נוער מזרחי

נוער מזרחי (נע"ם) הייתה תנועת הנוער של תנועת המזרחי.

היסטוריהעריכה

בשנת 1941 יזמו שני צעירים דתיים, ישראל סדן (אז: קוז'ניצקי) ומיכאל צור (אז: ליברמן), הקמת תנועת נוער של המזרחי[1][2], כמשקל נגד לבני עקיבא של הפועל המזרחי. התנועה קיימה פעילויות בבית הספר בילו בתל אביב[3]. ביולי 1941 קיימו בבני ברק סמינריון מדריכים ראשון[4]. באפריל 1943 התקיימה ועידה ארצית ראשונה של הארגון[5].

התנועה הוציאה כתב עת בשם "חזון", ובו פרסמו קוז'ניצקי וליברמן מאמרי הגות והשקפה. אחד המוטיבים המרכזיים של התנועה היה הרצון לשמור על הזהות הדתית והתורנית ועל הקשר לעולם התורה ולרבניו. מדורו של קוז'ניצקי נקרא "על הסדן", וממנו הוא אימץ את שמו "סדן".

בשנת 1939 הקימה בני עקיבא את ישיבתה הראשונה - ישיבת כפר הרא"ה. היעד של הישיבה לא היה הנחלת השכלה כללית אלא טיפוח הרוח החלוצית. מסיבה זו בשנים הראשונות הייתה הישיבה בכפר הרא"ה מושתתת על לימודי קודש בלבד. נע"ם, לעומת זאת, דגלה בהקמת מוסד תורני שיושתת על לימודי קודש ברמה גבוהה וישלב בו לימודים כלליים, מתוך מטרה לטפח דור של בני תורה משכילים. במחצית הראשונה של שנות ה-40 ערכה התנועה כינוסים וועידות ובהם הועלה הצורך בהקמת מוסד כזה. מדי שנה בחופשת הקיץ נערך כינוס התנועה בפרדס חנה, והמקום היה מוכר היטב לראשי התנועה. בשנת 1945 הקימה נע"ם את מדרשיית נעם והמקום שנבחר לשכן בו את המוסד החדש היה פרדס חנה. התלמידים הראשונים היו חניכי תנועת הנוער.

פעילות נוער מזרחי כתנועת נוער לא האריכה ימים, ועיקר התמקדותה היה בטיפוח מוסדות המדרשייה בפרדס חנה.

הערות שולייםעריכה