נונינו

נונינו היא חברת מזקקות אלכוהול איטלקית שהוקמה על ידי אורזיו נונינו בשנת 1897. החברה היא בבעלות משפחת נונינו שמנוהלת כיום על ידי ג'יאנולה נונינו ובניטו נונינו. החברה מייצרת בעיקר גראפה. שנים רבות המזקקה הייתה כושלת, עד שג'יאנולה גרמה למיתוג הגראפה שלהם כמוצר יוקרתי. את המוצרים של החברה היו מחלקים באירועים של ידוענים איטלקים, ועד מהרה הוא הפך למבוקש מאוד בקרב החוגים העליונים של איטליה. משרדי החברה נמצאים בפריולי שבאיטליה.

נונינו
Nonino

נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1897–הווה (כ־127 שנים)
מיקום המטה	פאבניה די אודינה
ענפי תעשייה	מזקקה
www.grappanonino.it

מותגי החברה

• לחברה יש מותג הנקרא נונינו גראפה המיוצר משנת 1973. מותג זה הוא הראשון באיטליה המיוצר בצורה מסחרית אך ורק מזן ענבים הנקרא פיקוליט.
• מותג פרימיום נוסף של החברה נקרא UE והוא מיוצר משנת 1984 מענבים שלמים ולא מגפת.
• לחברה יש מותגים נוספים כגון נונינו אמארו, נונינו דבש, פרונלה נונינו ועוד.

החברה זכתה במספר פרסים על חדשנות בתחום הגראפה, לדוגמה בפרס לאונרדו של הוועדה לאיכות איטלקית לשנת 2003.

ג'יאנולה נונינו העומדת בראש החברה זכתה בפרס International Eva Prize בשנת 2009.

פרסים שמעניקה החברה

פרס כנות הזהב

ב-29 בנובמבר 1975 ייסדו ג'אנולה נוניניו ובעלה את פרס כנות הזהב (מאיטלקית: Risit d'Aur Award, מאנגלית: Golden Rootstock Award). בכל שנה, סכום נכבד של כסף יוענק ליקב פריוליאני שיטע את הגפנים הטובות ביותר מן הזנים העתיקים של האזור: ריבולה ג'יאלה, שיופטינו, טאזלנגה, פיגנולו ועוד.

זוכי הפרס:

• 1976: דינו ופאולו רפוזי.
• 1978: סרג'יו מלדיני ופולביו מולינרי.
• 1979: ארמנו אולמי ודינו קולטרו.
• 1980: ג'וזפה ליסי
• 1981: ג'ינה מרפילרו.
• 1982: מריו ריגוני.
• 1983: לאונרדו סקיאסיה.
• 1984: פיירו קמפוסרי.
• 1985: ג'ורג'יו בוקה.
• 1986: נוטו ריוולי.
• 1987: טונינו גוארה.
• 1988: אמדאו ג'יאקומיני.
• 1989: קרלו סגורון.
• 1990: פראנרו לואי.
• 1991: דומיניקו ריאה.
• 1992: לואיג'י מנג'לו.
• 1993: טוליו דה מאורו.
• 1994: חוליו ליאמרזרס.
• 1995: אנדרה זנזוטו.
• 1996: אדוארד מואיר.
• 1997: אנג'לו קוסטקורטה.
• 2010: סימון בוליבארה.

פרס נוניניו הבינלאומי

בשנת 1975 חברת נונינו ייסדה את פרס נונינו הבינלאומי לשימור המסורת הפריולית, פרס שבמרוצת השנים נהפך לפרס ספרותי נחשב^{[דרוש מקור]}

זוכי הפרס

• 1984: ז'ורז'י אמאדו (ברזיל)
• 1985: ליאופולד סדאר סנגור (סנגל)
• 1986: קלוד לוי-שטראוס (צרפת)
• 1987: הנרי רות' (ארצות הברית)
• 1988: ארון גורביץ' (רוסיה)
• 1989: ג'ייקוב ברוס (צרפת)
• 1990: אריק אורסנה (צרפת)
• 1991: אלווארו מוטיס (קולומביה)
• 1991: זונג אצ'נג (סין)
• 1993: וידיאדר סורג'פרסאד נייפול (טרינידד וטובגו)
• 1994: צ'ינואה אצ'בה (ניגריה)
• 1995: יאן קרוס (אסטוניה)
• 1996: אדוארד סעיד (ארצות הברית)
• 1997: ישר כמאל (טורקיה)
• 1998: אמין מעלוף (לבנון)
• 1999: אדוניס (משורר) (סוריה)
• 2000: הוגו קלאוס (בלגיה)
• 2001: נגוגיווא ת'יונגו (קניה)
• 2002: נורמן מנאה (רומניה)
• 2003: ג'ון באנויל (אירלנד)
• 2004: תומאס טראנסטרמר (שוודיה)
• 2005: מו יאן (סין)
• 2006: ג'קוצ'ו סטאוצ'י (יפן)
• 2007: הארי מוליש (הולנד)
• 2008: ויליאם טרבור (אירלנד)
• 2009: צ'ימאמאנאגה נ'גוזי אדיצ'י (ניגריה)
• 2010: זיגפריד לנץ (גרמניה)
• 2011: חוויאר מריאס (ספרד)
• 2012: יאנג ליאן (סין)
• 2013: ג'ורי גרהם (ארצות הברית)
• 2014: אנטוניו לובו אנטונש (פורטוגל)
• 2015: איב בונפוי (צרפת)
• 2016: לארס גוסטפסון (שוודיה)
• 2017: פייר מישון (צרפת)
• 2018: איסמעיל קאדרה (אלבניה)
• 2019: חואן אוקטביו פרנץ (ארגנטינה)

פרס העיתונות

משפחת נונינו גם העניקה פרס עיתונות לכתבות משפיעות בתחום הגראפה:

• 1980: אנזו גולין.
• 1981: דויד לג'ולו.
• 1982: טווילו קוזיץ'.

פרס מיוחד

• 1982: תרזה רטה.
• 1983: אנדראה ניקולוסו סיסרי.
• 1986: ניקו נלדיני.
• 1987: פולקו פרוטינרי.
• 1988: רוברטה מנצ'ו.
• 1989: טיים מגזין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נונינו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נונינו
• כתבה מצולמת על ייקבי נוניניו באנגלית, סרטון באתר יוטיוב
• כתבה על הענקת פרס נונינו
• מידע על נונינו(הקישור אינו פעיל)
• רשימת הזוכים של הפרסים אותם מעניקה חברת נוניניו(הקישור אינו פעיל)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא משקאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.