נובגורוד (מחוז)
מחוז נובגורוד (ברוסית: Новгородская область; תעתיק: נובגורודסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטחו של המחוז הפדרלי הצפון-מערבי, כ-400 ק"מ דרומית למוסקבה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפון-מערבי | ||
| מושל | אנדריי ניקיטין | ||
| רשות מחוקקת |
הדומה המחוזית של נובגורוד  | ||
| בירת האובלסט | נובגורוד | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 5 ביולי 1944 | ||
| שטח | 54,501 קמ"ר (דירוג: 49) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 566,960 (דירוג: 68, 1 בינואר 2025) | ||
| ‑ צפיפות | 10.5 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 58°26′00″N 32°23′00″E / 58.433333333333°N 32.383333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.niac.natm.ru | |||
  | |||
נכון לינואר 2014 התגוררו במחוז 571,447 תושבים.
כ-64% משטח המחוז מכוסה ביערות. בשטח המחוז קיימים כ-800 אגמים.
היסטוריה
עריכהבשטח התגוררו עמים פינו-אוגורים והחל מהמאה ה-6 החלה התיישבות סלאבית.
עיר נובגורוד הוקמה על ידי ריוריק והייתה מרכז פעילותו עד שעבר לקייב. החל משנת 862 האזור היה חלק של רוס של קייב והחל משנת 1136 שטח ליבה של רפובליקת נובגורוד. בתקופת הכיבוש המונגולי האזור לא נכבש והמשיך בהתפתחות.
בשנת 1471 בקרב על נהר שלון רפובליקת נובגורוד נחלה הפסד קשה וסופחה לנסיכות מוסקבה. בעקבות מרד של שנת 1479 תושבים רבים גורשו מהאזור ובמקום הגיעו מתיישבים חדשים מאזור מוסקבה. אנשי מסחר גרמנים גורשו מהאזור וחשיבות נובגורוד כמרכז סחר עם המערב חדלה להתקיים. בשנת 1570 כוחות של איוואן האיום ביצוע באזור פוגרום ממנו האזור לא השתקם.
בתקופת הצרות השטח שולב בשוודיה ובשנת 1617 בהתאם להסכם סטולבובו הוחזר לנסיכות מוסקבה, אך ללא יציאה לחופי הים הבלטי. בעקבות מלחמת הצפון האימפריה הרוסית החזירה לידיה שטחים לחופי הים, הוקם עיר סנקט פטרבורג וחשיבות נובגורוד וסביבתה פחתה עוד יותר.
לאחר הקמת גוברניות האזור שולב בגוברניות אחרות עד שבשנת 1772 הוקמה גוברניית נובגורוד. בתקופה הסובייטית האזור שולם ביחידות מנהליות שונות.
בתחילת קרבות מלחמת העולם השנייה האזור נכבש על ידי גרמניה הנאצית ושוחרר בינואר 1944.
ביולי 1944 הוקם מחוז נובגורוד, בעיקר תוך העברת שטחים ממחוז לנינגרד. בהמשך חלק מהשטח הוחזר למחוז לנינגרד.
ממשל
עריכההרשות המחוקקת היא הדומה המחוזית של נובגורוד כוללת 32 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. באוקטובר 2017 לתפקיד נבחר אנדריי ניקיטין. בשנת 2022 הוא נבחר לכהונה השנייה.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-21 ראיונים ו-3 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
עריכהנכון לינואר 2014 התגוררו במחוז 571,447 תושבים. זאת לעומת כ-750 אלף בשנת 1990.בערים מתגוררת כ-74.3% מאוכלוסיית המחוז. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-83% מאוכלוסיית המחוז. נציגי עמים אחרים מהווים פחות מאחוז כ"א.
בעיר הגדולה - נובגורוד - מתגוררים כ-220 אלף תושבים.
כלכלה
עריכהכלכלת המחוז מבוססת על מפעלי תעשייה רבים. בין היתר ניתן לציין ייצור מוצרי אלקטרונקה, חלקי מטוסים וכימיה שימושית. במחוז ממוקם מרכז ייצור של חברת Splat-Cosmetica שיהא בין המובילות ברוסיה באספקת מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה לילדים.
תחבורה
עריכהדרך המחוז עוברות מסילות ברזל שונות לרבות קווים שיוצאים מחוץ לגבולות רוסיה לכיוון ליטא ובלארוס.
מספר כבישים ארציים חוצים את המחוז לרבות כביש M11 מוסקבה-סנקט פטרבורג ו-M10 מקביל.
במחוז לא פועלים שדות תעופה אזרחיים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נובגורוד (ברוסית)- נובגורוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
