נבחרת המזחלות של ג'מייקה
נבחרת המזחלות של ג'מייקה מייצגת את ג'מייקה בתחרויות בינלאומיות במרוצי מזחלות מסוג בובסליי. הנבחרת הופיעה בזירה העולמית לראשונה באולימפיאדת קלגרי (1988) וממשיכה להתחרות מאז, אם כי במאה ה-21 היא נמצאת בדעיכה.
הנבחרת לא הגיעה להישגים משמעותיים בענף, אבל התפרסמה מעצם היותה פורצת דרך כנבחרת ספורט חורף של אי טרופי חם, ופרסומה גבר עם הצלחת סרט הקולנוע "ג'מייקה מתחת לאפס" המבוסס באופן רופף על תחילת דרכה של הנבחרת.
הקמת הנבחרת עריכה
רעיון נבחרת המזחלות של ג'מייקה צץ לראשונה במוחם של שני אנשי עסקים אמריקאים ממוצא ג'מייקני. בעת ביקור בג'מייקה צפו השניים במרוץ דחיפת עגלות, ספורט עממי נפוץ בג'מייקה, והגיעו למסקנה שהענף מזכיר מאוד מרוצי מזחלות.
כיוון שמרוץ מזחלות מצריך זינוק תוך כדי ריצה, ולמהירות הזינוק יש השפעה מכרעת על תוצאת המרוץ כולו, חשבו השניים לגייס לנבחרת המזחלות אצנים למרחקים קצרים - תחום שבו ג'מייקה היא מעצמה עולמית.
עקב היענות דלה מאוד של אצני הצמרת בג'מייקה, פנו השניים לקולונל בצבא ג'מייקה והציגו לו את רעיונם. צבא ג'מייקה נענה לאתגר, וגייס עבור הנבחרת ארבעה ספורטאים משורותיו או מקרב אנשים הקשורים אליו. כמאמן גויס מחליק מזחלות אמריקאי שייצג את ארצות הברית באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980).
אולימפיאדת קלגרי (1988) עריכה
נבחרת ג'מייקה הגיעה לאולימפיאדה הראשונה שלה אחרי אימונים מעטים יחסית, וללא ציוד ברמה מספקת. למזלם, הם התקבלו בחמימות ובאהדה הן מצד הקהל והתקשורת והן מצד המתחרים האחרים, כאנדרדוג בשל היותם נציגים של מדינה בלתי צפויה באולימפיאדת החורף. המתחרים האחרים לקחו אותם תחת חסותם, סיפקו להם ציוד, תמיכה והדרכה, ולמעשה איפשרו להם להתחרות ברמה נאותה.
הג'מייקנים הרשימו, כצפוי, בעיקר בריצות הזינוק המהירות שלהם, והראו שיפור ממרוץ למרוץ - אולם באחד ממרוציהם בתחרות הרביעיות התהפכה מזחלתם על צידה. הג'מייקנים ליוו את מזחלתם לאורך המסלול כאשר היא נדחפה על ידי אנשי צוות המסלול אל מעבר לקו הסיום לקול תשואות הקהל התומך, אך נפסלו מהמשך התחרות.
בתחרות הזוגות הצליחו הג'מייקנים לסיים לראשונה תחרות אולימפית, וסיימו במקום ה-30 מתוך 41 נבחרות.
שנות ה-90 ו"ג'מייקה מתחת לאפס" עריכה
באולימפיאדת אלברוויל (1992) סיימה ג'מייקה במקום ה-25 מתוך 31 נבחרות במרוץ הרביעיות. בנוסף, התפצלו ארבעת הספורטאים לשני זוגות והתחרו במרוצי הזוגות בשתי קבוצות נפרדות, וסיימו במקומות 35 ו-36 מתוך 46 נבחרות.
למרות התוצאות הלא מחמיאות זינקה הפופולריות של הנבחרת, בעיקר בשל צאתו לאקרנים ב-1993 - והצלחתו הרבה - של הסרט "ג'מייקה מתחת לאפס" של אולפני וולט דיסני, קומדיה המבוססת באופן רופף על סיפור הקמתה של הנבחרת וקורותיה באולימפיאדת קלגרי.
את השיפור המקצועי שלה הוכיחה נבחרת ג'מייקה באולימפיאדה הבאה, אולימפיאדת לילהאמר (1994). במרוץ הרביעיות הפתיעה ג'מייקה כשסיימה במקום ה-14 המכובד מתוך 30 נבחרות, לפני שתי הנבחרות של ארצות הברית, שתי הנבחרות של צרפת ונבחרת רוסיה. מאז ועד היום זהו ההישג המרשים ביותר של הנבחרת. עם זאת, במרוץ הזוגות נפסלה ג'מייקה כבר במרוץ השני ולא סיימה את התחרות.
באולימפיאדת נאגנו (1998) סיימה ג'מייקה במקום ה-21 ברביעיות (מתוך 31) ובמקום ה-29 (מתוך 39) בזוגות.
שנות ה-2000 - עזיבות משמעותיות ודעיכה עריכה
שנות ה-2000 סימנו את דעיכת נבחרת המזחלות של ג'מייקה, שלא הצליחה להתאושש משתי עזיבות משמעותיות של ספורטאים שלא נמצא להם תחליף.
העזיבה המשמעותית הראשונה הייתה של נהג המזחלות של הנבחרת, דאדלי "טל" סטוקס. סטוקס, טייס בחיל האוויר של ג'מייקה, היה מנהיג הנבחרת והתחרה איתה בכל ארבע האולימפידות בהן השתתפה.
סטוקס הצטרף לנבחרת שיצאה לאולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), אולם לא כמתחרה פעיל. למעשה, לקראת האולימפיאדה הזו, לא הצליחה ג'מייקה להרכיב נבחרת למרוצי הרביעיות, ולראשונה מאז החלה להשתתף באולימפיאדות שלחה רק זוג מחליקים למרוץ הזוגות. וינסטון וואט, שהיה חבר נבחרת הרביעיות באולימפיאדות הקודמות, קודם לתפקיד הנהג במקום סטוקס. בן זוגו, האחראי על בלמי המזחלת, היה לאסלס בראון - כישרון חדש שהתגלה כאחד מבלמי המזחלות הטובים בעולם.
הזוג הג'מייקני סיים את מרוצי הזוגות במקום ה-28 מתוך 39 נבחרות. עם זאת, הם קבעו שיא מסלול למקטע הראשון של המרוץ - ריצת הזינוק, כשעברו אותה בתוך 4.78 שניות.
המכה השנייה ניחתה על הנבחרת עם עזיבתו של לאסלס בראון, ששאף להצליח ולהפוך לספורטאי צמרת בעולם המזחלות וידע שלא יוכל לעשות זאת בנבחרת ג'מייקה. לאחר שנשא לאישה את חברתו הקנדית, קיבל בראון אזרחות קנדית ועבר להתחרות עבור קנדה. ההצלחות שלו לא איחרו לבוא - כבר בשנתו הראשונה כאזרח קנדי, 2005, זכה עבור קנדה במדליית זהב במרוצי הזוגות באליפות העולם. הוא המשיך וזכה בשתי מדליות אולימפיות ובשתי מדליות נוספות באליפות העולם עבור קנדה, והפך לספורטאי הראשון יליד ג'מייקה שזוכה במדליה בענף.
עבור נבחרת ג'מייקה, עזיבתו של בראון הייתה מכה קשה ממנה לא התאוששה שנים רבות. בשתי האולימפיאדות הבאות, אולימפיאדת טורינו (2006) ואולימפיאדת ונקובר (2010) לא הצליחה ג'מייקה כלל לעמוד בקריטריונים האולימפיים, ולא שלחה נבחרת למשחקים.
לאחר ההפסקה הארוכה שבה ג'מייקה לאולימפיאדה, לאחר שעמדה בקריטריונים למרוץ הזוגות לאולימפיאדת סוצ'י (2014). מאחר שחסר להם המימון הדרוש כדי להגיע למשחקים, הם נעזרו בקהילת דוז'קוין (מטבע דיגיטלי מבוזר) אשר הצליחה לגייס 30,000$ מתוך המקסימום הדרוש של 40,000$ בתוך יומיים.[1]. בנוסף לכך, הם שמו לעצמם מטרה לגייס 80,000$ נוספים דרך אתר ההתרמות Crowdtilt ובסיום הקמפיין הצליחו להתעלות על כך והשיגו את הסכום הכולל של 129,537$.[2] וינסטון וואט שב ותפס את עמדת הנהג. הזוג הג'מייקני סיים את האולימפיאדה במקום ה-29 מתוך 30 נבחרות.
נבחרת הגברים החמיצה את הקריטריון לאולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018), אך לעומת זאת שלחה ג'מייקה לאולימפיאדה בפעם הראשונה זוג מחליקות למרוצי הנשים - קרי ראסל, אצנית לשעבר שזכתה במדליית זהב באליפות העולם באתלטיקה 2013 כחלק מרביעיית השליחות 4X100 של ג'מייקה, וג'זמין פנלייטור-ויקטוריאן, ג'מייקנית-אמריקאית שייצגה באולימפיאדת סוצ'י את ארצות הברית. הזוג סיים במקום ה-19 מתוך 20 זוגות. כמו כן שלחה ג'מייקה בפעם הראשונה מחליק לתחרות המזחלות מסוג סקלטון, אנתוני ווטסון, שסיים במקום ה-29 מתוך 30.
פנטיילור-ויקטוריאן ייצגה את ג'מייקה גם באולימפיאדת בייג'ינג (2022) במזחלת ליחידות - תחום שנכנס למסגרת האולימפית לראשונה - וסיימה במקום ה-19 מתוך 20 מתחרות. במזחלות הגברים שלחה ג'מייקה שני מתחרים לתחרות הזוגות, והזוג הג'מייקני סיים במקום ה-30 והאחרון.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת המזחלות של ג'מייקה
