נחמיה מאירי

נחמיה מאירי (יודנלרנר) (27 באוגוסט 1926 – 24 בינואר 2013) היה סוכן במוסד, כיהן כראש יחידת קיסריה וראש יחידת כידון.

נחמיה מאירי

אין תמונה חופשית
לידה	27 באוגוסט 1926 דמבלין, פולין
פטירה	24 בינואר 2013 (בגיל 86) ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
תאריך עלייה	1946
מדינה	ישראל
השתייכות	המוסד
תפקידים בשירות
מפקד יחידת קיסריה

ביוגרפיה

מאירי נולד בדמבלין שבפולין. לאחר פלישת גרמניה לפולין, אספו הנאצים את מאירי ובני משפחתו לבור הריגה ביער, מאירי הצליח לחמוק מהטבח לאחר שהתחזה למת. בהמשך המלחמה נתפס והועסק בעבודות פרך בשדה תעופה. בתקופה זו הציל את חייו של קצין לופטוואפה שמטוסו התרסק ועלה באש, מאירי טיפס למטוס הבוער וחילץ את הטייס מחוסר ההכרה.

ב-1946 עלה לארץ ישראל. היה חבר בהכשרת דגניה ב' וחבר בגדוד השלישי של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות נפל בשבי הלגיון הירדני אך הצליח להימלט. לאחר המלחמה הצטרף לש.ב ומשם עבר למוסד. היה חלק מיחידת קיסריה וממקימי יחידת החוד "כידון". הוא השתתף במבצע ברן, בפעילות נגד המדענים הגרמנים במצרים ובחיפוש אחר הילד יוסל'ה שוחמכר. במבצע זעם האל היה בחוליה שחיסלה את ואאל עאדל זועייתר, את מחמוד המשארי, את באסל אל-קובייסי, את סעיד מוקאסי וכן פיקד על חוליה שעקבה אחר אחמד בושיקי, הוא נפצע ברגלו ושב לישראל, לפני שבושיקי חוסל עקב זיהוי שגוי. בפעולה אחרת היה חלק מסוכני המוסד שעקבו אחר חוליית ארגון ספטמבר השחור בראשות אמין אל הינדי שתכננה לפגוע במטוס אל על באיטליה באמצעות טילי נ"מ. מאירי סבר שיש לחסל את החוליה, אך הצטווה במקום זאת ללכת למשטרה האיטלקית ולמסור את המידע על הפיגוע המתוכנן. הפיגוע סוכל אך אנשי החוליה שוחררו לאחר חודשים בודדים.

לאחר פרישתו מהמוסד עבד כקצין הביטחון בידיעות אחרונות.

מאירי נפטר ב-2013 ונקבר בבית הקברות ירקון. הותיר אחריו אישה, בן ובת.

לקריאה נוספת

• רונן ברגמן, Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House

קישורים חיצוניים

• אריה אבנרי, מותו של איש הצללים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 בינואר 2013
• נחמיה מאירי באתר הפלמ"ח