משתמש:Tomerha91/טיוטה
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| קובץ:Spacex logo.gif | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | פרטית |
| מייסדים | אלון מאסק |
| תקופת הפעילות | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
| משרד ראשי | קליפורניה, ארצות הברית |
| מוצרים עיקריים |
שיגור רקטות מסלולי הנדסת אווירונאוטיקה |
| אנשי מפתח |
אלון מאסק (מנכ"ל) גווין שוטוול (נשיאה) תום מולר (מייסד וסמנכ"ל ההינע) |
| עובדים | מעל 3,0000 (2013) |
| www.spaceX.com | |
חברת ספייס איקס (באנגלית: SpaceX, או בשמה המלא: Space Exploration Technologies Corporation) היא חברה אמריקנית המפעילה שירותי שיגור לחלל ומפתחת חלליות מטען וחלליות מאוישות. החברה נוסדה ב-2002 על ידי היזם האמריקני אלון מאסק (Elon Musk), ממייסדי חברת הסליקה מבוססת האינטרנט PayPal. היא פיתחה את הרקטות פאלקון 1 ופאלקון 9, שניהם תוכננו כך שבסופו של דבר יהיה אפשר לעשות בהם שימוש חוזר. החברה גם פיתחה את החללית דרגון שנכנסה למסלול הקפה בעזרת המשגר פאלקון 9. החללית מתוכננת לשאת בני אדם בעתיד.
במאי 2012, ספייס איקס עשתה היסטוריה כששלחה מטען לתחנת החלל הבינלאומית באמצעות החללית דרגון. בכך היא נהייתה החברה הפרטית הראשונה ששלחה בהצלחה מטען לתחנת החלל הבינלאומית, וזאת גם הייתה הפעם הראשונה שבה חברה פרטית שלחה חללית לתחנת החלל.
נאס"א גם חתמה על חוזה עם ספייס איקס כדי לפתח ולהדגים חללית דרגון שתוכל לשאת בני אדם, כחלק מתוכנית CCDev, שמטרתה להטיס אנשים אל תחנת החלל הבינלאומית. ספייס איקס מתכננת את טיסת הדרגון המאוישת הראשונה שלה ב-2015. לצד החוזה עם נאס"א ספייס איקס חתמה הסכמים עם חברות פרטיות אחרות, סוכנויות ממשלתיות לא-אמריקאיות ועם הצבא האמריקאי בשביל שירותי השיגורים שלה. היא כבר שיגרה, בשביל לקוח משלם, לויין במסלול לווייני נמוך עם משגר הפאלקון 1 שלה בשנת 2009. החברה מתכננת לשגר את הלווין המסחרי הגאוסטציונרי הראשון שלה ב-2013 בעזרת המשגר פאלקון 9.
פרוייקטים עתידיים של החברה בשלב התכנון או הפיתוח כוללים את פאלקון כבד, ומשימה רובוטית של נאס"א למאדים בשנת 2018. פאלקון כבד מבוסס על פאלקון 9 והוא מתוכנן לשגר חלליות דרגון מאוישות למשימות מקיפות ירח - כגון משימת אפולו 8. מאסק אמר שמטרתו בשביל החברה היא לעזור ליצור נוכחות אנושית קבועה על מאדים.
בסיס החברה בקליפורניה.
רקע עריכה
ספייס איקס נוסדה ביוני 2002 על ידי אחד ממייסדי PayPal, אלון מאסק, שהשקיע 100 מיליון דולר מכספו הפרטי במרץ 2006. בינואר 2005, ספייס איקס קנתה נתח שוק של 10% מחברת לווינים. באוגוסט 2008, ספייס איקס קיבלה השקעה נרחבת יותר של 20 מיליון דולר מקרן השקעות פרטית. החברה גדלה במהירות מאז הקמתה ב-2002, ומספר העובדים בה גדל מ-160 עובדים בנובמבר 2005 ליותר מ-500 ביולי 2008, וליותר מ-1,100 ב-2010. שני שלישים מהחברה מוחזקים בידי המייסד. הנפקה ראשונית של החברה יכולה להתרחש בסוף 2013.
מייסד החברה, אלון מאסק, מאמין שהמחירים הגבוהים של שירותי שיגורי-חלל אחרים מונעים בחלקם על ידי בירוקרטיה מיותרת. הוא ציין שאחת מהמטרות שלו היא לשפר את העלות ואת האמינות של גישה לחלל, פי 10. ספייס איקס הפכה לחברה הפרטית הראשונה שהצליחה לשגר ולהחזיר חללית ממסלול הקפה ב-8 בדצמבר 2010, אחרי שקפסולת הדרגון שלה חזרה ממסלול הקפה. בעקבות ההישג ספייס איקס קיבלה פרס על הישג חלל מהאירגון Space Foundation ב-2011.
בכנסים שונים, ספייס איקס הציגה קונספטים עיצוביים של המשגרים העתדיים שלה. פיתוח שלהם היה מתבסס על דרישה לביצוע טוב יותר. תוכניות החברה ב-2004 קראו ל"פיתוח של מוצר הרמה כבד ואפילו סופר-כבד, אם יש דרישת לקוח לכך" עם הורדה משמעותית של מחיר ההרמה של קילו למסלול. מנכ"ל החברה, אלון מאסק אמר: "אני חושב ש-500 דולר לפאונד (1,100$/ק"ג) או פחות מזה זה מאוד ניתן להשגה".
אלון מאסק הצהיר את המטרה האישית של לבסוף לאפשר לבני אדם לחקור ולהתיישב במאדים. הוא אמר בראיון שנערך ב-2011 שהוא מקווה לשלוח בני אדם לקרקע מאדים בתוך 10-20 שנים.
מימון עריכה
ספייס איקס היא חברת הובלת חלל פרטית. היא פיתחה את המשגר הראשון שלה - פאלקון 1 - ושלושה מנועי רקטות: Merlin, Kestrel, ו-Draco - לגמרי עם הון פרטי. ספייס איקס יצרה קשר עם הממשלה האמריקאית בשביל חלק ממימון הפיתוח של המשגר פאלקון 9, שמשתמש בגירסא של המנוע הרקטי Merlin. ספייס איקס מפתחת את המשגר פאלקון כבד ואת המנוע Raptor עם הון פרטי.
במאי 2012, ספייס איקס פעלה במימון כולל של מיליארד דולר בקירוב בעשר שנות הפעילות הראשונות שלה. מתוך זה, הון פרטי סיפק כ-200 מיליון דולר, כשמאסק משקיע בערך 100 מיליון דולר ומשקיעים אחרים סיפקו בערך 100 מיליון דולר. שאר הכסף הגיע מחוזי התקדמות של שיגור ארוך-טווח ומחוזי פיתוח. נכון לאפריל 2012, נאס"א השקיעה בערך 400-500 מיליון דולר מהסכום הזה, כשרוב התשלום הוא תשלום על חוזי שיגורים. במאי 2012, לספייס איקס היו חוזים ל-40 משימות שיגור, כשכל אחד מהם מספק מקדמות בחתימת החוזה.
באוגוסט 2012, ספייס איקס חתמה על חוזה פיתוח גדול עם נאס"א כדי לפתח קפסולת חלל שיכולה לשאת בני אדם בשביל "הדור הבא של יכולות תעופות החלל המאוישות של ארצות הברית", בין השאר כדי לאפשר מחדש את השיגור מחדש של אסטרונאוטים מאדמת ארצות הברית ב-2017. שתי חברות אחרות, בואינג וחברת סיירה נבדה, קיבלו חוזי פיתוח דומים. ההתקדמות שנעשתה על ידי כל שלושת החברות במסגרת ההסכמים הללו נועדה להגביר את הזמינות של שירות טיסות החלל המסחרי בשביל לקוחות מסחריים וממשלתיים.
מנכ"ל ספייס איקס הצהיר ביוני 2013 שבכוונתו לממש את כל הפוטנציאל של הנפקת מניות ספייס איקס עד ש"תחבורות למאדים יטוסו באופן רגיל".
מתקנים עריכה
בדיקות ומתקני לאחר-טיסה עריכה
מטה ספייס איקס ממוקם בכתובת Rocket Road 1, Howthorne, California. לספייס איקס יש שני מתקני בדיקה לרקטות: מתקן הבדיקה והפיתוח של רקטות בעיר מקגרגור בטקסס, ומתקן VTVL (המראה ונחיתה אנכית) שכור לבדיקות ב-Spaceport America, שנמצא בניו מקסימקו ומשמש את חברת וירג'ין גלקטיק בין השאר. כל מנועי הרקטות של ספייס איקס נבדקים על מעמדים מיוחדים לבדיקות של שיגורים. בדיקות של טיסות VTVL בגובה נמוך של טיל ה-Grasshopper גירסא 1.0 (בעזרת פאלקון 9) מבוצעות בטקסס, ארצות הברית. בדיקות של טיסות בגובה גבוה ובמהירות גבוהה של טיל ה-Grasshopper בגירסא 1.1 מתוכננות להיעשות ב-Spaceport America. בנוסף, במתקן בטקסס נעשים גם פירוק וריקון דלק של חללית הדרגון לאחר הטיסה.
החברה רכשה את מתקני הבדיקה בטקסס מחברה שעסקה בפיתוח משגרים, כשהיא תיקנה ושיפרה את מעמד הבדיקות הגדול ביותר בשביל בדיקת מנוע הפאלקון 9. ספייס איקס ביצעה מספר שיפורים למתקן מאז רכישתו, וגם הגדילה את גודל המתקן בכך שקנתה כמה חלקים של אדמות חקלאיות סמוכות. ב-2011, החברה הודיעה על תוכניות לשדרג את המתקן בשביל בדיקות לרקטת VTVL, ואז בנתה מתקן בטון בגודל של חצי דונם ב-2012 כדי לתמוך בבדיקות של רקטת Grasshopper.
למרות שספייס איקס בונה את כל מנועי הטילים והמדחפים שלה במטה בקליפורניה, כולם חייבים "לעבור דרך מקגרגור כשהחברה בודקת כל מנוע חדש מפס הייצור, וכן את אלו שפותחו למשימות מסלוליים ומעבר" לפני שכל אחד יכול להיות שמיש במשימת טיסה. נכון לאוקטובר 2012, למתקן במקגרגור יש 7 מעמדי בדיקה שפעילים "18 שעות ביום, שש ימים בשבוע". החברה בונה עוד מעמדי בדיקה כי ההפקה גדלה ולחברה יש הצהרות גדולות בשנים הבאות. "מטה ומפעל החברה בדרום קליפורניה מקבל הרבה מן תשומת הלב, אבל רוב עבודת הבדיקה הקריטית, הרועשת והמלוכלכת נעשת מחוץ למרכז טקסס הקטן השוכן בתוך השדות החקלאיים." תושבי האזור הוזהרו בסוף אפריל 2013 שבדיקות של מאיצים בעלי תשע מנועים מסוג יותר חזק יבוצעו באיזור על הפאלקון 9 בגירסא 1.1. שלבים ראשונים מתוכננים להתבצע בקרוב, ובדיקה של 10 שניות תתבצע לכל המוקדם ב-30 באפריל, כשכמה ימים לאחר מכן תבוצע הפעלה מלאה של כל תשעת המנועים.
החללית דרגון, לאחר שימוש במשימת חלל, נחיתה במים ושיחזור נשלחת למתקן במקגרגור בטקסס בשביל ריקון דלק, ניקוי ושיפוצים בשביל שימוש חוזר פוטינציאלי.
במאי 2013, ספייס איקס הכריזה שתכנית הרקטה Grasshopper בגירסא 1.1 - הדור השני של הנחיתה וההמראה האנכית של החברה (VTVL - vertical takeoff, vertical landing) - יהיה מנוהל ב-Spaceport America, ליד העיר Las Cruces בניו מקסיקו. ספייס איקס חתמה על השכרה למשך שלוש שנים של האדמה ושל המתקנים בנמל החלל שנהיה מבצעי לאחורנה. ספייס איקס השלימה את בדיקת טיל ה-Grasshopper בגובה נמוך. הם עדיין לא יודעים כמה עבודות יעברו ממקגרגור בטקסס לניו מקסיקו כדי לתמוך בשלב הבא של ניסוי ה-VTVL.
פעילות מבצעית עריכה
ספייס איקס משתמשת בשני אתרי שיגור מסלוליים:
חלק מהשיגורים של טיל הפאלקון 1 התבצעו באי אומלק. ספייס איקס נטשה את האי הזה כשפאלקון 1 סיים את פעילותו, בגלל הוצאות של לוגיסטיקה. כל אחת מ-5 הטיסות הראשונות של הפאלקון 9 התבצעו בקייפ קנוורל. שיגורים מורחבים יותר של הפאלקון 9 מתוכננים להתבצע בנמל החלל קייפ קנוורל או בבסיס חיל האוויר ונדנברג. האתר בונדנברג מתוכנן גם לשיגורים של הטיל פאלקון כבד שמתוכנן להגיע לאתר ב-2013 עם טיסת מבחן זמן קצר לאחר מכן.
ספייס איקס התחילה לבנות באתר השיגורים שלה שנמצא בבסיס חיל האוויר ונדנברג, ב-13 ביולי 2011. הפרוייקט מוערך לעלות בין 20 ל-30 מיליון דולר בשביל 24 החודשים הראשונים של הבנייה. לאחר מכן, עלויות מבצעיות מוערכת בכ- 5 - 10 מיליון דולר לשנה. האתר מוערך כמתאים במיוחד לספייס איקס, מאחר והם ניסו לשגר טיל פאלקון 1 מאתר זה לפני כן אבל היו צריכים להזיז את אתר השיגור בגלל התלבטויות בענייני תכנון. ספייס איקס מתכננת לשגר עד ל-16 טיסות בשנה בשנת 2015 מבסיס חיל האוויר ונדנברג.
אתרי שיגור מסחריים חדשים עריכה
ספייס איקס מתחשבת ב-7 מקומות פוטנציאלים בארצות הברית בשביל מתקן שיגור מסחרי חדש שישמש לטיסות מסלוליות, כולל אלסקה, קליפורניה, טקסס, וירג'יניה, גאורגיה, ופוארטו ריקו. אחד מהמקומות המוצעים בשביל אתר השיגור החדש הוא דרום טקסס במדינת קמרון. האתר יתמוך בעד ל-12 טיסות מסחריות ביום, כולל שני שיגורים של פאלקון כבד. נכון למרץ 2013, טקסס היא המועמדת המובילה למקום מתקן השיגור החדש של ספייס איקס, למרות שפלורידה, גאורגיה, ומקומות אחרים נשארים ברשימה. חקיקה הוצגה בטקסס כדי לאפשר סגירה זמנית של חופי ים במדינה בזמן שיגורים. החוק גם מגביל אחריות על רעש ועל סיכוני טיסות חלל אחרים, וחבילת תמריצים נשקלת כדי לעודד את ספייס איקס להתמקם בבראונסוויל, טקסס. חבילת התמריצים נשקלת מאז תחילת שנת 2012. רשות התעופה הפדרלית האמריקאית שיחררה טיוטה של מסמך ובו מצאה ש"לא יקרו השפעות שיאצלו את רשות התעופה הפדרלית האמריקאית למנוע מספייס איקס רשות לפעילות של רקטות ליד בראונסוויל." רשות התעופה הפדרלית האמריקאית לא תוציא אישור עד שהדיונים הציבוריים יושלמו והטיוטה תהיה רשמית בסוף 2013.
ספייס איקס מוערכת להתחיל את הבנייה של אתר השיגור החדש, במדינה שתבחר, לא מוקדם יותר מ-2014. השיגורים הראשונים לא יערכו מוקדם יותר מ-2016.
שיתופי פעולה עם נאס"א עריכה
תוכנית COTS ו-CRS עריכה
ב-18 באוגוסט 2006, נאס"א הכריזה שספייס איקס זכתה בחוזה התעבורה המסחרית המסלולית שלה (Commercial Orbital Transportation Services - COTS) כדי להדגים שליחת מטען לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) עם אפשרות אופציונלית להעברת בני אדם. החוזה הזה, שתוכנן בידי נאס"א כדי להעניק "כסף ראשוני" בשביל פיתוח משגרים חדשים, נתן לספייס איקס 278 מיליון דולר כדי לפתח את משגר הפאלקון 9, בתוספת תשלומי תמריצים ששולמו בשלושה שיגורי הדגמה. בדצמבר 2008 ספייס איקס וחברת Orbital Sciences Corporation זכו כל אחת בחוזה CRS. החוזה של ספייס איקס הוא בשביל לפחות 12 משימות עם 1.6 מיליארד דולר כדי לשאת מטענים ואספקות אל ומתחנת החלל הבינלאומית. ב-9 בדצמבר 2010, בשיגור של משימת ה- COTS Demo Flight 1, ספייס איקס נהייתה החברה הפרטית הראשונה שהצליחה לשגר, להקיף, ולשחזר חללית.
החוזה המקורי של נאס"א קרא לטיסת ה-COTS Demo Flight 1 להיערך ברבעון השני של שנת 2008. הטיסה הזאת נדחתה כמה פעמים, כשלבסוף בוצעה בשעה 15:43 UTC ב-8 בדצמבר 2010. החללית דרגון נכנסה בהצלחה למסלול, הקיפה את כדור הארץ פעמיים ואז ביצעה חזרה לכדור הארץ תחת שליטה, וצללה בתוך המים של האוקיינוס השקט ליד החוף של ניו מקסיקו. עם השחזור הבטוח של דרגון, ספייס איקס נהפכה לחברה הפרטית הראשונה ששיגרה, הקיפה, ושחזרה חללית; לפני המשימה הזאת, רק סוכנויות ממשלתיות יכלו לשחזר חלליות מסלוליות.
לפי לוח הזמנים המקורי, בטיסת COTS Demo Flight 2 חללית הדרגון הייתה אמורה לבצע את הטיסה השנייה שלה ולהיפגש עם תחנת החלל הבינלאומית אבל לא להתחבר אליה. היא הייתה אמורה להתחבר אליה בטיסה השלישית. אולם, אחרי ההצלחה של המשימה הראשונה נאס"א הסכימה על תנאי ב-15 ביולי 2011 ששתי הטיסות יהיו משולבות, והמשימה הבאה של דרגון תתחבר עם תחנת החלל הבינלאומית. ב-9 בדצמבר 2011, נאס"א אישרה באופן רשמי את ההתמזגות של טיסה 2 עם טיסה 3 לטיסת COTS 2 אחת. הטיסה נדחתה בחודש נוסף ל-7 בפבואר 2012, אך ב-16 בינואר 2012, ספייס איקס הודיעה שהיא צריכה זמן נוסף למבחני הנדסה, ותאריך הטיסה נדחה שוב, ללא תאריך חלופי ידוע. ב-19 במאי הטיסה התבטלה באופן אוטומטי כשהלחץ באחד מתאי המנועים היה גבוה יותר מהמצופה. טיסת ה-COTS 2 נדחתה ל-22 במאי 2012. בתאריך זה הטיסה הושלמה והחללית דרגון נכנסה בהצלחה למסלול. מספר ימים לאחר מכן, קפסולת הדרגון התחברה בהצלחה עם תחנת החלל הבינלאומית, וזאת הייתה הפעם הראשונה שחללית פרטית הגיעה להישג כזה.
תכניות CCDev ו-CCiCap עריכה
ספייס איקס מתכננת טיסת דרגון/פאלקון 9 מאוישת בשנים הבאות, כשהיא מצפה שתהיה לה מערכת מילוט מוסמכת באופן מלא, ומותאמת לבני אדם כשהיא משולבת בחללית. תכנית הפיתוח לחלליות מאוישות מסחריות של נאס"א (CCDev) מיועדת לפיתוח חלליות מסחריות שיכולות להעביר בני אדם לתחנת החלל הבינלאומית. ספייס איקס לא לקחה חלק בסיבוב הראשון של התכנית, אך בזמן הסיבוב השני נאס"א העניקה לספייס איקס חוזה בשווי 75 מיליון דולר כדי להמשיך לפתח את מערכת המילוט שלה, לנסות התאמות של הצוות ולהתקדם בעיצוב הדרגון/פאלקון 9 החדש. ספייס איקס הציעה הצעה לסיבוב השלישי של תכנית CCDev שהפכה לתכנית CCiCap.
ב-3 באוגוסט, 2012 נאס"א הודיעה על הסכמים חדשים עם ספייס איקס ועם שתי חברות אחרות כדי לעצב ולפתח את הדור הבא של רכבי החלל המאוישים של ארצות הברית, כדי לאפשר את השיגור של אסטרונאוטים מאדמת ארצות הברית ב-5 השנים הבאות. התקדמויות שנעשו על ידי החברות האלו תחת הסכמים חדשים ויוזמת CCiCap מיועדות לשפר באופן משמעותי את הזמינות של שירותי טיסות חלל מאוישות מסחריות בשביל לקוחות מסחריים וממשלתיים. כחלק מההסכם הזה, ספייס איקס קיבלה 440 מיליון דולר, כדי להמשיך לפתח ולבדוק את חללית הדרגון שלה.
קונספט משימת המאדים "דרגון האדום" עריכה
בנוסף לתכניות הממוננות באופן פרטי של ספייס איקס בשביל משימת מאדים לבסוף, ביולי 2011 מרכז המחקר איימס פיתח קונספט למשימת מאדים בעלת עלות נמוכה יחסית שתשתמש בפאלקון כבד כטיל השיגור ובקפסולת הדרגון כדי להכנס לאטמוספרת מאדים. הקונספט, שנקרא "דרגון האדום", מוצע למימון ב-2012/2013 כחלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א, כאשר ישוגר ב-2018 ויגיע למאדים מספר חודשים לאחר מכן. המטרות המדעיות של המשימה יהיו לחפש אחר סימנים של חיים - זיהוי "מולקולות שהם הוכחה לחיים, כגון DNA או פרכלורט...הוכחה של חיים בדרך ביו-מולקולות...דרגון האדום יחפור כמטר אחד או משהו דומה מתחת לאדמה, במאמץ לדגום מאגר של מים קפואים שידועים להסתתר מתחת לאדמת מאדים." עלות המשימה מוערכת להיות פחות מ-425 מיליון דולר, לא כולל את עלות השיגור.
חוזים אחרים עריכה
ב-2 במאי 2005, ספייס איקס הודיעה שהיא קיבלה חוזה IDIQ בשביל שירותי שיגור עבור חיל האוויר של ארצות הברית, שיכול לאפשר לחיל האוויר לרכוש שיגורים עד לשווי של 100 מיליון דולר מהחברה. ב-22 באפריל 2008, נאס"א הודיעה שהיא העניקה לספייס איקס חוזה שיגור מסוג IDIQ בשביל שיגורים של משגרי הפאלקון 1 והפאלקון 9. החוזה יהיה שווה עד למיליארד דולר, כתלות במספר המשימות. החוזה מכסה שיגורים שהוזמנו ב-30 ביוני 2010, בשביל שיגורים בדצמבר 2012. מנכ"ל החברה, אלון מאסק, הצהיר באותה הודעה של נאס"א ב-2008 שספייס איקס מכרה 14 חוזים לטיסות במשגרי פאלקון שונים.
בדצמבר 2012, ספייס איקס הכריזה על שני חוזי השיגור הראשונים שלה עם מחלקת ההגנה של ארצות הברית. "מרכז הטילים והחלל של חיל האוויר של ארצות הברית העניק לספייס איקס שני משימות: מצפה האקלים בחלל העמוק (DSCOVR) ו-תכנית חלל נסיונית 2 (STP-2), שישוגרו ב-2014 וב-2015, בהתאמה. DSCOVR ישוגר על משגר פאלקון 9 ו-STP-2 ישוגר על משגר פאלקון כבד.
ספייס איקס הודיעה ב-15 במרץ 2010 שהיא תשגר את SES-8, לווין בגודל בינוני לתקשורת בשביל מפעילת הלווינים SES, על משגר פאלקון 9 ב-2013. SES הוא החוזה הראשון של ספייס איקס בשביל שיגור לווין תקשורת גאוסטציונרי. ביוני 2010, ספייס איקס קיבלה את החוזה הגדול ביותר אי פעם לשיגור חלל מסחרי, בשווי 492 מיליון דולר, כדי לשגר לווינים באמצעות רקטות פאלקון 9.
חוזי שיגור מסחריים וממשלתיים עריכה
נכון לינואר 2013, לספייס איקס יש תכנית מסחרית של "23 משימות מתוכננות ל-4 השנים הבאות, רק של ממשלת ארצות הברית, טיסות דרגון, וטיסת פאלקון כבד הצפויה" - מתוך 40 טיסות שמתוכננות עד ל-2017. "באופן לא הולם, המתחרה האמריקאית העיקרית שלה, United Launch Alliance, עדיין טוענת שנדרש סבסוד שנתי גדול שגם ספייס איקס וגם חברת Orbital Sciences Corporation לא מקבלות, כדי להישאר בר-חיים מבחינה כלכלית, כשהסיבה מצוטטת כחוסר בהזדמנות שוק, עמדה שנראית בסכסוך עם השוק עצמו."
רכבי חלל עריכה
ספייס איקס מייצרת שני משגרי חלל עיקריים: הפאלקון 1, שטס בהצלחה לראשונה ב-28 בספטמבר 2008, ואת הפאלקון 9, שנכנס בהצלחה למסלול בטיסת הבכורה שלו, ב-4 ביולי 2010. משגר פאלקון 5 גם תוכנן, אבל הפיתוח שלו נפסק לטובת פאלקון 9. ספייס איקס גם פיתחה את חללית הדרגון - חללית מסלולית שמשוגרת על גבי משגר הפאלקון 9, שיכולה לשאת מטען, ומתוכננת להיות בעלת יכולת לשאלת בני אדם בעתיד.
משגרי פאלקון עריכה
ספייס איקס שיגרה, או מפתחת כרגע, מספר משגרים: פאלקון 1, פאלקון 9 ואת הפאלקון כבד. נכון ל-2012, משגר הפאלקון 9 נמצא בשימוש פעיל ומשגר הפאלקון כבד נמצא בפיתוח עם רשימה גדולה של טיסות עתידיות.
הפאלקון 1 היה משגר קטן שהיה יכול לשים מספר מאות קילוגרמים במסלול לווייני נמוך. הוא גם תפקד כטיל ניסויי כדי לפתח רכיבים וקונספטים עבור המשגר הגדול יותר פאלקון 9. פאלקון 1 ביצע 5 טיסות בשנים 2006-2009. טיסות פאלקון 1 ראשוניות שוגרו ממרכז בדיקה של ממשלת ארצות הברית באי קווג'לין באוקיינוס השקט, והיו הנסיונות הראשונים לשיגור טיל למסלול מהאתר הזה. ב-28 בספטמבר 2008, טיל הפאלקון 1 הצליח להגיע למסלול בנסיון הרביעי שלו, והפך לטיל הראשון הפרטי, שמונע באמצעות דלק נוזלי, שעשה משהו כזה. הפאלקון 1 שיגר בהצלחה את המטען הראשון המסחרי שלו לתוך מסלול, ב-13 ביולי 2009, בשיגור החמישי שלו.
הפאלקון 9 הוא משגר מסוג EELV שיכול להרים עד ל-10,450 קילוגרמים למסלול ומיעוד להתחרות במשגר ה-דלתא 4 ובמשגר ה-אטלס 5. יש לו 9 מנועי Merlin בשלב הראשון שלו. טיל הפאלקון 9 הגיע בהצלחה למסלול בנסיון הראשון שלו ביוני 2010. הטיסה השנייה של משגר הפאלקון 9 נקראה COTS Demo Flight 1 ובוצעה ב-8 בדצמבר 2010. זו גם הייתה הטיסה הראשונה במסגרת תכנית COTS. הטיסה השלישית נקראה COTS Demo Flight 2, ששוגרה ב-22 במאי 2012 והייתה לטיסה המסחרית הראשונה שהגיעה והתחברה לתחנת החלל הבינלאומית.
משגר הפאלקון כבד נמצא כרגע תחת פיתוח כשהוא שמשתמש באיגוד של שלושה ליבות פאלקון 9, עם בסך הכל 27 מנועי Merlin 1D. ספייס איקס מתכננת את טיסת המבחן הראשונה של פאלקון כבד בשנת 2013.
החללית דרגון עריכה
.jpg)
ב-2005, הודיעה ספייס איקס על תכנית חלל מסחרית אנושית עד לסוף העשור. חללית הדרגון העתידית מיועדת לשאת עד ל-7 אסטרונאוטים למסלול ומעבר לכך. החללית היא קפסולת חרוט בליסטית מקובלת, בעלת יכולת לשאת 7 אנשים או תערובת של כוח אדם ומטען אל וממסלול לווייני נמוך. החללית משוגרת על גבי משגר פאלקון 9, וחרטום החללית מושלך זמן קצר לאחר השיגור. דרגון תהיה מצוידת במערכת התחברות סטנדרטית, ויתחבר ליחידה האמריקאית בתחנת החלל הבינלאומית. עבור משימות מאוישות של נאס"א, דרגון יהיה מצויד ביכולת התחברות מותאמת שנאס"א פיתחה.
ב-2006, נאס"א הודיעה שהחברה הייתה אחת משתיים שנבחרו כדי לספק הובלות מטענים ובני אדם לתחנת החלל הבינלאומית, תחת תכנית COTS. ספייס איקס סיפקה מטען לתחנת החלל הבינלאומית, ולבסוף תספק שירותי העברת בני אדם בחללית הדרגון. התכנית המקורית של נאס"א קראה לטיסות של COTS בין 2008 ל-2010. ספייס איקס לא יכלה לעמוד בלוח הזמנים הזה, אבל לבסוף החלה טיסות-מבחן ב-2010.
טיסת הבדיקה הראשונה של חללית הדרגון התקיימה ב-4 ביוני 2010 בנמל החלל קייפ קנוורל בזמן טיסת הכורה של משגר ה-פאלקון 9; למדמה הדרגון היה חוסר באוויוניקה, מגן חום, ומרכיבים אחרים שדרושים בדרך כלל בשביל חללית מבצעית מלאה, אבל היה לו את כל המאפיינים הנחוצים כדי לוודא את ביצועיו. חללית דרגון מבצעית שוגרה ב-8 בדצמבר 2010 במסגרת COTS Demo Flight 1, טיסת הפאלקון 9 השנייה, וחזרה בהצלחה לכדור הארץ אחרי שתי הקפות, והשלימה את כל מטרות המשימה.
ב-2009 וב-2010, מאסק הודיע בכמה הזדמנויות שתכניות לגירסא אנושית של החללית דרגון התקדמו ונותר זמן של 2 - 3 שנים להשלמתן. ב-18 באפריל 2011, נאס"א הנפיקה חוזה של 75 מיליון דולר כחלק מהסיבוב השני של תכנית ה-CCDev שלה, כדי שספייס איקס תפתח מערכת מילוט משולבת כהכנה להפיכת הדרגון לחללית עם יכולת נשיאת בני אדם לתחנת החלל הבינלאומית. הסכם זה פועל מאפריל 2011 עד למאי 2012, כשהסיבוב הבא של החוזים יוענק בעתיד. נאס"א אישרה את התכנית הטכניות בשביל המערכת באוקטובר 2011, וספייס איקס התחילה לבנות אב טיפוס לחומרה.
קונספטים אחרים תחת פיתוח עריכה
מספר שינויים או תוספות למשפחת משגרי הפאלקון נמצאים תחת פיתוח כרגע על ידי ספייס איקס. אלה כוללים שלושה רכבי חלל שמשתמשים בפיתוח טכנולוגי נרחב יותר ומערכות שיגור לשימוש חוזר: משגר הבדיקה Grasshopper, משגר פאלקון 9 לשימוש רב-פעמי, ומשגר פאלקון כבד לשימוש רב-פעמי.
מטרה עיקרית של ספייס איקס הייתה לפתח מערכת שיגור לשימוש חוזר. נכון למרץ 2013, ההיבטים הציבוריים של מאמץ פיתוח הטכנולוגיה הזאת כוללים את מסע הבדיקות הפעיל של טיל ה-Grasshopper, ואת מבחן החזרה של טיל הפאלקון 9 במהירות גבוהה ובגובה גבוה, שהתחיל באמצע 2013.
מנועי רקטות עריכה
מאז הייסוד של ספייס איקס ב-2002, החברה פיתחה שלושה משפחות של מנועים - את מנועי Merlin ו-Kestrel בשביל הנעת רכבי חלל, ואת מדחפי ה-Draco RCS. ספייס איקס כרגע מפתחת שני מנועי רקטות נוספים: SuperDraco ו-Raptor.
במצגת AIAA ביוני 2009, תכנית רעיונית לפרוייקט ה-Raptor הוצגה. נכון ל-2012, מידע שוחרר לציבור לפיו מנוע ה-Raptor הוא מנוע מתאן/חמצן נוזלי נוזלי בעל ביצועים גבוההים יותר, ושספייס איקס מתכוונת לפתח תכנית חדשה למנועים מבוססי מתאן. כשהפרוייקט הוצג לראשונה, ומידע קטן היה ידוע לציבור, "Raptor" היה באותו זמן רעיון מימן נוזלי/חמצן נוזלי לשלב השני בשביל הפאלקון 9.
פרוייקים לאורך טווח ארוך יותר תחת מחקר כוללים את המנוע הגדול יותר Merlin 2. מנוע ה-Merlin 2 עשוי לשמש למשגרים רעיוניים, כגון Falcon X , Falcon X Heavy, ו-Falcon XX.
באוקטובר 2012, מנכ"ל ספייס איקס אלון מאסק הודיע באופן ציבורי על עבודה רעיונית על מנוע רקטי שיהיה "מספר פעמים חזק יותר מסדרת Merlin 1, ולא ישתמש בדלק RP-1 של Merlin." אלון מאסק סירב לתת פרטים בזמן הזה, אבל ציין שפרטים יבואו "מתישהוא בשנה הבאה" (2013). המנוע מיועד לרקטת ספייס איקס חדשה, שתשתמש בכמה מהמנועים הגדולים האלו, ושתשגר מטענים במסות של 150 עד ל-200 טונות למסלול לווייני נמוך, מה שעולה על יכולת הנשיאה של משגר ה-Space Launch System של נאס"א.
בנובמבר 2012, מנכ"ל ספייס איקס אלון מאסק הודיע על כיוון חדש לצד ההנעה הרקטית של החברה: פיתוח מנועי רקטות מבוססי מתאן/חמצן נוזלי בשביל השלבים הראשונים והשניים של רקטות. בזמן שזה יכול לגרום למשפחה של מנועים מבוססי מתאן, מה שפורסם עד כה מצביע על כך שאחד מהם יהיה מנוע שלב שני בשביל ה-Raptor.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר חברת ספייס איקס
- ספייס איקס ערכה שיגור ניסוי של טיל 'חגב' – הממריא וגם נוחת אנכית, באתר הידען
- לראשונה: חללית פרטית שוגרה לתחנת החלל, באתר ynet
- הערוץ של SpaceX ב-YouTube
[[קטגוריה:חברות אמריקאיות]] [[קטגוריה:מיזמי חלל פרטיים]] {{קצרמר|תעופה}}