ניב (שן)

ניב
שיוך	שן, tooth
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1116)
מזהים
לטינית (TA98)	dens caninus
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.1.03.005
FMA	55636
קוד MeSH	A14.549.167.860.200
מזהה MeSH	D003481

ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.

ניביו הארוכים של הסמילודון.

אצל בעלי חיים רבים משמשים הניבים גם כנשק או אמצעי הרתעה, וצמחו לגדלים ניכרים, בין אם המין טורף או צמחוני. לדוגמה, קבוצת בעלי ניבי חרב התאפיינה בניבים ארוכים ששימשו אותו כטורפים, ואילו אצל הניבתן והחדשן חדקרן הם משמשים לתפקידים אחרים.

לבני האדם ולמרבית היונקים ארבעה ניבים בפיהם, המסודרים בקדמת הפה בצידי השיניים החותכות, כך שבכל רבע של הפה קיים ניב אחד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא ניבים בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.