נחל נחשון

ואדי בישראל

נחל נחשוןערבית: وادي علي ואדי עלי) הוא נחל איתן (בחורף ובאביב) המהווה חלק משמורת הטבע "נחל מאיר ונחל נחשון" הממוקמת מזרחית לנווה שלום. מדובר בנחל שאורכו כ-13 ק"מ ונמצא בהרי ירושלים והשפלה. הנחל מתחיל באזור שואבה והוא מתלכד עם אפיקו של נחל אילון במאגר אילון שבעמק אילון. אורכו של החלק המזרחי של הנחל הוא כ-6 ק"מ, והוא חתור בין ההרים עד שער הגיא.[1]

נחל נחשון
Panorama sheluchat hasaiarot above the road a Jerusalem 1.JPG
מבט מבית מחסיר לעבר נחל נחשון
אורך כ-13 ק"מ
אגן ניקוז 0.4 קמ"ר
מוצא אזור שואבה
שפך נחל איילון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקור השםעריכה

שם הנחל בערבית הוא ואדי עלי. הוא נקרא כך על שם הקדוש המוסלמי האמאם עלי שלפי המסורת נקבר במרכז הואדי. בנוסף, באפיק היה מבנה על שמו ששימש מקום תפילה למוסלמים. לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם "נחל נחשון" ע"ש מבצע נחשון (אשר נקרא כך ע"ש נחשון בן עמינדב ונחום שושני) שהיה המבצע העיקרי והחשוב לפריצת הדרך לירושלים אשר הייתה מנותקת מאז פרוץ המלחמה.[2]

שער הגיאעריכה

שער הגיא (בערבית- באב אלואד) הוא מקום יציאתו של נחל נחשון אל השפלה. זהו המבוא המערבי החשוב ביותר בדרך לירושלים. חשיבות השער לירושלים גדולה מאוד, עד כדי כך ששמו מציין גם את קטע נחל נחשון החתור בין שער הגיא לבין שואבה (כ-6 ק"מ מהנחל). בשער זה נמצאים אתרים אחדים הקשורים לתולדות ירושלים, כגון מתקני דרך קדומים, מבני שמירה וביצור, פונדק, נקודות שאיבה בדרך צינור המים. נמצאים שם גם שרידי משוריינים שליוו את השיירות לירושלים במלחמת העצמאות.

הנוף הייחודי בשמורהעריכה

לאורך שמורת הטבע נמצאת צמחיית מים מגוונת ומרהיבה כגון פטל קדוש, שומר פשוט, עבקנה ועצי ערבה[3]. בנוסף, בנחל מתקיימת אוכלוסיית טריטוני הפסים. בשמורה גדלים אקליפטוסים גדולים ומרשימים (שרידים ממשתלה שפעלה שם בעבר) וגם עץ בודד מסוג מילה סורית. במקום תוכלו למצוא גם את באר עין חילה במורד השכונה בקרבת לטרון (רכס בעמק איילון). באר זו היא מפעל מים עתיק מהתקופה הרומית או הביזנטית ששופצה על ידי נזירי לטרון (מנזר השתקנים).

אירועים חשובים בהיסטורית המקוםעריכה

  • בשנת 1936 הונח צינור מים ממעיינות ראש העין לירושלים ומיד לאחר מכן הוקמה תחנת השאיבה בשער הגיא. במלחמת העצמאות חובלו המשאבות וצינור המים ולכן הניחו את צינור השילוח דרך בורמה, בשביל לספק מים לירושלים. לאחר סיום מלחמת העצמאות חידשו את השימוש במשאבה שבשער הגיא לצורך שאיבת מי בארות מן השפלה.
  • בשער הגיא התקיימו קרבות קשים במלחמת העצמאות על עורק התחבורה החשוב ביותר לירושלים. בדצמבר 1947 התחילו התקפות על התחבורה היהודית בכבישים בכלל ובפרט בכביש שער הגיא. ההתקפות גברו עד שגם הבריטים הפסיקו לנסוע בכביש שער הגיא במכוניות פתוחות.
  • באפריל 1948 כוח ערבי גדול הצליח לחסום שוב את שער הגיא ואת המעבר בנחל נחשון. כתוצאה מכך מפקד השיירה האחרונה, מכבי מוצרי, נהרג.
  • מאי 1948 התנהלו קרבות קשים באזור. במהלך אותם קרבות נכבשו כל היעדים שתוכננו לאורך הדרך מירושלים עד שער הגיא. אומנם, כמה שיירות נפגעו קשה בעיקר בקטע הדרך שממערב לשער הגיא, באזור דיר-איוב-לטרון.
  • בדצמבר 1948 סלל צה"ל כביש חדש שנקרא "שביל הגבורה" העובר דרך נחל נחשון וצומת שמשון שבשפלה וכך התחדשה התנועה לירושלים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה