ויקיפדיה

נגיסה אושימה

נגיסה אושימה (ביפנית: 大島 渚; באנגלית: Ōshima Nagisa) היה במאי סרטים ותסריטאי יפני שחי בשנים 1932–2013. חלק מהסרטים עליו עבד הם אימפריית החושים, סרט ארוטי המתקיים בשנות ה-30 של יפן, וחג שמח, מיסטר לורנס, שמספר על מחנה שבויים יפני במלחמת העולם השנייה.[1]

נגיסה אושימה
大島 渚
נגיסה אושימה
נגיסה אושימה
לידה 31 במרץ 1932
קיוטו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 2013 (בגיל 80)
פוג'יסאווה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן
השכלה אוניברסיטת קיוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1952–1999 (כ־47 שנים)
מקצוע במאי סרטים ותסריטאי
בת זוג אקיקו קויאמה (1960–2013)
פרסים והוקרה
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1978)
  • פרס מאיניצ'י לתסריט הטוב ביותר (1984)
  • Blue Ribbon Awards for Best Newcomer (1961)
  • Directors Guild of Japan New Directors Award (1961)
  • פרס מאיניצ'י לתסריט הטוב ביותר (1972)
  • גביע סאת'רלנד (1976)
  • מדליית כבוד עם סרט סגול (2000)
  • פרס הסרט הכחול לבמאי הטוב ביותר (2000)
  • פרס הסרטים של מאיניצ'י לבמאי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אושימה למד היסטוריה פוליטית באוניברסיטת קיוטו.[2] לאחר סיום הלימודים, החל לעבוד בחברת הסרטים שוצ'יקו, שם החל לביים סרטים משלו. סרטו הראשון, עיר של אהבה ותקווה, יצא בשנת 1959.

קריירה

עריכה

הקריירה של אושימה והשפעתו התפתחו במהירות.[3] ב-1960 עבד על סרטים נוספים, סיפור אכזר של נעורים ולילה וערפל ביפן, שעסק ביאוש של אושימה מהשמאל הפוליטי והתסכול מהימין. שוצ'יקו הוציאו את הסרט מתפוצה לאחר שבוע, מכיוון שעבורם היה סיכון בהקרנת הסרט אחרי ההתנקשות בראש הסוציאליסטים, ינג'ירו אסאמונה. בעקבות כך, עזב אושימה את שוצ'יקו, והקים חברת הפקה עצמאית. למרות זמן ההקרנה הקצר של לילה וערפל ביפן, הסרט זכה לשבחים על ידי מבקרים יפנים ומחוץ ליפן.

ב-1961 ביים את "התפיסה", המבוסס על נובל מאת קנזאבורו אואה, סרט על מערכת היחסים בין כפר יפני בזמן מלחמה וחייל אפרו אמריקאי. בנוסף, החל עבודות עבור הטלוויזיה, בין היתר סרטים תיעודיים, וביניהם יומנו של יונבוגי, המבוסס על התבוננותו של אושמה על חייהם של ילדי רחוב בסאול בזמן שהותו בקוריאה.[4]

אושימה ביים 3 סרטים נוספים ב-1968. הראשון, מוות בתליה, הציג סיפור על כישלון בהוצאה להורג של צעיר קוריאני שהואשם באונס ורצח, והיה בהשראת פשע והוצאה להורג אמיתיים שקרו ב-1958. הסרט התייחס לגזענות היפנית למיעוט הקוריאני שלה. "מוות בתליה" זכה במקום שלישי בקינמה ג'אמפו על ידי מקברים יפנים וזכה ליחס גם מחוץ ליפן,[5] והחל שרשרת סרטים העוסקים בנושאים אותם אושימה הציג בסרטיו, המרכזי ביניהם הוא הצורך בפקפוק במוסכמות חברתיות. אחריו היה יומנו של גנב שינג'וקו, סרט שעוסק בחיבור בין רדיקליזם פוליטי ומיני,[6] ונער (1969) שגם הוא מבוסס על מקרה אמיתי בו ילד זייף תאונה על מנת לקבל פיצויים מהנהגים.

ב-1976, עבר אושימה על הסרט "אמפריית החושים", סרט על אובססיה מינית קטלנית ביפן של שנות ה-30.[7] אושימה התעקש שהסרט יכיל סצנות סקס לא מצונזרות ולכן נאלץ לסיים את הסרט בצרפת.[8] גרסה לא מצונצרת של הסרט עדיין לא זמינה ביפן. גם בישראל נאסרה הקרנתו של הסרט במשך שנים רבות.[9] הוא הותר להקרנה ב-1997, לאחר עתירה לבבג"ץ, עם הגבלות ולאחר שמספר קטעים הוסרו ממנו.[10]

במרבית שנות ה-80 וה-90 כיהן כנשיא גילדת הבמאים של יפן.[11]

ב-1983 ביים את הסרט חג שמח, מיסטר לורנס, בו גילן הזמר דייוויד בואי חייל במחנה שבויים יפני במלחמת העולם השנייה.[12]

ב-1996 סבל אושימה לראשונה משבץ, אך למרות זאת הצליח לחזור ולסיים את סרטו האחרון גוהאטו ב-1999. לאחר מכן המשיך מצבו הרפואי של אושימה להידרדר עד שלבסוף נפטר ב-2013 מדלקת ריאות.[2]

פרסים

עריכה

סרטי סרט כחול

עריכה

פסטיבל הקולנוע בקאן

עריכה

פרסי קינמה ג'אנפו

עריכה

יצירות

עריכה

סרטים

עריכה
שנה כותרת בעברית כותרת ביפנית כותרת ברומאג'י
1959 השמש של מחר 明日の太陽 Ashita no Taiyō
1959 עיר של אהבה ותקווה 愛と希望の街 Ai to Kibō no Machi
1960 סיפור אכזר של נעורים 青春残酷物語 Seishun Zankoku Monogatari
1960 קבורת השמש 太陽の墓場 Taiyō no Hakaba
1960 לילה וערפל ביפן 日本の夜と霧 Nihon no Yoru to Kiri
1961 התפיסה 飼育 Shiiku
1962 המורד 天草四郎時貞 Amakusa Shirō Tokisada
1965 תענוגות הבשר 悦楽 Etsuraku
1965 יומנו של יונבוגי ユンボギの日記 Yunbogi no Nikki
1966 אלימות בצהריים 白昼の通り魔 Hakuchū no Tōrima
1967 סיפור של נינג'ה 忍者武芸帳 Ninja Bugei-Chō
1967 שיר האביב היפני 日本春歌考 Nihon Shunka-Kō
1967 התאבדות כפולה בקיץ ביפן 無理心中日本の夏 Muri Shinjū: Nihon no Natsu
1968 מוות בתליה 絞死刑 Kōshikē
1968 3 שיכורים שקמו לתחיה 帰って来たヨッパライ Kaette Kita Yopparai
1969 יומנו של גנב שינג'וקו 新宿泥棒日記 Shinjuku Dorobō Nikki
1969 נער 少年 Shōnen
1970 סודות אחרי מלחמת טוקיו 東京戰争戦後秘話 Tōkyō Sensō Sengo Hiwa
1971 הטקס 儀式 Gishiki
1972 אחות של הקיץ 夏の妹 Natsu no Imōto
1976 אימפריית החושים 愛のコリーダ Ai no Corrida
1978 אמפריית התשוקה 愛の亡霊 Ai no Bōrē
1983 חג שמח, מיסטר לורנס 戦場のメリークリスマス Senjō no Merī Kurisumasu
1986 מקס אהובי マックス、モン・アムール Makkusu, Mon Amūru
1999 טאבו 御法度 Gohatto

טלוויזיה

עריכה
Year כותרת ברומאג'י כותרת באנגלית
1962 Kōri no Naka no Seishun Youth on the Ice
1963 Wasurerareta Kōgun Forgotten Soldiers
1963 Chiisana Bōken Ryokō A Small Child's First Adventure
1964 Watashi wa Beretto It's Me Here, Bellett
1964 Seishun no Ishibumi The Tomb of Youth
1964 Hankotsu no Toride A Rebel's Fortress
1964 Gimei Shōjo The Girl Under an Assumed Name
1964 Chita Niseigo Taiheiyō Ōdan Crossing the Pacific on the Chita Niseigo
1964 Aru Kokutetsu-Jōmuin A National Railway Worker
1964 Aogeba Tōtoshi Ode to an Old Teacher
1964 Aisurebakoso Why I Love You
1964 Ajia no Akebono The Dawn of Asia
1965 Gyosen Sonansu The Trawler Incident
1968 Daitōa Sensō The Pacific War (The Greater East Asian War)
1969 Mō-Takutō to Bunka Daikakumē Mao and the Cultural Revolution
1972 Kyojin-Gun Giants
1972 Joi! Bangla
1972 Goze: Mōmoku no Onna-Tabigēnin The Journey of the Blind Musicians
1973 Bengal no Chichi Laman The Father of Bangladesh
1975 Ikiteiru Nihonkai-Kaisen The Battle of Tsushima
1976 Ikiteiru Gyokusai no Shima The Isle of the Final Battle
1976 Ōgon no Daichi Bengal The Golden Land of Bengal
1976 Ikiteiru Umi no Bohyō The Sunken Tomb
1976 Denki Mō-Takutō The Life of Mao
1977 Yokoi Shōichi: Guamu-to 28 Nen no Nazo o Ou Human Drama: 28 Years of Hiding in the Jungle
1977 Shisha wa Itsumademo Wakai The Dead Remain Young
1991 Kyōto, My Mother's Place
1994 100 Years of Japanese Cinema

כתבים

עריכה
  • PazoriÌ„ni runesansu ISBN 978-4925095044
  • 愛が深まる本―「ほんとうの歓び」を知るために (תרגום של "עושים אהבה מלב אל לב במיטה" מאת ג'ון גריי) ISBN 978-4837970170
  • ベスト・パートナーになるために―男と女が知っておくべき「分かち愛」のルール 男は火星から、女は金星からやってきた (תרגום של "גברים ממאדים ונשים מנוגה") ISBN 978-4837971764

לקריאה נוספת

עריכה
  • Cinema, Censorship And The State. Cambridge: MIT Press ISBN 0-262-65039-8
  • The Films of Oshima Nagisa: Images of a Japanese Iconoclast. Berkeley: University of California ISBN 978-0520206663
  • Japanese Film Directors ISBN 0-87011-304-6

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נגיסה אושימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עכבר העיר, הלך לעולמו במאי "אימפריית החושים" נגיסה אושימה, באתר הארץ, 15 בינואר 2013
  2. ^ 1 2 Bergen, Ronald, Nagisa Oshima obituary, The Guardian, ‏15 בינואר 2013
  3. ^ Japanese Film Directors, ISBN 0-87011-304-6, 1978, עמ' 311
  4. ^ Japanese Film Directors, ISBN 0-87011-304-6, 1978, עמ' 333
  5. ^ Japanese Film Directors, ISBN 0-87011-304-6, 1978, עמ' 335
  6. ^ The Films of Oshima Nagisa: Images of a Japanese Iconoclast, ISBN 978-0520206663, 1998, עמ' 88
  7. ^ רחל נאמן, הצנזורה מכה את 'אימפריית החושים', כותרת ראשית, 14 בספטמבר 1983
    יעקב בר-און, עוד מערכה ציבורית נגד הצנזורה, דבר, 18 בספטמבר 1983
  8. ^ Lim Dennis, Nagisa Oshima, Iconoclastic Filmmaker, Dies at 80, ‏15 בינואר 2013
  9. ^ יגאל משיח, משגיחי הכשרות של הנפש, דבר, 23 בספטמבר 1983
    בועז הכהן, הרג את הצנזורה, חדשות, 31 בינואר 1990
  10. ^ על חופש הביטוי ומגבלותיו, באתר גלובס, 11 בפברואר 1997
    ליטל לוין, 9.1.1997/מותר להקרין את הסרט "אימפריית החושים", באתר הארץ, 9 בינואר 2011
  11. ^ Nihon eiga kantoku kyōkai nenpyō
  12. ^ מאיר שניצר, קולנוע - שבוי שווה שובה - "חג שמח, מיסטר לורנס", במאי: נגיסה אושימה, תסריט: פול מאיירסברג, נגיסה אושימה (לפי ספר של לורנס ואן דר פוסט), כל העיר, 21 באוקטובר 1983
    רחל נאמן, להבין את האוייב - 'חג שמח מיסטר לורנס', פאר תל־אביב סרטו של היפני נגיסה אושימה, על־פי ספרו של לורנס ואן דר פוסט, 'הזרע והזורע', כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
  13. ^ Festival de Cannes: Empire of Passion
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נגיסה_אושימה&oldid=40073578"