיילת שצמתה מוטלת על גבה, אף שבווידאו של להקת הנחל אין ולו חיילת אחת עם צמה (האופנה השתנתה…), וגם השירים המוזכרים על המדפים הם שירי שנות השלושים. שירת רחל המקובצת ראתה אור בשנת 1935 ו"כוכבים בחוץ" של אלתרמן ראה אור בשנת 1938. כך מקבעת שמר את ההוויה של שנת שבעים אל ההוויה של שנות השלושים. וכאן מופיעה השורה שלטעמי היא החשובה ביותר: "כמו לפני שנות אלף בקיבוץ".


[-[קטגוריה:שירי נעמי שמר]] [-[קטגוריה:שירי להקות צבאיות]]