נאמנות עיוורת
נאמנות עיוורת (באנגלית: blind trust) הוא הסכם פיננסי בין אדם לגוף המנהל השקעות בנאמנות לניהול ענייניו הכספיים, במלואם או בחלקם. כשלפי ההסכם לבעלים של תיק השקעות, או לנהנה ממנו, אין כל השפעה על הניהול השוטף של התיק, או יכולת לבחור את הנכסים שנרכשים אליו.
מטרת ההסדר היא להימנע מניגוד עניינים, שעלול להיווצר בין בעל התיק לתפקידו הציבורי. למשל ראש עירייה או ראש רשות מקומית עשוי להיות מצוי בניגוד עניינים, אם חברה לייזום נדל"ן ,שבה הוא מושקע, תבקש לאשר לה הגדלת שטחי בנייה בעיר שעליה הוא מופקד.
הסכם נאמנות עיוורת יכול להתבצע גם מרצון. אדם יכול להפקיד תיק ניירות ערך בידי נאמן, ולהורות לו לנהל את התיק בהתאם לשיקול דעתו.
בישראל עריכה
בישראל מחויבים שרים וסגני שרים למסור את תיקי השקעות שלהם ושל בני משפחתם לניהול בנאמנות עיוורת. חברת הנאמנות שמנהלת את התיק אינה יכולה למסור לשר באילו ניירות ערך היא משקיעה עבורו. מותר לה רק למסור מהו שווי התיק כולו, מהם הרווחים שהוא צבר ומהו המס ששולם בגין הרווחים האלה.
לקריאה נוספת עריכה
- עמי גינזבורג, עיניים עצומות לרווח, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2012