ניב (שן)
קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו
ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.
שיוך | שן, particular anatomical entity |
---|---|
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1116) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | dens caninus |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A05.1.03.005 |
TA2 (2019) | 907 |
FMA | 55636 |
קוד MeSH | A14.549.167.860.200 |
מזהה MeSH | D003481 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0010482 |
אצל בעלי חיים רבים משמשים הניבים גם כנשק או אמצעי הרתעה, וצמחו לגדלים ניכרים, בין אם המין טורף או צמחוני. לדוגמה, קבוצת בעלי ניבי חרב התאפיינה בניבים ארוכים ששימשו אותו כטורפים, ואילו אצל הניבתן והחדשן הם משמשים לתפקידים אחרים.
לבני האדם ולמרבית היונקים ארבעה ניבים בפיהם, המסודרים בקדמת הפה בצידי השיניים החותכות, כך שבכל רבע של הפה קיים ניב אחד.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ניב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)