נבחרת ארגנטינה ברוגבי

נבחרת לאומית

נבחרת ארגנטינה ברוגבי, המכונה "לוס פומאס" (בספרדית: Los Pumas; מילולית: "הפומות") מייצגת את ארגנטינה בתחרויות בינלאומיות של רוגבי יוניון, בהן גביע העולם ברוגבי ואליפות דרום אמריקה ברוגבי. הישג השיא של הנבחרת הוא המקום השלישי בו סיימה בגביע העולם ב-2007. ארגנטינה זכתה בכל אליפויות דרום אמריקה שבהן השתתפה.

נבחרת ארגנטינה ברוגבי
מידע כללי
כינוי Los Pumas
התאחדות התאחדות הרוגבי של ארגנטינה
מאמן מריו לדסמה
קפטן ג׳וליאן מונטויה
מירב השערים ניקולס סאנצ'ס (838)
מירב ההופעות ניקולס סאנצ'ס (92)
אצטדיון ביתי אצטדיון חוסה אמלפיטני עריכת הנתון בוויקינתונים
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 3 - 28 האריות הבריטים והאירים בריטניהבריטניה
12 ביוני 1910
הניצחון הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 152 - 0 פרגוואי פרגוואיפרגוואי
1 במאי 2002
ההפסד הכי גדול
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 93 - 8 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
21 ביוני 1997
גביע העולם ברוגבי
הופעות 8
ההישג הטוב מקום 3 (2007)
אליפות דרום אמריקה ברוגבי
הופעות 34
ההישג הטוב מקום 1 (34 פעמים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחקן נבחרת ארגנטינה מרסלו פסקואל במהלך משחק מול הג'וניור ספרינגבוקס ב-1965
משחק בין נבחרות ארגנטינה וצרפת בסטאד דה פראנס בגביע העולם ב-2007
המפגש בין נבחרות ארגנטינה וניו זילנד בגביע העולם ב-2011

היסטוריה

עריכה

מהגרים בריטים הביאו את הרוגבי לארגנטינה, והמשחק הראשון על אדמתה נערך ב-1873. ב-1899 פעלו ארבעה מועדוני רוגבי בבואנוס איירס, והם הקימו את הליגה הראשונה.

ב-1910 הורכבה לראשונה נבחרת מקומית, ומשחק הבכורה שלה היה משחק ראווה לציון 100 שנים למהפכת מאי מול קבוצה שהגיעה מבריטניה והתבססה בעיקר על שחקנים אנגלים, אך כללה גם שלושה שחקנים סקוטים. הנבחרת הבריטית הביסה את ארגנטינה בתוצאה 3-28.

הפעם הבאה בה הורכבה נבחרת ארגנטינה הייתה רק ב-1927, אז הגיעה לארגנטינה קבוצת האריות הבריטים והאירים, המורכבת משחקנים מארבע אומות הבית של בריטניה ומאירלנד. הנבחרות נפגשו לסדרה של תשעה משחקים, ובכולם ניצחו האריות. ב-1932 הגיעו לארגנטינה הג'וניור ספרינבוקס, הנבחרת השנייה של דרום אפריקה, ואף היא ניצחה את ארגנטינה בשני המשחקים שקיימה. ב-1936 הגיעו האריות הבריטים והאירים לסבב משחקים נוסף, וניצחו את ארגנטינה בכל עשרת המשחקים ביניהן. באותה שנה יצאה נבחרת ארגנטינה למשחק החוץ הראשון שלה, בוולפראיסו, מול נבחרת צ'ילה. במשחק זה רשמה ארגנטינה את ניצחונה הראשון, כשהביסה את הנבחרת המקומית 0-29. בשנה הבאה אירחה ארגנטינה את צ'ילה, ורשמה את ניצחונה הביתי הראשון, בתוצאה 0-30.

ב-1951 אירחה ארגנטינה את אליפות דרום אמריקה הראשונה. היא זכתה בטורניר, לאחר שגברה על שלוש יריבותיה, נבחרות אורוגוואי, ברזיל וצ'ילה. גם באליפות הבאה, שנערכה בצ'ילה ב-1958, זכתה ארגנטינה, לאחר שגברה על נבחרות אורוגוואי, פרו וצ'ילה.

בשנות ה-60 זכתה ארגנטינה עוד ארבע פעמים באליפות דרום אמריקה. ב-1965 יצאה הנבחרת לסבב משחקים ראשון מחוץ ליבשת, ברודזיה ובדרום אפריקה. לאחר המשחק הראשון, בו הפסידה לנבחרת רודזיה, העניק להם עיתון מקומי את הכינוי "הפומות", שדבק בהם בהמשך. בסבב המשחקים התמודדה הנבחרת מול מספר קבוצות מקומיות, ובסך הכל סיימה במאזן של 11 ניצחונות, ארבעה הפסדים בתיקו. ב-1968 רשמה ארגנטינה את ניצחונה הראשון על נבחרת לאומית מחוץ לדרום אמריקה, נבחרת סקוטלנד.

בשנות ה-70 זכתה ארגנטינה חמש פעמים נוספות באליפות היבשת. האליפות שנערכה בצ'ילה ב-1979 הייתה האליפות ה-11 ברציפות בה זכתה. ב-1976 יצאה למסע ראשון באירופה, וקיימה משחקים מול נבחרות אנגליה וויילס. ב-1981 נעדרה ארגנטינה מאליפות דרום אמריקה שנערכה באורוגוואי, ואפשרה לנבחרת המקומית לזכות באליפות היחידה בתולדותיה. ב-1983 שבה להשתתף בטורניר, אותו אירחה, ושבה וזכתה בו.

ב-1987 השתתפה ארגנטינה בגביע העולם הראשון שנערך באוסטרליה ובניו זילנד. בשלב הבתים גברה על נבחרת איטליה, אך הפסידה לנבחרות ניו זילנד ופיג'י, ולא עברה את שלב הבתים. בגביע העולם שנערך ב-1991 באיים הבריטיים ובצרפת הפסידה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים, לנבחרות אוסטרליה, ויילס וסמואה. גם בגביע העולם שנערך ב-1995 בדרום אפריקה סיימה ללא ניצחון, בבית שכלל את נבחרות איטליה, אנגליה וסמואה.

בגביע העולם שנערך ב-1999 בוויילס העפילה ארגנטינה לראשונה בתולדותיה לשלב רבע הגמר. בשלב הבתים דורגה אמנם במקום השלישי, אחרי ניצחונות על נבחרות יפן וסמואה והפסד לנבחרת ויילס, אך עלתה לשלב הבא מאחר שרשמה את המאזן הטוב ביותר מבין הנבחרות שדורגו במקום השלישי. ברבע הגמר הפסידה לנבחרת צרפת 47-26.

בגביע העולם שנערך באוסטרליה ב-2003 לא הצליחה ארגנטינה לשחזר את הישגה, לאחר שדורגה במקום השלישי בשלב הבתים, אחרי נבחרות אוסטרליה ואירלנד להן הפסידה, ולפני נבחרות רומניה ונמיביה אותן ניצחה.

בגביע העולם שנערך בצרפת ב-2007 רשמה ארגנטינה את הישג השיא שלה, לאחר שסיימה במקום השלישי. בשלב הבתים ניצחה את כל ארבע הנבחרות מולן שיחקה - המארחת צרפת ונבחרות אירלנד, גאורגיה ונמיביה. ברבע הגמר גברה 13-19 על סקוטלנד, ובחצי הגמר הפסידה 37-13 לנבחרת דרום אפריקה, שזכתה לבסוף בתואר. במשחק על המקום השלישי נפגשה ארגנטינה פעם נוספת עם נבחרת צרפת, והביסה אותה 10-34. שחקן הנבחרת פליפה קונטפומי צבר במהלך הטורניר 91 נקודות, יותר מכל שחקן אחר פרט לשחקן הדרום אפריקאי פרסי מונטגומרי.

בגביע העולם שנערך בניו זילנד ב-2011 לא הצליחה ארגנטינה לשחזר את הישגה. בשלב הבתים סיימה במקום השני בבית שכלל את נבחרות אנגליה (לה הפסידה), סקוטלנד, גאורגיה ורומניה (אותן ניצחה), וברבע הגמר הפסידה למארחת, ניו זילנד, 33-10.

הישגיה של ארגנטינה בראשית המאה ה-21 הפכו אותה לאחת הנבחרות הבכירות בעולם. עם זאת, פרט לגביע העולם, היא לא השתתפה בטורנירים קבועים נוספים בהשתתפות נבחרות ברמתה. פרנסי הענף בחנו אפשרויות שונות, ובסופו של דבר הצטרפה ארגנטינה בשנת 2012 לטורניר אליפות הרוגבי, בו מתחרות מדי שנה נבחרות אוסטרליה, דרום אפריקה וניו זילנד (עד להצטרפותה, נקרא הטורניר "טורניר שלוש האומות"). בטורניר הראשון בו השתתפה, סיימה ארגנטינה במאזן של תיקו אחד (מול דרום אפריקה) וחמישה הפסדים, ובטורניר של 2013 הפסידה בכל ששת משחקיה. ב-2014 רשמה ניצחון בכורה, במשחק שנעל את הטורניר, מול נבחרת אוסטרליה. בטורניר ב-2015, בו ערכה כל נבחרת רק משחק אחד מול יתר הנבחרות, דורגה לראשונה במקום השלישי, לאחר שלראשונה בתולדותיה גברה על נבחרת דרום אפריקה.

בעקבות הצטרפותה לטורניר אליפות הרוגבי, הפסיקה ארגנטינה, החל משנת 2014, להשתתף באליפות דרום אמריקה. זכייתה האחרונה באליפות, ב-2013, הייתה ה-34 שלה (מתוך 35 אליפויות), וה-23 ברציפות. בכל 34 הטורנירים בהם השתתפה, היא לא הפסידה ולו במשחק אחד.

גביע העולם שנערך באנגליה ב-2015 שוב האיר לארגנטינה פנים. בשלב הבתים דורגה במקום השני, עם הפסד בודד לניו זילנד וניצחונות על גאורגיה טונגה ונמיביה. ברבע הגמר הביסה את אירלנד 20-43, והעפילה בפעם השנייה בתולדותיה לחצי הגמר. בשלב זה הפסידה לאוסטרליה 29-15, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לדרום אפריקה 24-13. שחקן הנבחרת, ניקולאס גונסאלס, צבר 97 נקודות במהלך הטורניר, יותר מכל שחקן אחר.

מדים וסמלים

עריכה

מאז המשחק מול האריות הבריטים והאירים ב-1927, משחקת נבחרת ארגנטינה במדים מפוספסים בצבעי תכלת ולבן, כצבעי דגל ארגנטינה. ב-1941 נוסף למדים סמל ובו איור של אריה, שבמהרה הוחלף בבעל חיים המצוי בארגנטינה - היגואר, שנבחר גם בשל התכונות שהוא מייצג - אומץ לב וזמישות[1].

במהלך סבב המשחקים שערכה ארגנטינה ברודזיה ובדרום אפריקה ב-1965, חיפשה העיתונות המקומית כינוי בו יוכלו להשתמש עבור הנבחרת, בדומה לכינוייהן של נבחרות דרום אפריקה ("הספרינגבוקס"), אוסטרליה ("הוולביז") וניו זילנד ("האול בלאקס"). אחד העיתונאים טעה לחשוב שהיגואר שעל סמל הנבחרת אינו אלא פומה, וכינה את הנבחרת "הפומות"[2]. על אף הטעות, אומץ הכינוי גם בארגנטינה עצמה, וכך מכונה הנבחרת, אף שהאיור על הסמל עודנו איור של יגואר.

מאזן

עריכה

נכון לנובמבר 2015, מאזן ההצלחה של נבחרת ארגנטינה עומד על 54.2%. היא קיימה 404 משחקים, ניצחה ב-219 מהם, הפסידה ב-175, וסיימה עשרה בתיקו. מול נבחרות אורוגוואי, ארצות הברית, ברזיל, גאורגיה, ונצואלה, טונגה, נמיביה, ספרד, פרגוואי, פרו, צ'ילה ורומניה היא מחזיקה במאזן מושלם. לעומת זאת, ב-30 משחקים נגד נבחרת ניו זילנד ניצחה רק פעם אחת, ואת נבחרת דרום אפריקה ניצחה רק שלוש פעמים ב-30 המפגשים ביניהן.

בשנת 2003 החלה התאחדות הרוגבי העולמית לערוך דירוג של הנבחרות. בדירוג הראשון דורגה ארגנטינה במקום השביעי בעולם. לדירוג השיא שלה הגיע ב-2007, אז דורגה במקום השלישי, והדירוג הנמוך ביותר שלה היה המקום ה-12, אליו ירדה במהלך 2014. נכון לספטמבר 2018 מדורגת ארגנטינה במקום התשיעי בעולם.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ La pasión cumple cien años, לה נאסיון, 10 באפריל 1999 (בספרדית)
  2. ^ Sean Davies, Puma power: Argentinian rugby, BBC Sport, 26.7.2007