נבוכדנצר הרביעי
נבוכדנצר הרביעי היה נסיך ארמני אשר הוביל מרד בבבל נגד ממלכת פרס האחמנית. הכתיר עצמו כמלך בבל ושלט זמן קצר עד שהמרד שלו דוכא.
 | |
| נבוכדנצר הרביעי מובל כשבוי. תבליט מתוך כתובת ביסותון | |
| לידה |
המאה ה־6 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
521 לפנה״ס בבל, הממלכה האחמנית |
| מדינה |
בבל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ממלכת בבל, נכבשה בידי כורש הגדול מלך אנשאן בשנת 539 לפנה"ס. בבבל לא היו מרוצים מהשלטון הפרסי, ובשנת 522 לפנה"ס פרץ בה מרד בהנהגת נסיך בשם נידטו-בל, ששינה את שמו לנבוכדנצר השלישי. המרד דוכא, אולם המרירות נגד הפרסים עדיין הייתה גבוהה. כמו כן בפרס עצמה שררה אי יציבות מסוימת לאחר שהנסיך דריווש הראשון רצח בהפיכת חצר את גאומתה והכתיר עצמו כמלך.
על פי טענת המקורות הפרסיים, את חוסר סדר זה ניצל נסיך ארמני בשם ארכחה (Arakha) בנו של האלדיטה (Haldita). על פי המסופר ארכחה טען כי הוא בנו של מלך בבל האחרון נבונאיד, תפס את השלטון בבבל, והכתיר את עצמו כנבוכדנצר הרביעי.[1] המרד שלו היה קצר מועד, דריווש שיגר את אחד ממצביאיו, אינטרפרנס שמו, והלה דיכא את המרד. נבוכדנצר הרביעי הובא כשבוי ונצלב.
”כה אמר דריווש: שלחתי את צבאי לבבל, אינטפרנס פרסי... אותו מיניתי לראש להם וכה אמרתי לו לך והכית את הצבא הבבלי אשר אינו קורא לעצמו שלי... בחסדי אהורה מזדא אינטפרנס הכה את הבבלים הא הוביל אותם כבולים אלי... ארכחה שקרא לעצמו נבוכדנצר והאנשים אשר היו בעלי ברית שלו הועלו על הצלבים בבבל”[2]
הרודוטוס מזכיר מרידה דומה שהתרחשה בבבל בימי דריווש, אולם לא מזכיר מי עמד בראשה. יש הסוברים שהכוונה למעשה לנבוכדנצר השלישי, המורד הקודם.[3] הרודוטוס טוען כי הבבלים "התכוננו היטב מאוד לדבר". הוא מביא תיאורי זוועה של מעשי אכזריות שביצעו הבבלים בבני משפחותיהם כדי לחסוך במזון.[4] על פי הרודוטוס הפרסים הטילו מצור על בבל, אולם הבבלים בזו להם ובבלי אחד אף צעק ממרומי החומות כי בבל תיכבש רק כאשר פרדות תלדנה. הרודוטוס מוסיף נופך פנטסטי לסיפור כאשר הוא טוען כי מצביא פרסי בשם זופירוס גילה לפתע שאחת מפרדותיו ילדה. הוא פירש זאת כסימן טוב וחדר לעיר תוך שהוא משכנע את הבבלים שהוא בוגד במלכו. לאחר שהבבלים האמינו לו, פתח זופירוס את השערים והכניס את הפרסים פנימה.[5] עם זאת, תאריכי המאורע אינם ברורים, ולא ברור באיזו מרידה בבלית מדובר. יתירה מכך, על פי המקורות הפרסיים מדכא המרד היה האציל אינטפרנס, אחד הקושרים שסייעו לדריווש לעלות לכס המלוכה. אולם על פי הרודוטוס, אינטפרנס הוצא להורג כבר זמן רב לפני המרד שהוא מתאר.[6]
לאחר המרד של ארכחה היו עוד שתי מרידות, ושתיהן דוכאו. הראשונה הונהגה בידי שמש-אריבה והשנייה הונהגה בידי בל-שימני.
קישורים חיצוניים עריכה
- נבוכדנצר הרביעי באתר livius (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
| הקודם: נבוכדנצר השלישי 522 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל בתקופת השלטון הפרסי 521–520 לפנה"ס |
הבא: שמש-אריבה |