נטורליזם (אמנות)

זרם אמנותי במאה ה-19

נטורליזם הוא זרם באמנות המאה ה-19. תחילתו בתקופת הרנסאנס המוקדמת, והוא הלך והתפתח לאורך התקופה יחד עם אסכולת פירנצה.

הזרם הנטורליסטי באומנות שאף לתיאור הטבע בצורה המציאותית ביותר, תוך הקפדה על פרטים. בתחום אמנות התיאטרון, מדובר בפירוט מדויק של כל פרטי התפאורה. הבמה הנטורליסטית כוללת בתוכה את כל מרכיבי הבית (לדוגמה), בלי להחסיר אף לא פרט אחד. לפעמים עד כדי שימוש במרכיבים טבעיים כמו חול, מים ואש. וכך גם בספרות המתארת הכל בפרטי פרטים.

דוגמה לציור בסגנון הנטורליסטי ניתן למצוא בעבודותיו של הצייר האמריקני ויליאם בליס בייקר אשר ציורי הנוף שלו ממחישים היטב את מאפייני הסגנון.

ויליאם בליס בייקר: השליטים הנופלים

גם עבודותיו של הצייר הצרפתי בן אסכולת ברביזון, אלבר שרפן (Albert Charpin) וציורי עדרי הכבשים שלו מהוות דוגמה לסגנון הנטורליסטי.

אלבר שרפן: רועת הכבשים
אלבר שרפן: בחזרה מן המרעה

הגישה הנטורליסטית היא חיובית באופייה, שלא כתפיסה הרומנטית שהתייחסה לטבע כדרמטי ומסתורי והציגה את הכוחות ההרסניים של הטבע, שאין לאדם שליטה עליהם. הנטורליסטים עוסקים בתיאורי טבע לשמו ובאנשים בטבע שמשתלבים עם הנוף, כאשר ההצגה היא אובייקטיבית, נטולת רגשות. אופן העבודה של הנטורליסטים התמקד ברישום סקיצות רבות בנוף ויצירת קומפוזיציה סופית בסטודיו על בסיס אותן סקיצות.

בפילוסופיה מתבטא הנטורליזם בגישה שלפיה הטבע והמציאות הם רק מה שניתן להסבר מדעי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נטורליזם בוויקישיתוף