שר

חבר בממשלה ולרוב עומד בראש משרד ממשלתי

שַׂרלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה. ככלל, כל שר עומד בראש משרד ממשלתי, ממונה על פעילותו ואחראי על הנושאים שבתחומי משרדו. כך למשל, שר החוץ ממונה על משרד החוץ, אך ייתכן גם שר בלי תיק, אשר אינו עומד בראש משרד, אלא אחראי על תיאום עניינים שעומדים על הפרק. בראש כל השרים יחדיו עומד ראש הממשלה (או נשיא המדינה, במדינות מסוימות).

המילה "שר" נבחרה כתרגום למילה הלועזית "מיניסטר" בישיבה של ממשלת ישראל הראשונה שהתקיימה ב-16 במאי 1948. המילה "שר" הועדפה על פני המילה "נגיד" שהוצעה אף היא כתרגום. התואר שר מופיע לראשונה בתנ"ך בספר בראשית יב, טו, בסיפור ירידת אברהם ושרה למצרים: וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ. (גם בכורדית המילה ser פירושה ראש).

ברפובליקה נשיאותית, שר אחראי על ענייני משרדו בפני ראש הממשלה, ובדמוקרטיה פרלמנטרית הוא אחראי עליהם בפני בית המחוקקים. דבר זה מתבטא למשל על ידי כך שחברי בית המחוקקים רשאים להפנות לשר שאילתות בנושאים הנמצאים תחת אחריותו. כמו כן, בדמוקרטיה פרלמנטרית לשר יש חלק באחריותה המשותפת של הממשלה בפני בית המחוקקים.

בישראל

עריכה

בישראל קבועים הכללים למינויו של שר ולהפסקת כהונתו בחוק יסוד: הממשלה. סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה מונה סוגים אחדים של אישים המנועים מלכהן כשרים. בנוסף לכך קובעת הלכת דרעי-פנחסי שהגשת כתב אישום נגד שר עשויה לחייב, בחלק מהמקרים, את פיטוריו על ידי ראש הממשלה. שר יכול לכהן גם כסגן ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה וממלא מקום ראש הממשלה. שר יכול לכהן בכמה תפקידים בממשלה כגון: השר לשירותי דת ושר הכלכלה. על שרים, גם אלה שאינם חברי הכנסת, חלות הוראות חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.

שכרם של ראש הממשלה והשרים נקבע בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת. בינואר 2018 אישרה הוועדה כי שכר היסוד של השרים יעמוד על 44,223 ש"ח ויוצמד לשכר היסוד של ראש האופוזיציה (בשנת 2020 גובהו 47,265 ש"ח לחודש) וכי שכר סגני שרים יעמוד על 39,149 ש"ח, זהה לשכר היסוד של חברי הכנסת (בשנת 2020: 41,866 ש"ח לחודש).[1]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.