פתיחת התפריט הראשי

ניצוצות (קבלה)

ניצוצות הוא מושג בקבלה, תורת הנסתר היהודית.

לפי קבלת האר"י, עם היווצרות עולם הקליפות נלכדו ניצוצות מההארה האלוהית ו"נשבו" שם. ניצוצות אלו הם שנותנים חיות לממלכה הדמונית של הקליפות, וכל עוד הם שבויים שם יש לטומאה ולרוע אחיזה בעולם. כאן מתגלה ייעודו של האדם ותפקידו בעולם: על האדם מוטלת החובה להוציא מתוך שביים את ניצוצות האורות מתוך ה"קליפות" ולהעלותם למקומם אל העולם האלוהי, וזאת בעזרת "תורת התיקון והכוונות". כשיסתיים תהליך הבירור וכל ניצוצות הקדושה ישובו למקומם, תשלם מלאכת התיקון ואז תבוא גאולה לעולם. 

ישנה מסורת קבלית ולפיה בתהליך שבירת הכלים התפזרו בעולם רפ"ח (288) ניצוצות של הטוב האלוהי. פעולות שונות נדרשות כדי להחזיר את אותם ניצוצות. מקובל, כי בעת יציאת מצרים התבררו כבר 202 ניצוצות, על פי דברי הפסוק (שמות יב, לח) "וגם ערב רב עלה איתם", ונשארו רק 86 ניצוצות לבירור - בגימטריה "הטבע"[1].


הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.