משתמש:Pacman/ארגז חול 3

שטפני פון הוֹהֶנְלוֹהה (גרמנית: Stephanie von Hohenlohe‏; 16 בספטמבר, 1891 - 13 ביוני, 1972) היתה יהודיה-אוסטרית, בת למשפחת אצולה כתוצאה מנישואים, שריגלה עבור גרמניה הנאצית, והיתה בקשר טוב עם בכירי הממשל הנאצי ובהם אדולף היטלר.

חייה

שטפני פון הוהנלוהה נולדה כשטפני ריכטר בווינה ללודמילה לבית קורנדה ולעורך-הדין יוהן סבסטיאן ריכטר. בשנת 1906 נרשמה ריכטר לבית הספר לבלט באופרה של וינה, ובמהרה התערתה בעזרת קסמה האישי באריסטוקרטיה ובחברה הגבוהה הווינאית, למרות יהדותה. בשנות העשרים המוקדמות שלה, נכנסה ריכטר לפרשת אהבים עם הנסיך הנשוי פרנץ סלבטור פון טוסקנה, חתנו של פרנץ יוזף הראשון קיסר אוסטריה. מכיוון שהרתה לטוסקנה והשניים לא היו נשואים, מיהרה שטפני להתחתן עם הנסיך הגרמני בן למשפחת הוהנלוהה, פרידריך פון הוהנלוהה-ולדנבורג-שילינגספירסט. ב-5 בדצמבר 1914 נולד ילדה הראשון מפון טוסקנה בווינה.

שטפני פון הוהנלוהה ובעלה התגרשו בשנת 1920. את השנים שלאחר מכן בילתה שטפני פון הוהנלוהה בפריז ובחלקים שונים של אירופה, שם פיתחה ידידות ומערכות יחסים אינטימיות עם מספר אנשים בעלי השפעה, בניהם הדיפלומט הנאצי יואכים פון ריבנטרופ. למרות יהדותה, פיתחה קשרי ידידות וקרבה עם בכירים במשטר הנאצי, ובין השאר עם אדולף היטלר עצמו, שכינה אותה "נסיכה יקרה". היא ניהלה קשרי ידידות קרובים עם הרמן גרינג והיינריך הימלר, ואף קיבלה תואר "ארית של כבוד". בשנת 1938 דיווחה סוכנות הביון הבריטית (SIS) כי "היא מזומנת לעתים קרובות ל"פיהרר" שמעריך את האינטליגנציה שלה ואת עצותיה הטובות. יתכן שהיא האישה היחידה שמסוגלת להשפיע עליו".

החל משנת 1932 התגוררה במלון יוקרתי בלונדון, וכבת למשפחת אצולה גרמנית התחברה עם האליטה הבריטית, והפכה במהרה לתועמלנית ומרגלת רבת ערך עבור ממשלתו החדשה של היטלר. בין האישים שאיתם ניהלה קשרי ידידות קרובים ניתן למנות את מרגוט אסקווית (אשתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר הרברט הנרי אסקווית), אטנל סנודן (אשתו של שר האוצר של בריטניה לשעבר), וצ'רלס סטיוארט, המרקיז מלונדונדרי ואשתו. שטפני התיידדה אף עם הלורד רות'רמיר, הבעלים רב-ההשפעה של העיתונים Daily Mail ו-Daily Mirror, שהתרשם עמוקות מאדולף היטלר ותמך בכריתת ברית עם גרמניה. הלורד רות'מר אף סייע לשטפני פון הוהנלוהה כספית, באופן רחב מאוד. לבסוף הסתכסכו רות'רמיר ופון הוהנלוהה, ותמיכתו הכספית פסקה.

שטפני הייתה עסוקה בהעברת מסרים סודיים בין בכירים בריטים שאהדו את המשטר הנאצי לשלטונות בגרמניה. בשנת 1937 אירגנה עבור הלורד הליפקס טיול לגרמניה, שבו נפגש עם חברהּ הרמן גרינג. נוסף על כך, הייתה שטפני מעורבת בארגון ביקורו בגרמניה של אדוארד דוכס ווינדזור, לשעבר מלך אנגליה, ואשתו ואליס סימפסון. בשנת 1937 החלה שטפני פרשת-אהבים עם פריץ ויידנמן, עוזר אישי של אדולף היטלר. כשהתמנה ויידנמן לקונסול כללי בסן פרנסיסקו, הצטרפה אליו בסוף שנת 1937. בשנת 1938 החרימו הנאצים את נכסי היהודים באוסטריה, ובניהם את ארמון ליאופולדסקרון בזלצבורג שהיה בבעלות במאי התאטרון היהודי מקס ריינהרדט. הרמן גרינג העניק את הארמון במתנה לשטפני, כדי שישמש כבית-הארחה והתכנסות לידועים שבאמנים הגרמנים, וכדי שישמש כמתקן קבלת-פנים להיטלר, בדרך לביתו באלפים הבווארים.

שנה לאחר מכן, ב-1939, שבה שטפני לבריטניה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבה בשנית את המדינה, מתוך חשש שתעצר כמרגלת גרמניה, וחזרה למאהבה פריץ ויידנמן בסן פרנסיסקו. מיד עם הגיעה לארצות הברית הושמה תחת פיקוח של שירותי הביטחון, ובתזכיר שנשלח בשנת 1941 לנשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט היא תוארה כ"אינטליגנטית במיוחד, מסוכנת ופיקחת" וכמרגלת מסוכנת. למרות שהאשרה שלה פגה, הצליחה שטפני למנוע את גירושה מהמדינה באמצעות קשריה הטובים.

במרץ 1941 עצרו אותה רשויות ההגירה האמריקניות למספר ימים, אך היא פיתתה את למואל שקולפילד, ראש שירותי ההגירה, ששיכן אותה במלון בוושינגטון הבירה. השניים עמדו בקשר במשך חודשים ספורים. בהמשך, נחקרה שטפני על-ידי רשויות הביטחון האמריקאיות ושיתפה איתן פעולה. היא סייעה לבניית פרופיל פסיכולוגי לאדולף היטלר, ולמנהיגים נאצים נוספים. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה חזרה לגרמניה, והשתלבה שוב בחברה הגבוהה שם. בין השאר עמדה בקשרים עסקיים עם אקסל שפרינגר. היא נפטרה בז'נבה שבשווייץ, בשנת 1972.

קטגוריה:גרמנים במלחמת העולם השנייה קטגוריה:יהודים גרמנים קטגוריה:מרגלים