נבלי הדור
נִבְלִי הָדוּר (שם מדעי: Menura novaehollandiae) הוא מין של ציפור שיר אוסטרלית בגודל פסיון ממשפחת הנבליים, החיה באזורים מיוערים וביערות לחים. הנבלי ניזון בעיקר מתולעים, חרקים, עכבישים, ולעיתים זרעים. את מזונו הוא מוצא על קרקע יער הגשם. הנבלי ההדור כמעט ולא עף, ורק "דואה" לעיתים בין ענפים נמוכים.
 נבלי הדור
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | נבליים |
| סוג: | נבלי |
| מין: | נבלי הדור |
| שם מדעי | |
 Menura novaehollandiaeלאת'אם, 1801 | |
| |
מאפיינים
עריכהאורכו של זכר נבלי 80-90 ס"מ, ואורך הנקבה 74-84 ס"מ. משקלו של הנבלי כ-1 ק"ג. זוהי אחת מציפורי השיר הגדולות ביותר. נבליים צעירים דומים במראם לנקבה. גופם של הזכר הנקבה חום-אפור, בעוד בטנם וראשם אפורים.
הזכר ידוע בזנבו המפואר (אורכו כ-50 ס"מ), אותו הוא מניף בתצוגת החיזור שלו. הזנב מכיל 16 נוצות, שתיים מהן כתומות-לבנות ומזכירות בצורתן לירה (מכאן שמו האנגלי והעברי של העוף: Lyrebird, נבלי) ותריסר נוצות אחרות דמויות תחרה. במהלך תצוגת החיזור המרהיבה שלו הוא מרים את זנבו הארוך בצורה אופקית, ומחקה באופן יוצא מן הכלל קולות של עופות יער וצלילים שונים. בסדרה "חיי הציפורים", דייוויד אטנבורו הציג תיעוד של זכר נבלי מחקה, מלבד קולות של כ-20 מינים של עופות-יער שונים, גם צלילים של צילום, מסור חשמלי ואזעקת מכונית. הנבלי גם תועד מחקה צלילים של ירייה במשחקי וידאו ובנייה על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק[2].
עונת החיזור והקינון מתחילה באמצע החורף. הזכר מתחיל לשיר כחצי שעה לפני הזריחה. הנקבה בונה לבדה את הקן ומטפלת בגוזלים. הקן נבנה בצורה של כיפה, ומוסווה לעיתים קרובות בעזרת שרכים וטחב. הנקבה מטילה ביצה אחת. כתשעה חודשים לאחר הבקיעה, הגוזל עוזב את הקן ונהיה עצמאי.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ נבלי הדור באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ http://www.nfsa.gov.au/collection/sound/sounds-australia/2013-registry/#lyrebird
