מטרת דף זה היא להציג את המשתמש Natyuval בפני העורכים והמשתמשים האחרים בויקיפדיה

[עריכה]

תולדות חיים עריכה

ילדותי עברה עלי ברמת גן. לאחר שחרורי מן הצבא עברתי לירושלים ללימודי תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה. קבלתי את התואר BA בשנת 1964. לאחר מלחמת ששת הימים, בה השתתפתי כמ"פ, קבלתי מילגה ללימודי תואר שני במינהל עסקים –ב- INSEAD בפונטנבלו, צרפת. קבלתי את התואר MBA בשנת 1968. עם חזרתי לישראל עברתי עם משפחתי לגור בקרית אונו בה אנו מתגוררים עד היום. בשנת 2011 השלמתי תואר שני נוסף MA, במחלקה למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן.

בשנים 1960 עד 1974 פעלתי בתחום המחשבים החל כמתכנת, ולאחר מכן בעיקר כמנתח ומתכנן מערכות ממוחשבות וכבעל תפקידים בכירים בחברת מחשבים. משנת 1974 ובמשך קרוב לעשרים שנה ניהלתי מפעלי תעשיה והייטק וכן בית תוכנה.

מאז 1995 לימדתי במשך קרוב לעשר שנים, מינהל עסקים במספר מוסדות אקדמיים. לימדתי בעיקר ניהול התפעול וניהול פרויקטים עתירי ידע,. במקביל, הקמתי וניהלתי את "מסילה" -מרכז סיוע ליזמי הייטק של הרשות לעסקים קטנים ואת "ניצוץ" – ניהול יצירתיות וצמיחה, שקיים במשרד התעשיה והמסחר. כאן נחשפתי למאות יזמים בתחומי ידע רבים ולטכנולוגיות מהמתקדמות ביותר.

במקביל לכך עסקתי במשך קרוב לעשור בהיבטים שונים של אנרגיה מתחדשת. השתתפתי בתכנון פרויקטים כמו הפקת אנרגית חום וחשמל מפסולת חקלאית ועירונית באמצעות תהליך אנאירובי וקוגנרציה וכן באמצעות אלקטרודות פלסמה. כיום אני משתתף בתכנון פרויקט של הפקת תחליפי דלק מאצות ים.

[עריכה]

פעילות בויקיפדיה עריכה

עד כה השתתפתי בבנית שני ערכים ובתיקון פרטים בדפים אחדים. אני מתכוון לבנות מספר ערכים שגליתי את העדרם כמו "המעבדה הלאומית לפיסיקה" שהוקמה בשנת 1950 ע"י צבי תבור וקיימת עד היום. וכן לשפר מספר ערכים שנחשפתי אליהם במסגרת התיזה לתואר שני בנושא אנרגיה מתחדשת.

בעיה גדולה שנתקלתי בה במסגרת מחקרי היא חוסר אחידות ברמה של חלק מן הערכים בויקיפדיה העברית לעומת ערכים מקבילים בויקיפדיה האנגלית. נראה לי שהמדיניות של קליטת ערכים מקצועיים / מדעיים שמופיעים באופן מפורט בויקיפדיה באנגלית אינה ברורה. אשמח לקבל הבהרות והנחיות כדי שאוכל לתרום בנושא זה

כמו כן ברצוני להתיחס לנושא של מקורות אקדמיים ואחרים שנוצרו לפני מהפיכת המידע וטרם עברו דיגיטציה. יש מספר עצום של מקורות כאלה שנמצאים בארכיונים לאומיים כמו גנזך המדינה ומוסדות ציבור שונים כמו הסוכנות היהודית, מכון גנזים של אגודת הסופרים ועוד, בספריות של האוניברסיטאות בארץ ובעולם. וכן בארכיונים פרטיים שבעליהם נותנים גישה אליהם לציבור החוקרים.